בפרשתנו 'אַחֲרֵי מוֹת' מופיע האיסור לגזול את רכוש הזולת, כפי שאומר הכתוב: "לא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ... לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל". הרמב"ם אף פוסק בחומרה: "כָּל הַגּוֹזֵל מֵחֲבֵרוֹ שווה פְּרוּטָה כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ". נשים לב שבפסוק מופיעות גם הגניבה וגם הגזילה. זאת משום שקיים הבדל מהותי בין גניבה לגזילה, למרות שבשתי הפעולות נלקח הרכוש מבעליו. בגניבה - הגנב פועל בחשאי, מכיר בבעלותו של האדם על רכושו ואינו מעז להתייצב מולו, לכן הוא פועל בהיחבא ובסתר. לעומתו הגזלן - גוזל בגלוי ופוגע בנקודה יסודית ביותר בנפש האדם – בבעלותו על רכושו שלו, ולכן הוא בבחינת "נוטל נשמתו". חטא הגזילה יתוקן רק כאשר יחזיר הגזלן את הגזל ויביע כנות וחרטה המכירות בבעלותו של הנגזל על החפץ הגזול.
חד וחלק: בִּשְׁבִיל שֶׁקֶר אֶחָד צָרִיךְ לוֹמַר כַּמָּה שֶׁקָּרִים
חד וחלק: בִּשְׁבִיל שֶׁקֶר אֶחָד צָרִיךְ לוֹמַר כַּמָּה שֶׁקָּרִים
