עם סגל חזק מאוד, מאמן מנוסה, הגרלה נוחה והרבה שנים של ציפייה, הגיע זמנה של הנבחרת האנגלית להתפוצץ ולהחזיר את הגביע הקדוש אל הממלכה אחרי 44 שנות גלות.
אנגליה שהוגרלה לבית קל יחסית, בית 3 יחד עם ארה"ב, אלג'יריה וסלובניה, אמורה לעשות את העבודה בשלב המוקדם ולסיים במקום הראשון. אם תעשה זאת תשחק נגד הקבוצה שתסיים במקום השני בבית 4 המורכב מגרמניה, אוסטרליה, סרביה וגאנה. גרמניה תסיים ראשונה ולכן משחק שמינית הגמר אמור להיות קל יותר מלפחות אחד ממשחקי הבית המוקדם.
גם שלב רבע הגמר לא נראה מפחיד במיוחד שם סביר שתפגוש את נבחרת צרפת המקרטעת של ריימונד דומאנק (שיפנה את תפקידו בסיום הטורניר לטובת לורן בלאן) הכושל.
אם לא יהיו תקלות, האנגלים שיגיעו למשחק הרבע פייבוריטים נגד הטריקולר יעמדו בציפיות וינצחו. האתגר הקשה ביותר יגיע בחצי הגמר כאשר לשלב הזה אמורה להגיע ברזיל. נכון, עצם השם של ברזיל נשמע מפחיד, אבל עם שיטת המשחק של דונגה שמאמין בכדורגל אירופי, לאנגליה יש סיכויים שווים ואף טובים יותר להעפיל לגמר.
עם הניסיון של קאפלו, יחד עם החלוץ הטוב בעולם כיום ווין רוני וקישור מהטובים בעולם בהנהגת למפארד וג'רארד, אנגליה יכולה לעשות את זה כשרק נבחרת יחידה יכולה לעמוד בדרכה, ספרדת האימתנית, אלופת אירופה מ-2008. המפגש ביניהן צפוי להיות רק בגמר אם לא תהיינה הפתעות ואחת מהן תסיים במקום השני בבית המוקדם.
עם תמיכה של האוהדים הטובים בעולם וסגל מהטובים בטורניר, אולי הפעם יחזור הגביע בחזרה לממלכה.
הכתוב הינו טור דעה
