בלי לשים לב אנחנו כבר במחזור 12 והכותרות צועקות - משחק עונה. המונח הזה, שמשתמשים בו הרבה יותר מידי, בא לתאר קרב בין המקום הראשון למקום השני שעתיד ואמור לקבוע את גורל האליפות. אם בוחנים לעומק המשחק בין צ'לסי שמארחת את יונייטד הוא לא משחק עונה, הוא יותר קדימון לחורף. אם תרצו המקביל למרוצי הדירוג בפורמולה 1.
הפגרה האחרונה לצורך המשחקים הבינלאומיים תבוא מיד לאחר המשחק הזה ואפילו פרגסון אמר בעבר שהליגה האנגלית מתחילה שמשחקי הנבחרות מסתיימים.
מלבד אולי ארסנל, נדמה שגם השנה הקרב על האליפות יהיה בין הכחולים של לונדון לבין האדומים של מנצ'סטר וערב המשחק ביניהן ברור ששתי הקבוצות הלכו השנה על גישה שמתבססת על התובנה העמוקה שכדי להביא תארים אפשר להתחיל לשחק בסוף ינואר.
בצ'מפיונס שתיהן עושות את שלהן. מנצ'סטר עם ההגרלה הנוחה וצ'לסי שכבר עלתה מהבית ורק תאבק על המקום הראשון עם פורטו. בליגה שתיהן מביאות הרבה ניצחונות הודות לשם שלהן ולא מרשימות יתר על המידה. היום שני השמות נפגשים למאבק מועדונים ענק מבית היוצר של הליגה האגלית.
יונייטד - גישת אצן המרתון של פרגסון
פרגסון החליט להמר בתחילת העונה. כמו שהוא נוהג לנסות להכתיב את הפילוסופיה שלו הוא ניסה ועוד ינסה את זה גם העונה. אם בעבר הוא הלך נגד הזרם שנתן את המפתחות לצעירים בלתי מתפשרים, שלקחו את תואר הצ'מפיונס לראשונה עבור המועדון, עבר הסקוטי להסתמכות על כוכבים בשנים שאחרי הטראבל. גם העידן הזה הסתיים ובזמן שדרומה ממנו, בספרד, שפכו סכומי כסף אדירים על מנת להביא חיזוק לא נכנע, לכאורה, המאמן הוותיק למגמה והאמין שגם בלי יותר מדי ברק אפשר להתמודד על כל התארים באירופה ולשמור על המותג, מנצ'סטר יונייטד שהוא עצמו בנה במו ידיו.
למה לכאורה? כי העונה יש הרגשה שפרגסון מנסה משהו אחר. השקט שהרוויח פרגי בכל שנותיו ביונייטד נותן לו את הלגיטימציה להעמיד קבוצה חלשה משאר המתמודדות לצמרת אך להיצמד למובילות הטבלה עם שערים שרק קבוצה כמו מנצ'סטר יונייטד יכולה לייצר. אחרי הסכומים הגדולים שרצו בקיץ נשארו הרבה שחקנים טובים בקבוצות נחותות וחלון ההעברות בינואר הוא הזמן בו מתכננים בצפון אנגליה לנצל את הכסף שהם הקציבו לרכש רציני ולהביא שחקן בעל שם(דוד וייה, דוד סילבה, סרחיו אגווארו, גראפיטה ועוד).
אם את שלב הבתים כבר צלחו השדים האדומים ובליגה הם בהחלט עדיין פונקציה, אפשר להגיד שהתוכנית הזו, שמזכירה גישה של אצן מרתון, היא מהמבריקות שנראו, אך הכל כמובן תלוי תארים והצלחה. בעקבות העובדה שמאז ה-0:3 בסוף עונת 2001/02 לא הצליחה לנצח יונייטד בסטמפורד ברידג' את הכחולים יכול להיות שיסתפקו האדומים אפילו בתיקו לקראת המשך הגישה של להשאר מאחור, לא להלחץ מההצלחה של האחרות ולדעת שיש להם עוד כמה שפנים בכובע.
אגב, במצב דומה הגיעה מנצ'סטר למשחק העונה מול צ'לסי בעונת 2007/08 והפסידה 1:2, ללא רונאלדו בהרכב, כולם ביקרו אז את סיר אלכס אבל שתקו כשהבינו שהוא שמר את השחקנים שלו לצ'מפיונס וידע שהוא לא יפסיד נקודות לווסטהאם ולוויגאן בשני מחזורי הסיום. גם האליפות וגם הצ'מפיונס נשלחו לארון באולד טרפורד על חשבונם של צ'לסי ואברהם גרנט כמובן.
צ'לסי -ליצור הפרש לפני מבחן ינואר
את העונה הזו התחילו בצ'לסי עם שינוי נוסף בעמדת המאמן אחרי עוד עונה עם שני מאמנים (סקולארי והידינק) אבל לא עשו הרבה מעבר לזה ואף שם רציני או שם בכלל לא העבירו את המשפחה ללונדון בקיץ. הדבר הפתיע במיוחד בהתחשב בעובדה שבקבוצה משחקים ג'ון אובי מיקל (ניגריה), מייקל אסיין(גאנה), דידייה דרוגבה וסלומון קאלו (חוף השנהב) שישתתפו בחודשי החורף האירופאי באליפות אפריקה לאומות וינטשו את הספינה הכחולה לכמות משחקים נכבדה בשלבים חשובים של העונה הארוכה.
אסיין ודרוגבה הם שני השחקנים הכי חשובים כיום או בכלל של צ'לסי והחזרה של הראשון בעונה שעברה למשחקים שלמים כמו גם החזרה של השני לכושר כיבוש מביאים את הנקודות לצ'לסי, בכל דרך שלא תהיה, ומציבים אותה כיום במקום הראשון של הליגה האנגלית ובשלב שמינית הגמר של הצ'מפיונס. קאלו ומיקל אמנם לא תמיד עולים בהרכב אך הם מהווים את הכח מהספסל שכל קבוצה שמשתתפת בליגה האנגלית ובצ'מפיונס צריכה כדי לא ליפול מהרגליים בחודשים שזה מתחיל לכאוב.
החל מהמחזור ה-21 ינדדו כל הארבעה לאנגולה בשביל האליפות המדוברת ויפספסו ארבעה משחקים(לכל היותר) קריטים אך לא קשים במיוחד. האל בחוץ, סנדרלנד וברמינגהאם בבית ובארנלי בחוץ. הגרלה נוחה יחסית אך צריך לזכור שאנלקה יהיה החלוץ היחיד של הקבוצה אולי עם תוספת של דניאל סטרידג' המוכשר ופאביו בוריני, האיטלקי הצעיר. שניהם לא מספיקים ובטח שלא נכנסים לוואקום הענק שמשאיר אחד החלוצים הטובים בעולם כיום שכבר נמצא עם 9 שערי ליגה ב-11 משחקים.
אם חשבתם שהמועדון הלונדוני נלחם לשווא מול הגזרה האוסרת עליהם להחתים שחקנים אז מסתמן שגם הם מבינים שחיזוק בחורף הוא בגדר חובה אם הם רוצים להאבק על כל התארים, מה שהם בנו בקיץ היה ויהיה טוב אך ורק לשלב הראשון של הליגה ובשום פנים לא יכול לסחוב אחריו עונה של 38 משחקי ליגה ועוד כ-10 משחקי צ'מפיונס(תלוי עד לאן יגיעו). כרגע נדמה שאכן הצליחו במשימה והעונש יוסר, עכשיו הם רק צריכים להראות שהם לא רק עשו רעש ונלחמו בשביל כלי שהם לא מתכוונים להשתמש בו.
קרב הגישות בסטמפורד ברידג'
אם אכן ההנחה ששתי הקבוצות סימנו את החורף כזמן שלהם ללחוץ על הנייטרו ולנסות ולשנות את מפת הכדורגל האירופית אז כן שמצפה לנו משחק מסוג אחד בשלב הזה של העונה לעומת המשחק בין השתיים בתחילת אפריל, במחזור ה-33.
צ'לסי מגיעה עם הרבה יתרונות ומנצ'סטר מגיעה מעמדת האנדר-דוג שהיא לא כל כך מכירה. בעמדת השוער הקבוצות דיי שוות עם החזרה של ההולנדי הארוך, ון-דר סאר, לשער וההתייצבות שלו אחרי שהתאושש מהפציעה. ההגנה של צ'לסי נופלת ביום רגיל מההגנה של יונייטד אך ללא מחליף ראוי לריו פרדיננד שכנראה לא ישחק אין ספק שהבלוז יותר טובים גם בחלק המגרש הזה.
בקישור המצב בסה"כ שווה עם נטיה ליתרון לונדוני שוב בייחוד בזהות הקיצונים(דקו וקול מול ולנסיה וגיגס) וגם בקשרים האחוריים שם אסיין ולמפארד ילחמו מול פלאטשר ואנדרסון. המאמנים עתידים לעשות חילופים בחלק הזה של המגרש ככל שהפיזיות והכח הבלתי מתפשרים של השחקנים משתי הקבוצות יחלו לקצור קורבנות.
דווקא בהתקפה היתרון הוא אדום. למרות הכושר המצוין בו מצוי דרוגבה דמיטר ברבאטוב ווין רוני ביחד תורמים יותר לקבוצה ממנו ומאנלקה.השניים משחקים יותר אחד בשביל השני ופחות אנוכיים מול השער, דבר שתמיד עוזר במשחקים גדולים שכמות המצבים קטנה והחדות והתיאום צריכים להגיע לשיא.
מנצ'סטר צריכה להשאר צמודה לקבוצות הצמרת וצ'לסי מעוניינת לצבור נקודות לחורף, כמו נמלה. הכל כדי להראות לכל העולם שהם מבינים את הכדורגל הרבה יותר טוב מכל השאר. ההיסטוריה של המפגשים בין שתי הקבוצות כבר מכינה את הקרקע למפגש הכי מסקרן כיום בפריימר ליג - צ'לסי מול מנצ'סטר, קלאסיקה מודרנית.
