ראש נבחרת האתלטיקה הבריטית שוקל צעדיו

הזיקוקים מטקס הסיום עוד לא נחתו על הקרקע, ויקטוריה בקהאם טרם חלצה את נעלי העקב הלוחצות וג'ורג' מייקל עוד לא הבין מי לעזעזל חילץ אותו מבור השכחה של התרבות הבריטית, אבל בזמן שהממלכה רוכבת בגאון על גלי ההצלחה של המשחקים האולימפיים ובוודאי נאנחת לרווחה עם הישיגיהם של הספורטאים בשירות המלכה, ישנו אדם אחד שלא מסתנוור מאופוריית הפוסט-אולימפיאדה וכבר מסיק מסקנות. צ'ארלס ואן קומן, ראש משלחת האתלטיקה הבריטית הודיע היום (שני) כי הוא שוקל את המשך תפקידו. למה? נבחרת האתלטיקה לא עמדה ביעדים.

כזכור, המשלחת הבריטית כולה סיימה את המשחקים עם הישג מדהים והיסטורי של 65 מדליות, 29 מהן מזהב, מקדימות אותה רק סין וארה"ב. המטרות שהציב ואן קומן לאתלטים מסתכמות ב-8 מדליות, לפחות אחת מהן מזהב. אז אולי במחלקת הזהב הנבחרת עמדה ובגדול במשימה עם 4 מדליות, הישג אגב שהבריטים הגיעו אליו רק פעמיים בהיסטוריה מאז 1920, אך בסך הכל צירפה רק 6 מדליות לרשימה הבריטית הכוללת. ואן קומן התאכזב מאי הצלחת הנבחרת להשיג עוד שתיים ולהגיע אל היעד. תזכורת קטנה, בישראל קרה דבר דומה מבחינת משוואת הציפיות מול ההישגים: צבי ורשביאק, יו"ר הוועד האולימפי הציב כמטרה זכייה ב-3 מדליות וכידוע לכל, המשלחת חזרה בידיים ריקות.

ואן קומן הבטיח מבעוד מועד כי אם לא יעמוד במטרה ישקול את המשך תפקידו ואמש אמר כי הדברים עומדים בעינם: "כשהמטרה לא מושגת, יש לכך השלכות. זהו אחד מעמודי התווך של מדיניות הספורט שלנו. אני מנסה להנחיל את הערכים האלה לספורטאים ומאמנים. לדעתי, זהו אחד הדברים שגורמים להם להיות טובים יותר. אם אתה לא נותן דין וחשבון על התוצאות איך אתה יכול לדרוש מאחרים?".

אתמול נפוצו שמועות כי ואן קומן, ששכרו מוערך בכ-250,000 ליש"ט לשנה, קיבל הצעה להוביל את האתלטיקה הברזילאית לקראת ריו. ואן קומן הכחיש בתוקף. גם לורד סבסטיאן קו, יו"ר הועדה המארגנת של המשחקים בלונדון ואגדת אתלטיקה הצטרף לנסיונות לשכנע את ההולנדי להישאר עד אליפות העולם באתלטיקה שתתקיים בלונדון ב-2017. "אמינות היא דבר חשוב לדמות מובילה. זאת סיטואציה סבוכה, אני לא עמדתי ביעד ואנשים מבקשים שאשאר", אמר ואן קומן.

"הוחמאתי מאוד מכל הדברים שנאמרו ומהתמיכה שקבלתי אבל כרגע מה שחשוב הוא מה יהיה הכי טוב לאתלטיקה", הוסיף ואן קומן, "אני גם מתוסכל, גם נבוך במיוחד בגלל ההופעה של נבחרת השליחים, ואני גם בחלקי גאה. זה לא משנה מה יהיה טוב בשבילי, אלא מה יהיה טוב לספורטאים הבריטיים ואת זה אבחן בזהירות". בין שלל הסיפורים, הרגשות והאירועים שהמשחקים האולימפיים מייצרים לאוכלוסיית הגלובוס, ישראל יכולה לקחת מלונדון ערך אחד מהותי - אצילות.