עם הספר
נפתח בהמלצה. הספר הכי טוב שיצא בשנים האחרונות על כדורגל הוא ספרו של עיתונאי הספורט ג'ים וויט שנקרא: ”You will win nothing with kids" . הכותב מספר בו בהמון הומור, כנות ורגישות על התלאות והחוויות (האמיתיות) שעברו עליו בשנים שבהן אימן בהתנדבות את קבוצת הכדורגל שבה משחק הילד שלו. יש בו אין ספור טיפים על אימון כדורגל בכל הגילאים, אבל ביסודו של דבר הוא ספר על אהבת כדורגל, ילדים ואבהות וכל הרגשות שקשורים בכל אלה וזה מה שהופך אותו לכל-כך שובה לב.
השם של הספר הוא סוג של כפל לשון. הוא כמובן מתייחס לתלאותיו של מאמן קבוצות ילדים, אבל הוא קודם כל תזכורת למשפט מפורסם שאמר אלן האנסן, פרשן הכדורגל הבכיר של הבי.בי.סי. במהלך עונת הכדורגל 1995-1996. המשפט הזה (בתרגום חופשי "אי אפשר לנצח שום דבר עם ילדים") כוון כנגד הקבוצה הצעירה מאוד שעליה ביסס אלכס פרגוסון אותה שנה את ההרכב של יונייטד.
הקבוצה הזו כללה בין היתר חבר'ה כמו דיויד בקהאם, גארי נוויל ופול סקולס ואלה, בניגוד גמור לנבואתו של האנסן הביאו בסוף אותה שנה ליונייטד דאבל במה שעד היום נחשבת לאחת העונות הגדולות של האדומים.
על צעירים ועל קשישים
מה שגרם השבוע לפרשנים המקומיים כאן להיזכר שוב באותה התחלקות של האנסן היה הניצחון המרשים (0:3) של שחקניו הצעירים של ארסן ונגר, מאמן ארסנל, על ויגאן בגביע הליגה .
עם כל הכבוד להפסד השני הרצוף של ליברפול לטוטנהאם (שום דבר פחות מהמילה נס לא יתאר את מה שחולל רדנאפ אצל התרנגולים) או ההפסד הביתי של צ'לסי לברנלי מהליגה השנייה (לא לבלבל עם ברנסלי מאותה ליגה שהעיפה אותה מהגביע בשנה שעברה, למרות שההשפלה היא אותה השפלה) באותו מפעל, את הכותרות גנבו הילדים של ונגר.
ילדים אמרנו, כי ונגר הושיב את כל שחקני ההרכב הראשון שלו על הספסל והעלה על המגרש חבורה של צעירים בני 16 עד 19 שעשו צחוק מההרכב הראשון של קבוצת מרכז הטבלה מהליגה הראשונה שעמדה מולם. זה לא רק התוצאה זה גם השליטה במגרש, המהירות והמשחק הוירטואוזי והמלהיב שהפגין הנוער של ארסנל. צריך לזכור שגם לא ההרכב הראשון של ונגר לא זקן במיוחד, ומדובר באחד ההרכבים הצעירים בליגה בוודאי הצעיר ביותר מבין קבוצות הצמרת, וגם הוא נותן מדי שבוע תצוגות מרהיבות של מהירות, טכניקה והנאה לקהל.
היו כאלה שביקרו את ונגר על העלאת שחקני הנוער וטענו שהוא עושה צחוק מהמפעל, אבל התצוגה על המגרש הוכיחה כמובן את טעותם, ואת העובדה שבכדורגל צריך להיות עקרון אחד ויחיד – מי שטוב צריך לשחק, בין אם הוא בין 16 ובין אם הוא בין 28 - וכל הדיבורים על נסיון, בשלות, התבגרות, התחשלות על הספסל או בקבוצת המילואים הם לא יותר מקלישאות ספורטיביות ותירוצים של כאלה שהם פשוט שחקנים לא מספיק טובים.
אגב, העיקרון שלפיו מי שטוב ישחק כמובן פועל לשני הכיוונים – לא רק בעניין הצעירים. ניקולס אנלקה, מלך שערי הליגה הנוכחי יהיה השנה בן 30 וחבריו להתקפת צ'לסי מוליכת הטבלה, דרוגבה, למפרד ובאלאק עברו שלושתם כבר את השלושים וזה לא מפריע לקבוצה שלהם להוביל את הטבלה עם יחס שערים חיובי העומד על כרגע על 25. הוא שאמרנו, כמו שנקבע לפני שנים באותה קלישאה מפורסמת, לא חשוב הגיל העיקר התרגיל.
הוצאות חוץ קטלניות
ובעניין התרגיל, אי אפשר שלא להתייחס למי שבינתיים מלמדת את כל הליגה שיעור אחד או שניים בענייני תרגילים וזוהי דווקא סטוק הצנועה שעלתה השנה מליגת המשנה. אם חשבנו שלאחר כמעט מאה וחמישים שנות כדורגל אין כבר הרבה לחדש בתחום התרגילים באה סטוק ומראה לכולנו כמה טעינו.
העולה החדשה פיתחה תרגיל מקורי, שנשמע האמת די שקוף וחסר סיכוי, עד שרואים את התוצאות. יש לה בחור אחד בשם רורי דילאפ שבאמתחתו זריקות חוץ קשתיות די חזקות שמגיעות מקו האורך עד למרכז הרחבה (כמו, אגב, ליוסי בניון שלנו – רפא, לידיעתך) שם מחכים לה שניים שלושה משחקניה הגבוהים של קבוצתו, שאו שנוגחים את כדור ההמשך ישר לשער, או שבועטים מהאויר או שמורידים בראש לשחקן אחר שמרשית.
זה אולי לא נשמע לכם כמו איזו טקטיקה גאונית שתצליח להפתיע קבוצות בפרימייר ליג, אבל תתפלאו. סטוק כבשה עד עכשיו את רוב השערים שלה מזריקות החוץ הללו והיא כבשה אחד כזה כמעט בכל משחק. טורי פרשנות רבים כבר נכתבו כאן על הסיבות שלהגנות כל-כך קשה להתמודד עם הוצאות החוץ האלה ומה הן צריכות לעשות כדי לא להיות חדירות במצבים האלה. אבל כל ההסברים המלומדים לא עזרו לפני שבועיים לונגר וחבורתו שספגו שני שערים בדיוק מהתרגיל הזה של דילאפ והפסידו את המשחק.
מחר סטוק מגיעה לשחק מול היונייטד ויש להניח שריו פרדיננד וחבריו להגנת היונייטד, שממילא מקרטעים קצת בשבועות האחרונים, וודאי שוברים את הראש מה עושים עם דילאפ והוצאות החוץ האיומות שלו. אבל לא אחד כמו פרגוסון ייבהל. המאמן הג'ינג'י, שיהיה בעוד חודש בן 67, יכול ללמד כאן את כולם עניין אחד או שניים על הגיל ועל התרגיל כפי שכאמור למדו האנסן ושאר הפרשנים לפני יותר מעשור.
"פשוט מאוד" הוא אמר לשחקניו בנחרצות אופיינית, לפי אחד הדיווחים בתקשורת, "בשום אופן אל תוציאו כדורים לחוץ בחצי שלנו, ככה לא נקלע לבעיות". "ומה יקרה אם לוחצים אותנו ואין ברירה" שאל אותו אחד משחקני ההגנה. "אם אין ברירה" אמר הסקוטי המקשיש, לאחר שהרהר בדבר דקה או שתיים, "אם אין ברירה, פשוט תוציאו את הכדור לקרן".