באיירן מינכן חוגגת אליפות (צילום: רויטרס)
סיים עם תואר - שחקני באיירן חוגגים אליפות בבונדסליגה | צילום: רויטרס

בזמן שאצלנו קרנבל הפרישה של אבי נמני הגיע לשיאו בסוף השבוע האחרון, בגרמניה כיבדו את פרישתו של ה"טיטאן" - אוליבר קאן. עם קריירה מדהימה שכללה זכיה בכל תואר אפשרי, הגיע הזמן לתת את הכבוד הראוי לאחד השוערים הגדולים בכל הזמנים. נכון, לנבחרת גרמניה בכדורגל היו שוערים טובים כמו טוני שומאכר וסף מאייר, אבל כנראה שלא היה ולא יהיה כמו אוליבר קאן. לחובבי כדורגל הגרמני כמוני קשה לדבר עליו בלשון עבר, משום שגם בעתיד לא יהיו הרבה שוערים ברמתו, בנחמדותו ובהישגיו.

כעת ברחבי גרמניה ככלל, ובבוואריה הדרומית בפרט, תוהים חובבי הכדורגל הרבים האם בן טיפוחם של מאייר והשוער המחליף של קאן, מיכאל רנסינג, הוא אלטרנטיבה ראויה. ברור כי על כתפיו של הבחור בן ה-23 תיפול אחריות גדולה מאוד, בעונה הבאה בה באיירן תחזור לליגת האלופות.

נולד בקבוצה קטנה

הטיטאן, אוליבר קאן, נולד בעיר קרלסרוהה הקטנטונת שבמערב גרמניה, שמספר תושביה הוא כשני שליש מתל אביב. העובדה כי העיר נמצאת במחוז הדרומי הסמוך לבוואריה, באדן ווטמברג, תעזור לו בעתידו להפוך לאליל של דרום גרמניה.

כבר בגיל שש הוא הצטרף לקבוצה המקומית, קרלסרוהה, בעונה בה קבוצת הבוגרים של המועדון חגגה עליה לאחר שלוש שנים מהבונדסליגה השניה הדרומית, לראשונה. הוא המשיך להתפתח במועדון ובגיל 18 אחד המאמנים הגדולים ביותר של קרלסרוהה, ווינפריד סחאפר, העלה אותו לבוגרים והציב אותו בספסל כשוער שני של אלכסנדר פאמולה האפרורי.

הוא המתין שלוש שנים עד שמאמנו החליט להציב אותו בהרכב במקום פאמולה. קאן הוכיח עצמו מיד והפך לאחד מסמלי הקבוצה בדרך לכרטיס מפתיע לגביע אופ"א. בשנת 1994 ביסס עצמו קאן כשוער הטוב בגרמניה בעזרת זכיה בתואר שוער השנה בבונדסליגה והולכת קרלסרוהה לחצי גמר גביע אופ"א, כשבדרך לשם היא דרסה את ולנסיה 0:7.

הוא הצטרף לסגל נבחרת גרמניה במונדיאל 1994. ברטי פוגטס הושיב אותו לצידו של שוער נירנברג, אנדראס קופקה, כאשר בשער עמד שוערה של קלן, בודו אילגנר. לאחר סיום במקום הראשון בשלב הבתים, גרמניה, שזכתה במונדיאל הקודם של 1990, ניצחה את בלגיה 2:3 בשמינית הגמר אולם ברבע הגמר היא הודחה ע"י בולגריה המפתיעה בניצוחו של חריסטו סטויצ'קוב, שהפכה שער יתרון של לותר מתיאוס לניצחון.

הבית האמיתי - באיירן

מיד לאחר המונדיאל רכשה את אוליבר קאן לא אחרת מאשר באיירן מינכן ובסכום נאה מאוד של 2.5 מיליון יורו (בתרגום כספי להיום) ומאמן הקבוצה, ג'ובאני טראפטוני, הציב אותו כשוער ראשון. בעונה זו סיימה באיירן וקאן בלי תואר ובלי כרטיס לליגת האלופות.

הבווארים צפו ברבאנלי ובויאלי מוליכים את יובנטוס לתואר אירופי בזמן שהם מתקדמים בגביע אופ"א. ב-15 במאי 1996 זכה קאן בתואר אירופי ראשון, לאחר ניצחון כפול של באיירן בגמר גביע אופ"א מול בורדו, אשר שוחק אז בשיטה של הטוב משני משחקים.

שלושה שבועות לאחר מכן אוליבר, כבר עמד בשער של נבחרת גרמניה במשחק הראשון בשלב הבתים של יורו 1996 באולד טראפורד. הנאשיונאלף סיימו את שלב הבתים במקום הראשון לפני צ'כיה, שאותה פגשה לבסוף בגמר וביחס שערים אדיר של 0:5, שחלקו הגדול שייך לקאן.

פסטיבל קאן נמשך ולאחר שגרמניה חלפה על קרואטיה ואנגליה, הוא גם זכה בתואר ראשון ולמעשה יחיד בנבחרות, בזכות שער זהב של אוליבר בירהוף מול צ'כיה. ב-1997 כבר זכה קאן באליפות מקומית ראשונה מתוך השמונה שציפו לו עד סוף הקריירה המפוארת שלו.

ב-1999 זכה קאן בכל התארים האישיים האפשריים. הוא לקח את תארי שוער השנה בעולם, באירופה ובגרמניה, אבל היום הטראומתי ביותר בחייו היה ה-26 במאי בגמר האלופות הבלתי נשכח מול מנצ'סטר יונייטד. עד הדקה ה-91, קאן היה בדרך הבטוחה להיות אלוף אירופה, אבל שערים של מדהימים של טדי שרינגהאם ואולה גונאר סולקשיאר הפכו את התוצאה ומנעו ממנו להניף את הגביע בקאמפ-נואו.

שנתיים לאחר מכן, קאן החל לבסס עצמו סופית כשוער הטוב בתבל. מעבר לתארים האישיים בהם לא הפסיק לזכות, "המנחוס" של קאן נשבר במאי 2001. באיירן בניצוחו של קאן זכתה בליגת האלופות, לאחר מותחן שהסתיים בפנדל שביעי ובזכיה של קאהן ב-MVP של המשחק.

הקריירה המופלאה של השוער נמשכה ב-2002 כשאף אחד לא ציפה שגרמניה עם קאן, שלמראית עין נראתה מהנבחרות הבינוניות בהיסטוריה שלה, תעפיל לגמר המונדיאל. הוא הפך לשוער היחיד בתודלדות המונדיאל שזכה בתואר השחקן הטוב ביותר, למרות תצוגה הבינונית למדי בגמר והשמטה אומללה שאותה ניצל רונאלדו כדי לזכות בטורניר.

גירושין והתלבטויות מתי לתלות את הכפפות

עד 2003 הספיקה אשתו של אוליבר קאן, סימון, ללדת לו את שני ילדיו: דוד וקטרינה-מאריה. למרות זאת, נראה כי מוסד הנישואים אינו בשביל קאן, שהתגרש מאשתו לאחר שבגד בה עם ברמנית בשם ורנה קרת', איתה הוא מבלה עד היום.

בשנים האחרונות בקריירה שלו רכש לעצמו אוליבר קאן אויבים רבים. הוא הפך את שמו למותג רשמי ומנע ממשחקי מחשב להשתמש בשמו בלא תשלום הולם. בעקבות זאת, במשחקי מחשב כמו פרו אבולושן 6 ופוטבול מנג'ר, שמו שונה לאוליבר קאלם ואפילו לאוליבר מוסטרמן (בתרגום לגרמנית - "אדם פשוט").

קאן הפך למותג תרתי משמע. הוא החל להופיע בפרסומות שונות ומשונות, כולל פרסומת של מבשלת בירה בה נאמר "הכי טוב לשבת בספסל". בפרסומת זו שלח אוליבר קאן רמז עבה לעבר יורגן קלינסמן שלא הזמין אותו למונדיאל 2006 וסיים למעשה את הקריירה הלאומית שלו.

עונת 2007 הפכה מהר מאוד לאחת העונות השחורות ביותר בקריירה של קאן, בה הוא והמועדון לא זכו בשום תואר וסיימו אך ורק במקום הרביעי בדרך לגביע אופ"א.

בעונה האחרונה, למרות ההצלחה של באיירן בליגה המקומית, הרסה זניט סנט. פטרסבורג את חלום הטראבל של קאן עם רביעייה לשערו, ונטלה את הכרטיס לגמר גביע אופ"א, אותו ניצלה לזכייה בתואר אירופי ראשון.

למרות זאת, קאן יכול לצאת מרוצה. הוא השיב את כבודה של באיירן בעונתו האחרונה בדמות דאבל מרשים. ב-19 שנות קריירה הוא זכה ב-28 תארים אישיים ושמה של האוטוביוגרפיה שלו "מספר אחד" כנראה מצדיקה את עצמה. עד לעונה הבאה ניאלץ כולנו להמתין ולבדוק האם יהיה לבאיירן ולגרמניה יורש ראוי ל"טיטאן".