מעטים מאוד האנשים שמקבלים הזדמנות כה גדולה כמו שקיבל מאמן מכבי תל אביב, מוטי איווניר. המכביסט הידוע הגשים חלום של כל שחקן אשר פורש ממשחק פעיל והופך להיות מאמן - להדריך את הקבוצה איתה הוא כה מזוהה.
אך אם מכבי תמשיך להיראות כמו שהיא נראית למרות התוצאה הנהדרת מול ז'לז'ניצ'אר, נראה כי ימיו של איווניר ספורים. אם המאמן ימשיך לפתוח עם הרכבים מוזרים ולהתעלם משחקנים כמו גל אלברמן ורוברטו קולאוטי שלא מפסיק לכבוש ולאותת לאיווניר "הגיע הזמן שאפתח בהרכב", הוא לא יישאר עוד זמן רב. אלא אם כל ההחלטות הללו לא שלו והוא פועל כבובה על חוט בלבד.
לא יכול להיות ששחקן מוכשר כמו גל אלברמן יושב מחוץ ביציע כל כך הרבה משחקים, וגם אם הוא עולה לשחק זה במצב של 0:2. וגם זה ל-20 דקות בלחץ. למה? כי הוא לא בכושר? אני לא מאמין לזה. שמישהו ממכבי יצעד קדימה ויסביר לנו את הסיבה לכך (משום מה יש לי הרגשה שמדובר בחוזה הגבוה שלו, שלא כל כך נוח למדיניות החדשה של מכבי). רפי דהן? נחמד, לא יותר. איך הוא הפך לבורג המרכזי בקישור של מכבי? באמת לא מובן. האם הוא יותר טוב מג'יבריל סידיבה?
שלא תבינו אותי לא נכון, בסגל של מכבי יש שחקנים כשרוניים מאוד, אך לטעמי, חלק גדול מהם צריך להשתלב מהספסל. יש עוד הרבה שחקנים, טובים לא פחות, שצריכים לפתוח לפניהם.
איך יכול להיות שעומר ורד מציג משחק נהדר ומלא ביטחון, והופ, במשחקים שאחר כך הוא יושב עם ג'ינס ביציע. יכול להיות שאיווניר באמת חושב שקלמי סבן טוב ממנו? משהו מרגיש מוזר.
מוטי היקר, מי כמוך יודע שמכבי הינו המועדון הלחוץ ביותר בארץ. סבלנות היא מצרך נדיר. בקצב הזה, יהיה לך קשה מאוד לסיים את העונה על הקווים כי כמו שמכבי נראית, מקום שלישי נמצא בגדר חלום.
הכתוב הינו טור דעה
