קחו דוגמא: הדרך של הבונדסליגה לטופ האירופי
בעוד ליגת העל בישראל מדשדשת, הליגה הגרמנית בדרך לעבור את האיטלקית בדירוג של אופ"א. איך הם עושים את זה? כל התשובות בפנים
זה יהיה סופו של תהליך שהחל בשנים האחרונות ובא לידי ביטוי לא רק בדירוג של פיפ"א ובמהפך הדרמטי במיקום הליגות, אלא בעוד לא מעט פרמטרים כמו למשל הקלות שבה הכוכב הברזילאי של מילאן, קאקה, עבר לריאל מדריד, לעומת הקושי שבו נתקלים ראשי הבלאנקוס ברכישתו של פרנק ריברי מבאיירן. מילאן גם ניסתה לקנות את כוכב האלופה הגרמנית, החלוץ הבוסני, אדין דז'קו, אבל אפילו וולפסבורג הקטנה הצליחה למנוע מהרוסונרי לבצע את המהלך.
נכון, יש גם את המקרה של דייגו הברזילאי, שעשה את הדרך מוורדר ברמן ליובנטוס, אבל זה רק מקרה אחד בו המסורת של הגברת הזקנה והרצון שלה להיבנות מחדש בכל הכוח גברו על שיקולים אחרים. בסך הכל הצליחו קבוצות הבונדסליגה לשמור על הכוכבים הגדולים שלהם, תוך שהם הודפים הצעות מהקבוצות הגדולות ביותר ביבשת, כמו במקרים של ריברי, דז'קו, איביסביץ' ורקיטיץ'. אז מה סוד הקסם של הבונדסליגה הגרמנית? מה הופך אותה בשנים האחרונות לליגה שמתקדמת במהירות הגדולה ביותר ומה צריכים ראשי ליגת העל בכדורגל ללמוד מהעליית קרנה של הבונדסליגה.
מבנה הבעלות
|
בינתיים בשוק האירופי הגרמנים מנומנמים
החוק הייחודי הזה גורם לכך שרק אנשים רציניים החושבים לטווח הארוך ולא על הפרסום המהיר מכניסים את עצמם לתוך ההרפתקאה הזו ובנוסף המועדון נשאר מחובר לאוהדים, לקהילה ולאנשים שהקימו אותו ובכך לא מאבד את זהותו.
הטענות נגד החוק הזה הן שהוא מונע מבעלי הון גדולים, כמו למשל הרומן אברמוביצ'ים למיניהם, להשקיע כסף גדול בקבוצות הליגה, לקבל שליטה מלאה על המתרחש, להזרים כספים כאוות נפשם ולהביא לליגה את הכוכבים הגדולים ביותר.
המשבר הכלכלי שפקד את העולם והעובדה שלא מעט בעלי קבוצות פשטו את הרגל לא השפיעו על הבונדסליגה כפי שהשפיעו על שאר העולם ובעוד הרווחים של הליגה הזו רק עולים ועולים, בשאר הליגות מנסים רק לכסות את החובות הגדולים שנצברו, מה שגורם לראשי הליגה להסתכל בחצי חיוך על המבקרים של השיטה.
קהל
מעבר לכך, בשנים האחרונות, בעקבות העליה החדה במחירי הכרטיסים והשינוי במבנה האצטדיונים, חל שינוי בדמוגרפיה של האוהדים האנגלים, מה שגורם להרבה מגרשים בממלכה להפוך לבתי קברות מבחינת עידוד, בעוד בגרמניה עדיין קיימים יציעי העמידה (תסמכו על הגרמנים שידעו לשמור על הסדר ביציעים הללו). האווירה במגרש, אחת הסיבות העיקריות שחלק מאוהדי הכדורגל אוהבים את המשחק, הופכת כל משחק בבונדסליגה לחוויה שלא מוצאים במקומות אחרים ובפרט לא בחלק מהמגרשים באנגליה.
בתום העונה האחרונה אפשר היה לראות את אוהדי וולפסבורג יורדים לכר הדשא בצורה מסודרת וחוגגים את האליפות ההיסטורית של קבוצתם בצורה ספונטנית ויפה, בעוד במדינות אחרות, כולל ישראל, נאסרה הירידה לכר הדשא מה שהפך את חגיגות האליפות לצפויות ומשעממות.
תחרות
בכל עונה אנחנו זוכים לפחות לקבוצה אחת מפתיעה בצמרת הליגה ואף קבוצה לא מצליחה ליצור דומיננטיות כאלופה, בדומה למה שהיה בליגה הצרפתית לפני שהחבר'ה מליון השתלטו עליה וזכו ב-7 אליפויות רצופות. כל תוצאה אפשרית כמעט בכל משחק ולמדנו את זה העונה כאשר באיירן הגדולה הובסה 5:1 על ידי וולפסבורג, אך זו הצליחה להפסיד לקוטבוס מהתחתית רגע לפני שזכתה באליפות.
תוצר מקומי
מבין כל הליגות הבכירות, נראה שחוק בוסמן השפיע הכי פחות על הליגה הגרמנית, שממשיכה להחזיק אצלה את רוב השחקנים הגרמנים המובילים ובקבוצות רבות בליגה השחקנים המקומיים הם הדומיננטיים ומרכיבים את רוב רובה של הקבוצה.
ההשקעה הגדולה של הגרמנים בנוער שלהם השתלמ, כאשר 3 נבחרות – הצעירה, הנוער והנערים, זכו באליפות אירופה בשנה האחרונה ונראה שאם זה יימשך ככה, הגרמנים ישלטו בשנים הבאות בכדורגל העולמי בזכות השחקנים המקומיים, דבר שגורם לחיזוק מעמדה של הבונדסליגה.
אם הכל יילך לפי התכנון של הגרמנים, הם ישאירו את הליגה האיטלקית מאחור ובעוד כמה שנים הם כבר יתחילו לזנב בליגה האנגלית והספרדית בטבלת הליגות הטובות בעולם.







חדשות




= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון

















