כמה עובדות על האלופה: כמעט 80 אחוזי הצלחה. פער של 13 נקודות מהסגנית. כובשת הכי הרבה. סופגת הכי מעט. שני הפסדים בלבד עד שהגיע הגארבג' טיים. מסע נהדר בליגה האירופית, כולל העפלה משלב הבתים.
אם תתעלמו מעדת הציניקנים, שמעולם לא עשו דרך של 50 משחקים על כר הדשא, משחק אחרי משחק, צעד אחרי צעד, תחת ציפיות שכל הפסד יצור משבר, אז בהחלט אפשר להעריך דרך של מועדון, שמשיג אליפות ראויה. כמה אפשר לצעוק 100 מיליון, 100 מיליון? הרי הכסף הגדול של מכבי תל אביב הלך לאיבוד במשך שלוש שנים. אי אפשר שלא להתפעל מיכולת הלמידה של מיץ' גולדהאר לגבי שורשי הבעיות והזריזות שבה הוא פתר אותן.
גם אם חבריי לתקשורת לא אוהבים את זה, הדבר הכי חשוב מבחינת המועדון היה למדר את אותה תקשורת שזרעה הרס במועדון. רק צוות זר שלא ממש סופר אותה יכול לעשות דבר כזה. עצם העובדה שהמועדון הביא שחקנים שמוסר העבודה וההתקדמות שלהם חשוב לא פחות מהכישרון מעצים את ההישג. איזה כוכבים היו בדיוק מהראן ראדי, דן איינבינדר, איתן טיבי, עמרי בן הרוש, ברק בדש, שרן ייני ואחרים שהיום הם שחקני הרכב לכל דבר? הם היו שחקנים טובים עם מוסר עבודה גבוה.
נכון שמכבי עברה משברים. מאז הפציעה של ברק יצחקי והעזיבה של מונס דאבור, אליהם הקבוצה לא הכינה את עצמה כמו שצריך, מכבי החלה לשחק בצורה הגנתית ומשעממת. פתאום היא הפכה לקבוצה של זהבי (שחקן העונה, בפעם המיליון) ועל כך אני בטוח שבמועדון צריכים לתת את הדעת.
פאולו סוזה, שבעיניי הוא מאמן מיוחד ועמד בכל האתגרים שעמדו בפניו, צריך שחקנים יותר איכותיים בחלק הקדמי כדי ליישם את הפילוסופיה שלו כי אחרת הוא מעדיף להיות שמרן כמו בחלק האחרון של העונה. כמה סמלי שהשלישייה אלברמן-ראדי-זהבי שוב שיחקה בבאר שבע והכול זרם הרבה יותר טוב. בשנתיים האחרונות זה היה הלב של מכבי.
ומשפט על ליגת האלופות: מי אנחנו בכלל שנדרוש מקבוצה שנבנית מהיסוד להגיע לצ'מפיונס? כמה קבוצות ישראליות הגיעו לשם בעבר? איזה מזל שיש מישהו ממנטליות אחרת שמבין מהו תהליך ומהי דרך בלי להקשיב לבלבולי המוח האלה. גולדהאר וקרויף יודעים שבשביל להגיע לליגת האלופות, צריך להשקיע בשלושה-ארבעה שחקנים שהשכר שלהם הוא מעל הממוצע. אולי החוזה הגבוה (והמוצדק) של זהבי הוא הסנונית לכך.
ברכות על האליפות. גם אם היא לא זוהרת, היא חשובה ומיוחדת בדרכה שלה.
