"ארסנל נמצאים בתוך מערבולת של שליליות, וזה מה שעזר לנו להתעלות עליהם", אמר אנדרה וילאש-בואש לאחר שניצח את התותחנים בדרבי האחרון של צפון לונדון בעונה שעברה. זאת עונה חדשה, המנג'ר הצעיר יגיע לאמירויות לדרבי הראשון של העונה, אבל המשפט שלו רק ממשיך להיות יותר ויותר רלוונטי.
עברו כבר שלוש עונות מאז שהתרנגולים שיחקו בליגת האלופות בפעם האחרונה, ובזמן הזה אנחנו עדים למגמה בה הקבוצה שופכת כספים רבים על מנת לחזור למפעל, אך ללא הצלחה.
גם לפני שנתיים אחרי שסיימו במקום הרביעי, ראו הספרס איך צ'לסי, שסיימה שישית, לוקחת להם את הכרטיס לצ'מפיונס לאחר שזכתה בו, כשבאותה שנה ובזאת שלאחריה, הם איבדו פער מבטיח של 10 נקודות על פני ארסנל, שבסופו של דבר, עם רצף מרשים של משחקים ללא הפסד, השאירו אותם מחוץ לליגה של הגדולים.
אם לא עכשיו, אז מתי?
השאפתנות בווייט הארט ליין העבירה הילוך הקיץ הזה. הספרס היו הקבוצה המדוברת ביותר של עונת המלפפונים, משני צדדיו. נתחיל מהמובן מאליו, עסקת גארת' בייל לקחה מהם הרבה כוחות, אבל מצד שני תעשיר את קופת המועדון בצורה כזאת, שהכסף כבר נשפך עוד לפני שהושלמה ההעברה הבנקאית מריאל מדריד.
זה לא קל לאבד את הכוכב הכי גדול שלך, תשאלו את ארסנל, אבל בניגוד ליריבתם השנואה, בטוטנהאם החליטו שאם כבר מכרו שחקן שלהם בסכום שהפך אותו ליקר בעולם, צריך להביא את החיזוק המתאים על מנת לרכך את העזיבה. בפועל, מה שהם עשו היה להכניס פוטנציאל לקבוצה שיהפוך אותה לטובה אפילו יותר משהייתה עם הוולשי.
נכון לכתיבת שורות אלה, וילאש-בואש כבר הוציא 109 מיליון ליש"ט הקיץ על חיזוק, שהם עדות לכמה דינאמית היא המחשבה במועדון ומיהרו לרענן את הרכש שכשל בעונה שעברה: הפורטוגלי ראה שאחת הבעיות בקבוצה זו התלות המוחלטת ביכולת האישית של בייל שנבעה מחולשת החלוצים, עמנואל אדבאיור וג'רמיין דפו, והחתים ב-15 מיליון את רוברטו סולדאדו, מהחלוצים הדומיננטיים בספרד. גם פרות קדושות בדמות סקוט פארקר האהוב נשחטו, כשפאוליניו, מהמבטיחים בנבחרת ברזיל, נחת מקורינתיאנס ושלח את האנגלי הוותיק לפולהאם. קלינט דמפסי גם עזב לארה"ב לאחר עונה בלבד במועדון, אבל לא לפני שהביאו מחליפים לא פחות טובים להתקפה ולאמצע, לאחר שנאסר צ'אדלי ואטיין קאפו, כישרונות גדולים מטוונטה וטולוז בהתאמה, הגיעו גם הם.
מתיחת הפנים לא כל-כך הוכיחה את עצמה בשני מחזורי הליגה הראשונים - הספרס אמנם ניצחו בשניהם, אבל רק 0-1 דחוק מפנדלים של סולדאדו. חשבתם שהם יתקעו במצב הזה? זה רק נתן אור ירוק להגעה של רכבת אווירית צעירה ונוטפת כישרון: אריק לאמלה נרכש מרומא ב-30 מיליון ליש"ט ושיא מועדון, ולאד קירקש, בלם מצוין מסטיאווה בוקרשט, וכריסטיאן אריקסן מאיאקס, אחד השחקנים המלהיבים באירופה.
ראינו את ההתעלות של טוטנהאם על ארסנל רוקמת עור וגידים בעונות האחרונות, עד כה ללא תוצאות, אבל העונה זאת ההזדמנות האמיתית של התרנגולים לסיים לראשונה מאז 1995 מעל היריבה המרה וזה יקרה בעיקר בזכות שני דברים, הנחישות והעומק. נכון לעכשיו, הסגל של הספרס יותר עמוק ויציב מזה של התותחנים, להם אין בהרבה עמדות תחליפים באותה רמה, בניגוד לשכנתם. עוד דבר שמבדיל הוא כמובן גזרת הרכש, בעוד ארסן ונגר לא מוציא כספים, לטוטנהאם, שלא תשחק בצ'מפיונס, נוהרים שחקנים מאוד מוכשרים: "הפרויקט כאן הוא מרגש, אני שמח ורוצה להיות חלק ממנו", אמר אריקסן בהצגתו והסביר היטב את ההבדל בין שתי הקבוצות: שחקנים רוצים להגיע לספרס בגלל העתיד, ומעדיפים להתרחק מהאמירויות, שם לא בטוח שיש בכלל עתיד.
מצא את ההבדלים
למרות הפיאסקו של מחזור הפתיחה מול אסטון וילה, ארסנל התאוששה עם ניצחונות מרשימים על פנרבחצ'ה שהשיגו לה את הכרטיס לצ'מפיונס, ועם ה-1:3 על פולהאם בשבוע שעבר בליגה. אבל בעוד הכסף לא יוצא, הפציעות הן שנכנסות, כמו זאת של לוקאס פודולסקי שייעדר עד נובמבר, ומצטרפת למיקל ארטטה ולתומאס ורמאלן.
בימים האחרונים מאתיה פלאמיני הוחזר לשורות הקבוצה בהעברה חופשית והוא מתמצת עד כמה מתסכלת המחשבה של ונגר עבור האוהדים, שספק אם תמצאו כאלה שמרוצים מכך שהקשר הצרפתי המתבגר חזר, בעוד התרנגולים לאט-לאט שוכחים את בייל עם שמות נוצצים.
אחרי שהבטחות פוזרו לכל עבר, שמות גדולים קישטו לצד שם הקבוצה את כותרות העיתונים, אוהדי ארסנל נשארו מאוכזבים, עם סגל קצר ועמוס פציעות, ואמירות מרגיזות של המנג'ר שלהם: "ההחתמות של טוטנהאם עלולות להוציא את הקבוצה מאיזון. רכישת יותר משלושה שחקנים בקיץ פוגעת ביציבות הסגל". קשה שלא להרים גבה לנוכח אותה אמירה, כי בעוד שוילאש-בואש התעקש על שחקן כמו סולדאדו, ונגר מחליט לתת הזדמנות נוספת לניקלאס בנדטנר החלש.
הקריירה של וילאש-בואש הייתה בצניחה לאחר שהטרבל עם פורטו הפך לפיטורים מצ'לסי תוך פחות משנה ולאחר מכן הפספוס של העונה שעברה, אבל כל עוד הוא ממשיך לקבל את האמון מהנהלת הספרס, הוא יודע שאסור לו לפשל הפעם, עבור הקבוצה ובעיקר עבור המשך דרכו כמאמן. ניצחון בדרבי תהיה הצהרת כוונות רצינית לכך. לעומת זאת, השמש ממשיכה לשקוע על ונגר, הוא לא יוכל להסתדר עם סגל כל-כך קצר ושברירי, משהו שעיקר האשמה בו היא עליו. ארסנל מגיעה לדרבי עם מצב רוח טוב בשל תוצאותיה האחרונות, אבל אל תטעו, כל מה שצריך בשביל עוד מערבולת אחת של שליליות במועדון, זה הפסד אחד, אבל מצד שני, אותו הפסד גם יכול להיות התקווה האחרונה של האוהדים באדום לראות חיזוק כשחלון ההעברות יכנס מחר ליומו האחרון.
