תמונת העולות למונדיאל 2010 הושלמה באופן רשמי וכעת עיני העולם כולו נשואות ל-4 בדצמבר, למרכז הוועידות הבינלאומי בקייפטאון שבדרום אפריקה, שם תיערך הגרלת הבתים של אליפות העולם. אם יש משהו שכיף כמו המשחקים זו ההגרלה...
כרגע ידוע כמעט בוודאות שבדרג הראשון ייכללו המארחת דרום אפריקה, מחזיקת הגביע העולמי - איטליה, צרפת, אלופת אירופה - ספרד, ברזיל, גרמניה, אנגליה וככל הנראה ארגנטינה. בדרג השני ישחקו הנבחרות האירופיות שעלו משלבי הבתים ומההצלבה. בדרג השלישי ישחקו הדרום אמריקניות (מלבד ברזיל וארגנטינה) והאפריקניות ובדרג הרביעי כל שאר הנבחרות.
הגיע הזמן להתחיל לפנטז, מי יגיע ולאן?
32 נבחרות עם פערים עצומים
השיטה של אופ"א ופיפ"א בשני המפעלים הגדולים בכדורגל העולמי היא לקיים טורניר עם 32 נבחרות. מצד אחד לאפשר לנבחרות קטנות להגיע לטורנירים הגדולים, ומצד שני יש לזכור כי הפערים בין הנבחרות החזקות לבין הנבחרות החלשות עצומים.
ניו זילנד, הונדורס וצפון קוריאה לא יצליחו לגרד אפילו את ברזיל, ספרד ואיטליה. מישל פלאטיני אמר לא פעם שהוא רוצה לתת צ'אנס אמיתי וכנה גם לקבוצות הפחות חזקות בליגת האלופות, אולם גם בצ'מפיונס ליג רוב העולות ברורות לחלוטין. "מונדיאל ההפתעות", כפי שהיה ביפן ודרום קוריאה, לא יחזור.
גם העובדה שדרום אפריקה המארחת היא ראש בית בהגרלה מעלה שאלות: למה אוהדי הכדורגל ייאלצו לראות את המארחים כראש בית בעוד נבחרות כמו הולנד ופורטוגל ייאבקו מהדרג השני מול אריות כבר בשלב המוקדם.
פייבוריטית? לשם שינוי אין. אפילו לא ברזיל
אם בשנים קודמות ברזיל תמיד סומנה כפייבוריטית ברורה לקחת כל מונדיאל, דווקא הפעם נראה שיותר ויותר נבחרות גדולות עשויות להתמודד על הגביע העולמי. ברזיל השמרנית (כן, שמרנית) של דונגה לא הבריקה במוקדמות אבל ממשחק למשחק השתפרה ובהחלט היא מועמדת לזכות בגביע העולמי.
דייגו ארמנדו מראדונה לקח פוטנציאל ענק של נבחרת ארגנטינה והפך אותה לנבחרת די שבלונית. הבשורה מבחינתו שיותר גרוע מאיך שהנבחרת שלו נראיתה בקמפיין המוקדמות לא יכול להיות. השאלה הגדולה היא כמה הרגליים של מסי יוכלו לסחוב את האלביסלסטה?
ברצלונה משחקת במהלך עונה כ-70 משחקים בכל המסגרות. פפ גוורדיולה לא ירחם וינסה להוציא את המיטב מהכישרון. הבעיה של דייגו היא שבמונדיאל הקודם ראינו את הכוכבים הכי גדולים מתרסקים בקיץ אחרי עונה מתישה. כבר עכשיו כדאי שמראדונה יחשוב מי מוביל לו את הנבחרת במידה ומסי יקרוס.
בעיה דומה עלולה לקרות לנבחרת ספרד. כל נבחרת ששחקניה משחקים ברמות הכי גבוהות עלולה להיתקל בבעיות לקראת הקיץ. הספרדים כרגע הטובים בעולם ומשחקים כדורגל נפלא. המגמה באירופה השתנתה בארבע השנים האחרונות. אם במונדיאל בגרמניה בשנת 2006 הכדורגל המזרח אירופי בלט עם פולין, צ'כיה, קרואטיה ואוקראינה, הפעם אפשר לאפיין את העולות מאירופה ככדורגל השמרני, הטקטי, וזו לאו דווקא בשורה לאוהדי הכדורגל.
נבחרת נוספת שמכוונת גבוה וסיימה קמפיין מבריק במוקדמות היא אנגליה. את סטיב מקלארן החליף פאביו קאפלו הגדול שהפך את הנבחרת האנגלית למכונה משומנת. האנגלים כבר לא מובכים בוומבלי נגד קרואטיה 3:2, אלא מפרקים את אותה קרואטיה 1:5. נבחרת אנגליה הפכה להיות נבחרת התקפית בלתי רגילה וכבשה את מספר השערים הרב ביותר במשחקי המוקדמות (34) שערים, עם ממוצע של 3.4 שערים למשחק.
הכדורגל היפה הוחלף ע"י הכדורגל הטקטי
שבדיה, קרואטיה, צ'כיה ורוסיה, נבחרות שיודעות ואוהבות לכבוש, הוחלפו בנבחרות טקטיות ודי משעממות. את יוון כולנו מכירים וכל מילה מיותרת - היא הצליחה להדיח את אוקראינה של שבצ'נקו. גם שוייץ שהיא נבחרת בינונית מינוס תהיה בדרום אפריקה ולעומתן שבדיה, צ'כיה, קרואטיה ועוד נבחרות מרתקות נותרו מחוץ למשחקי גביע העולם.
הדוגמא הטובה ביותר היתה אתמול. אירלנד האפורה מגיעה לפאריס ומנטרלת לחלוטין את צרפת העליונה בכל פרמטר. יכול להיות שהמבקרים יקפצו ויגידו שריימונד דומנק הוא האשם במצב הצרפתים, אבל ג'יובאני טראפאטוני הוכיח שטקטיקה נכונה מפרקת כל מערך מוכשר.
יוון של אוטו רהאגל עשתה דבר דומה לאוקראינה. במונדיאל 2002 חוס הידינק עבר חלף בקלות על איטליה וספרד עם דרום קוריאה ודבר דומה עשתה יוון של רהאגל ביורו 2004. הכדורגל השמרני והמסודר משתלט על הכדורגל הסקסי והמרתק. נורת אזהרה רצינית לקראת המונדיאל.
הכדורגל הערבי הולך אחורה
כל העולם דיבר בימים האחרונים על המאבק המרתק בין אלג'יריה למצרים. אולם כל עולם הכדורגל הערבי יודע שמשהו קרה לכדורגל המצוין של העולם הזה. טוניסיה הטכנית וסעודיה העשירה נותרו מחוץ למונדיאל. גם איראן, נבחרת עם שחקנים מגרמניה שמככבים באירופה, לא תהיה בדרום אפריקה.
מדוע זה קרה? רבים תולים בכך שהכדורגלן הערבי חושב יותר על הקריירה האישית מאשר על הצלחת הנבחרת. הלאומנות הגדולה של פעם נעלמה ונותר, מה לעשות, הכסף הגדול, ורק אלג'יריה, שנלחמה כמו אריה פצוע נגד מצרים, תייצג את הכדורגל הערבי. באופן אובייקטיבי, חבל שנבחרות טובות כאלה לא מצליחות להיות שם.
חוף השנהב, ניגריה וגאנה מציתות את הדימיון
שוערה של הפועל ת"א, וינסנט אניימה סיפר פעם מה שדובר מקודם על הכדורגל הערבי. גם בניגריה איכפת לשחקנים בעיקר מהכסף הגדול. אז זהו, שמשהו השתנה בנבחרת הזאת.
תרבות הכדורגל האירופאית "נדבקה" במדינות האפריקאיות והתוצאה ברורה: גאנה, חוף השנהב, קמרון, ניגריה ודרום אפריקה המארחת מועמדות לתואר ה"סוס השחור" של האליפות. העזיבה המאסיבית של הכוכבים לאירופה הביאה את המקצוענות לנבחרות הללו שאחת מהן בהחלט מועמדת להגיע רחוק, אולי אפילו ל-4 האחרונות.
הבשורה הטובה של הכדורגל הישראלי: יש נציגות לליגת העל. אניימה, איינגובה, זוגבו ומסיללה. מה נעשה? אם לא אנחנו, לפחות מישהו שמכיר אותנו. ואם יהיה לנו באמת מזל, נראה אחד מהם שולף דגל ישראל מהמכנסיים כפי שעשה ג'ון פנסטיל. הלוואי.
כל מה שנשאר הוא להמתין להגרלה. כי מה לעשות, זה מה שאנחנו הישראלים התרגלנו. הכל בתקווה שבברזיל 2014 נהייה. אשרי המאמין.
