יום ראשון, שמונה וחצי בבוקר, מרכז דניאל לחתירה. דני פרידמן מתכונן לעוד אימון וגם הגשם השוטף שיורד לא עוצר אותו מלהיכנס לנחל הירקון ולהתחיל לחתור. פרידמן, שמתאמן בחו"ל במשך שלושה שבועות בכל חודש עם מאמן איטלקי, מגיע לשבוע בארץ, פעם בחודש, ישר למרכז דניאל - הבית שלו בישראל.
12 שנים נמצא פרידמן בענף החתירה, אך הדרך לשם הייתה מקרית לחלוטין. בגיל 16 ולאחר שבילה את הילדות ככדורגלן בהפועל עפולה, חבר הציע לו להצטרף אליו למועדון החתירה בטבריה. שם המאמן ואדים וינוגרדוב גילה לפרידמן ענף חדש לחלוטין, הכי רחוק מהכדורגל.
"הרבה לא האמינו שאהיה חותר ואמרו לו 'מה, למה אתה עושה את זה? ילד שלא ייצא ממנו כלום, אתה לוקח אותו פעמיים ביום מעפולה לטבריה, למה אתה סתם משקיע בו?' והוא אמר 'אל תדאגו אני יודע מה אני עושה'. הרבה שואלים אותי 'למה לא נשארת בכדורגל, היית נשאר בכדורגל אולי היית עכשיו במקום אחר או עושה הרבה כסף', אבל אני לא כאן בגלל הכסף, אני כאן בגלל הספורט והענף המדהים הזה שאני כל כך אוהב אותו".
מהר מאוד הכשרון של פרידמן התגלה והוא הגיע להישגים. אבל אחרי הצבא, תקף אותו משבר גדול. "הייתי לבד, פצוע, שום דבר לא הלך לי, הייתי בלי מאמן. הייתי יוצא למים, בחיים לא הרגשתי ככה, לא יכולתי לסיים אימון. חשבתי שזהו, שלא בא לי יותר. הייתי חוזר למזח, מתקשר לאבא בדמעות ואומר לו 'אבא, מצטער, אכזבתי אותך. אני לא יודע מה לעשות, לא הולך לי, הכל כואב לי, אני לא יודע איך להמשיך הלאה. הוא אמר לי 'תקשיב לי טוב. אתה לא פורש, אתה לא עושה שום דבר. כל מה שאתה צריך אתן לך. החיזוק הזה שינה אותי לגמרי והחזיר לי את המוטיבציה".
ב-2013, המוטיבציה שדיבר עליה פרידמן, הזניקה אותו לגבהים חדשים. פרידמן הפך לישראלי הראשון שמגיע לגמר אליפות אירופה ולמרות שסיים במקום השישי והאחרון, היום הזה חקוק לו עמוק בזיכרון. "וואו. זה אחד הימים שאני הולך איתם עד היום. אחד הרגעים היפים בחיי. אני מסתכל ימינה ואני רואה את כל המדליסטים האולימפיים, את כל האלופים ואני אומר לעצמי 'מה אני עושה פה?'. פתאום השדר מציג אותי 'דני פרידמן, From עפולה, ישראל. זה משהו מדהים, בשבילי זה היה כאילו ניצחתי".
למשחקים האולימפיים בלונדון פרידמן ניסה להיכנס בזוג עם אולג גונורובסקי. לאחר שלא צלח, עבר להתחרות כחותר בודד. באליפות העולם האחרונה, סיים במקום העשירי עם שיא ישראלי חדש אך פספס במקום אחד את כרטיס הכניסה למשחקים האולימפיים בריו. "מקום אחד, מקום אחד מהכרטיס לריו, מקום אחד. הייתי כל כך קרוב. במשך יומיים הייתה לי הרגשה שאני לא יכול להסביר אותה".
בחודש מאי ייצא לתחרות ההזדמנות האחרונה שלו, שם הוא מקווה להפוך לעשות היסטוריה, ולהפוך לחותר הישראלי הראשון אי פעם במשחקים. "אני חושב על ריו כל היום. מהבוקר עד הלילה, בארוחת בוקר, בארוחת צהריים, באימונים, בין לבין, בסירה. כל בוקר שאני קם, אני קם עם מטרה אחת - אני הולך לעשות את הקריטריון הזה".
מתוך המגזין האולימפי מבית ערוץ הספורט, "ריו 2016", שילווה את ההכנות האולימפיות בארץ ובעולם, עד לטקס הפתיחה ב-5 באוגוסט. המגזין משודר בכל יום שישי ב-18:00, ב-5SPORT, ובו נעקוב אחר ההתקדמות והתרחבות של המשלחת האולימפית הישראלית, וכל הסיפורים החמים מהעולם. את המגזין תגיש מירי נבו, וילוו אותה באופן קבוע אריק זאבי, רון קופמן ומולי אפשטיין, לצידם של אורחים בכירים מהספורט הישראלי.
