הנבחרות הקטנות שהגיעו לברזיל הן ההוכחה שישראל בהחלט יכולה להיות בגביע העולמי. אנחנו לא אמורים לשחק כדורגל כמו ברזיל, ארגנטינה, גרמניה או בלגיה, ערן זהבי לא הולך להיות ניימאר ועומר דמארי לא צריך מסי. אנחנו צריכים ללמוד מקוסטה ריקה, איראן, אוסטרליה, ארה"ב, יפן ודרום קוריאה – נבחרות שאנחנו בהחלט מסוגלים להיות כמוהן.
רז זהבי טוען: מונדיאל זה לא בשבילנו!
כדורגל לא צריך ללמוד כאן, הכל בראש של השחקנים והמאמנים. קולומביה הגדולה הגיעה לפני 25 שנה לאצטדיון ר"ג ולא עברה את החצי. איפה הם ואיפה אנחנו? התשובה רק בראש, לא בכדורגל. נבחרות האנדרדוג הבינו שצריך לתת 90 דקות של דם, יזע ודמעות ואצלנו הבעיה הכי גדולה היא שתמיד אנחנו רוצים לשחק כדורגל יצירתי ועם כדורגל כמו שלנו לא נגיע לכלום.
כאוהד נבחרת ישראל, הבעיה הגדולה שלנו היא התשוקה למשחק. צריך להפסיק לבחור את הכישרונות ואת השחקנים הטובים ביותר, אלא לקחת דוגמא מהמונדיאל ולהבין שאלה שהצליחו לא מוכשרים במיוחד, פשוט יש להם אהבה אדירה לדגל של המדינה. אולי גוטמן חושב שנאתכו יכול להוביל אותנו, אבל אנחנו צריכים לחשוב על נבחרת של קובי מויאלים. שחקנים עם לב ונשמה, כאלה שיהיו על הדשא, באוויר, ברחבה שלנו וברחבת היריב. כאלה שנותנים את כל הנשמה.
כבר שנים שאנחנו לא מתרגשים באצטדיון ר"ג המנוכר, וזה לא רק בגלל האצטדיון, אלא גם בגלל הקהל. האוהדים רואים את בארסה, סיטי ויונייטד, מגיע לר"ג ולא מסוגלים לראות את הכדורגל של הנבחרת, מה שגורר קריאות מגעילות ומאוסות של ישראל-מלחמה. ראיתי את הנבחרות מדרא"מ, גם כשהן לא טובות, הקהל לא מפסיק לעודד אותן.
המסר לאלי גוטמן הוא פשוט: אל תתנהל לפי מה שהתקשורת חושבת, הגיע הזמן לשנות משהו. צריך שחקנים שמתאימים לנבחרת, ולא שחקנים שכובשים נגד אשדוד ועכו או מצליחים באירופה, שחקנים לנבחרת זה משהו מיוחד ושונה. הגיע הזמן שהמאמנים שלנו יפסיקו להראות קטעי וידאו של נבחרת גרמניה וברצלונה, קטעי הווידאו צריכים להיות של קוסטה ריקה וארה"ב. מהן צריך ללמוד. לא מבריקות, אבל נחושות וכמעט בלתי אפשרי לנצח אותן.
לפני 25 שנה מול קולומביה, שיחקו בנבחרת שחקנים כמו סיני, תקווה, אוחנה ורוזנטל – וכרגע אין כמוהם. הכישרונות הגדולים כבר לא נמצאים, ובמקומם צריכים להגיע שחקנים בלתי מתפשרים. גוטמן שבוי עם הסגל הזה, והוא לא יוביל אותנו לכלום. צא מהקופסא גוטמן, ותלמד מאחרים. לא יכול להיות שבעבר ניצחנו את ארה"ב, אוסטרליה, איראן, יפן ודרום קוריאה וכעת אנחנו צועדים במקום והם במונדיאל. לא צריך את שפיגל ושפיגלר, צריך את אהבת הדגל.
