ה-26 בפברואר 2010 ייזכר לעד כיום שחור בשביל כל מי שמגדיר את עצמו כאוהד פורטסמות', זה ברור. אבל היום הזה צריך להיזכר כיום שחור בשביל כל מי שמגדיר את עצמו כאוהד של הכדורגל האנגלי.
ברגע שקבוצה מהפרמייר ליג נכנסת להליך של פירוק צריך להיות ברור לכולם שמשהו לא בסדר. ולמען האמת, זה ברור כבר זמן מה.
פורטסמות' היא הראשונה להיכנס להליך הזה, אבל היא לא בהכרח האחרונה. בבלקבורן, בולטון ואברטון כבר התלוננו לא פעם ולא פעמיים על הסכומים המטורפים שמוציאות הענקיות על השחקנים ועל העוול שזה גורם לקבוצות הקטנות.
רק לפני מספר ימים פיטר סטורי דיווח על הסכום שהוציאה פומפי על משכורות ב-3 השנים האחרונות - 131 מיליון ליש"ט. ברגע שקבוצה בלי אמצעים מגיעה לסכומים כאלה, ברור שהיא תיכנס לחובות.
הפרמייר ליג היא הליגה עם החובות הגדולים ביותר באירופה. דו"ח של אופ"א מראה נתון לפיו חובות מועדוני הפרמייר ליג נאמדים ב-3.8 מיליארד יורו, כ-56 אחוזים מהחוב הכללי של מועדוני הכדורגל באירופה. מדהים - החובות של המועדונים באנגליה גדולים מהחובות של כל שאר המועדונים באירופה, ביחד. מועדוני הפרמייר ליג מנוהלים בצורה חסרת אחריות, וכמובן שהראשונות להיפגע הן הקבוצות הקטנות.
הסיבה לכך היא הטייקונים שמשתלטים על הכדורגל האנגלי. במנצ'סטר סיטי אולי מרוצים מהבאתם של טבס, אדבאיור, סנטה קרוס, גארת' ברי ואחרים, אבל העובדה שקבוצה כמו בלקבורן לא יכולה לשמור על סנטה קרוס מול הכסף הגדול פוגעת בסופו של דבר בליגה.
אם אף אחד בפרמייר ליג לא יתעורר ויגביל את הגדולות, שמפתות את השחקנים של הקטנות עם סכומי עתק ומכריחות את הקבוצות חסרות האמצעים להוציא כסף רב כדי להשאיר את השחקנים אצלם, אז עוד קבוצות קטנות יתפרקו מנכסיהן. בסוף נמצא את עצמנו עם 6 קבוצות בעלות תקציב שמתאים לליגת האלופות, שהן גם 6 הקבוצות היחידות בליגה שאנחנו כל כך נהנים לראות.
מהזווית הישראלית אנחנו יכולים רק להצטער עבור אברהם גרנט וטל בן חיים, על כך שהצרות הכלכליות לא משאירות להם סיכוי להשאיר את פומפי בליגה. נקווה עבורם שהם יימצאו את מקומם בליגה בהמשך.
הכתוב הינו טור דעה
