sportFive1291044 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
(צילום: אגף התנועה) (צילום: ספורט 5)
(צילום: אגף התנועה) | צילום: ספורט 5

וועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, דנה ביום שלישי השבוע בהמשך תכנית החומש לפיתוח כבישים ופרויקטים לביצוע, בתקציב 2023-2024. בפתח הדיון הזכיר היו"ר ביטן כי מדובר בישיבת המשך לדיון שהתקיים בשבוע שעבר, בו לא נמסרו לוועדה מספיק נתונים.

ח"כ שלום דנינו, שביקש לקיים את הישיבה בעקבות התאונות הקטלניות שאירעו בשבועות האחרונים בכביש 40, אמר כי "אם מהישיבה הזו לא יצא שכביש 40 יטופל אז אין לנו מה לעשות פה". היו"ר ביטן הבהיר כי הוועדה דורשת שינויים בתכנית העבודה לטיפול בכבישים מסוכנים כבר בתקציב הנוכחי. "אני לא יכול להכריח אתכם אבל אף דיון של משרד התחבורה לא יעלה בוועדה עד שלא תביאו שינויים תקציביים – ואם לא תביאו אז ועדת הכלכלה תתעלם ממשרד התחבורה".

עוד הוסיף יו"ר הוועדה ואמר: "ברור שאי אפשר להוציא את כל התקציב על כבישים מסוכנים, אבל גם לנו יש סדר עדיפות. אותו דבר לגבי משרד האוצר, אבקש להקפיא כל הבקשות של האוצר עד שיעשו את השינויים דרושים. כל בקשה של המשרדים לא תעלה אלא אם יבינו את המסר שלנו שאנחנו רוצים שינוי". היו"ר הבהיר כי אם השינויים לא יבוצעו תוך 60 יום – אז תקפיא ועדת הכלכלה את הדיונים בענייני משרדי התחבורה והאוצר.

נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אסנת אלגום מזרחי, אמרה כי בשנים האחרונות חלו קיצוצים בתקציבים לטיפול במוקדי סיכון. לדבריה, בשנים 2012-2017 התקציב עמד על כ-250-280 מיליון שקל בשנה. ב-2019 היו מערכות בחירות והתקציב קוצץ בכ-40 מיליון שקל, וב-2020 חלק גדול מהפרויקטים הוקפאו. השנה קיבל משרד התחבורה אישור ל-180 מיליון שקל למוקדי סיכון, כדי לסגור את הפער שנוצר. "ביקשתי ממשרד התחבורה את רשימת הפרויקטים, נאמר לי שזה בעבודה פנים משרדית".

ח"כ דנינו אמר כי זה בדיוק מה שביקשה הוועדה מהמשרד לדיון הזה. יו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, ח"כ בועז טופורובסקי, אמר: "אם לא קיבלתם תמונה מלאה זה אומר שאין אותה". ח"כ אלון שוסטר הוסיף כי צריך מבוגר אחראי שיסתכל על כל התמונה ויבצע איזון בין הרשויות השונות, ותהה: "איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שחלוקת המשאבים עושה שכל וצדק?".

 

מספר ההרוגים זהה לשנה שעברה ומספר הניידות קטן פי 10 ממדינות OECD
ראש אגף התנועה במשטרה, ניצב יהודה בן עטר, אמר כי אחרי כל תאונה קשה או קטלנית יוצא דוח של בוחן תנועה לכל הגורמים, ובו, בין היתר, המלצות לשיפור תשתיות אם צריך. הוא הוסיף כי מאז תחילת השנה נהרגו 138 בני אדם, לעומת 139 בתקופה המקבילה אשתקד, ואמר כי המשטרה מבצעת פעילות במיקוד מדויק מחקרית.

עם זאת, ניצב בן עטר ציין כי אם ב-OECD יש ניידת על כל 10 קילומטר, למשטרת התנועה יש ניידת על כל 100 קילומטר, ובאגף חסרים 120 שוטרים וזה 120 ניידות פחות. הוא אף הזכיר כי ועדת שיינין מ-2005 המליצה על 450 ניידות במשמרת, ומאז לא התקבלו תוספות למשטרה והוא מצליח "לגרד" 120 ניידות במשמרת. ח"כ טופורבסקי הגיב: "זה אומר שאין אכיפה, ובמזל אנחנו רואים לפעמים ניידת".

על רקע המחסור הזה ציין ניצב בן עטר, כי המשטרה פועלת עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה ועמותת אור ירוק, ובכביש 90 בוחנת אכיפה של מהירות ממוצעת ומערכת שתוכל לזהות במקרים בהם נהגים יחצו פס לבן. מנהל אגף תקציבי פיתוח במשרד התחבורה, אבי דרוט, סיפר כי אימו נהרגה בתאונת דרכים לפני מספר שנים. "אני מכיר את הנושא די טוב, לכן ארשה לעצמי לחלוק על כמה פרדיגמות שברורות לכולם: ההנחה שאם משפרים כביש מורידים תאונות היא לאו דווקא נכונה. לפעמים כביש טוב הוא כביש מרובה תאונות כי נוסעים בו מהר וטוב". ח"כ דנינו התפרץ לדברים ושאל איך אפשר להגיד דבר כזה אחרי התאונות שאירעו בכביש 40, בהם גדר הפרדה או שוליים רחבים היו יכולים להציל חיים.

דרוט הוסיף כי התלות היא לא רק בתשתית אלא בסוף באכיפה. "אנחנו עושים המון תשתיות, אבל כשהאכיפה לא מתקרבת למקום שהיא צריכה להיות בו זה לא משנה", אמר. לדבריו, מלבד 180 מיליון השקלים למוקדי סיכון יש תקציבים נוספים שמושקעים בבטיחות. עוד הוא ציין: "יש לנו רשימת מוקדי סיכון אבל היא לא רלוונטית". היו"ר ביטן העיר כי הוא סבור שהמשרד לא משקיע מספיק בכבישים המסוכנים, וכנראה שההתייעצות עם המשטרה היא "רופפת" כהגדרתו.

ניצב בן עטר אמר כי כביש 40 מסוכן כי אין בו הפרדה וכל מפגש בין כלי רכב מייצר תאונה עם מספר נפגעים גדול. ניצב בן עטר ציין כי בתקציב קטן יחסית של כמה מיליונים, לטכנולוגיה ולעוד 120 שוטרים חסרים, הוא יכול להגיש תכנית שתצמצם ב-50% את תאונות הדרכים. ח"כ דנינו העיר כי טכנולוגיה לא יכולה לעצור בחורה מסוממת ושתויה או משאית שדורסת, לכן חבל שלא להשקיע בתשתיות.

היו"ר ביטן שאל למה אי אפשר לטפל בכביש 40, ודרוט השיב: "כי יש סדרי עדיפויות". ח"כ טופורובסקי שאל האם היו קטעים שנכנסו ויצאו מרשימת מוקדי הסיכון, ודרוט השיב כי זו הסיבה שהרשימה לא מפורסמת, כי קטעים כל הזמן נכנסים ויוצאים. הוא הוסיף כי שרת התחבורה הביאה תקציבים עצומים לפריפריה, והיו"ר ביטן השיב כי קרא בכלכליסט ש-25% מהתקציב הולך ליהודה ושומרון, ושאל כמה מזה הולך לדרום ולצפון ולכבישים המסוכנים.

ח"כ שלי טל מירון ציינה כי חסרה לה רשימת מוקדי הסיכון, נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אלגום מזרחי, התייחסה לכך ואמרה כי יש שתי רשימות, של מוקדי סיכון ומוקדי אכיפה, ואת שתיהן קשה להשיג. מנכ"ל עמותת אור ירוק, יניב יעקב, אמר כי הדיון הזה נחוץ בדיוק בגלל שאין תשובות. הוא קרא לפרסם את רשמת הכבישים האדומים ואת הקריטריונים, ואמר כי אז אפשר יהיה להבין מה השיקולים שעמדו בבחירה בכל כביש. מנהל חטיבת המבצעים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יעקב זכריה, אמר כי הרשות בקשר ישיר אם אגף התנועה ונתיבי ישראל, ומשפיעה בזמן אמיתי בטיפול בכשלי תשתית.

כאמור, היו"ר ביטן סיכם ואמר כי צריך לעשות שינוי בתכנית העבודה לטיפול בכבישים מסוכנים כבר בתקציב הנוכחי, וגם בתכנית החומש. הוא הוסיף כי אם משרדי התחבורה והאוצר לא יביאו לוועדה את השינויים הללו תוך 60 יום – אז בכוונתו להקפיא את הבקשות שלהם מהוועדה.