צ´אבי. הגיע הזמן שלו (רויטרס) (צילום: מערכת ONE)
צ´אבי. הגיע הזמן שלו (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

לבחור בסיבה המרכזית להצלחה של ברצלונה זו משימה כמעט בלתי אפשרית. הקילריות של ליאו מסי או מסירות הסרגל והחוכמה של צ'אבי? היכולת של אנדרס אינייסטה לפרק הגנות או הגאונות הטקטית של פפ גוארדיולה? משחק הלחץ של פדרו או הטכניקה של ג'רארד פיקה? ומה עם הלחימה של קרלס פויול, קריאת המשחק ההגנתית של אריק אבידל וכיסוי השטחים של סרג'י בוסקטס?

בגלל ההצלחה המסחררת של בארסה, קבוצה שנחשבת לאחת הטובות בהיסטוריה ושהחוזק שלה הוא דווקא בקבוצתיות – בשיתוף הפעולה בין צ'אבי לאינייסטה במרכז השדה. בלחץ שעושים דוד וייה ופדרו על היריב. במסי, שמעדיף לעיתים לבשל מאשר להבקיע – שחקניה סיימו את שנת 2010 עם שלל תארים אישיים.

בין השאר, 5 בלאוגראנה נכללו בנבחרת השנה של העיתון הצרפתי, "ל'אקיפ" (פיקה, בוסקטס, צ'אבי, אינייסטה ומסי), ו-3 נציגים של בארסה הם המועמדים הסופיים לזכייה בתואר המאוחד של כדור הזהב ושחקן השנה מטעם פיפ"א (צ'אבי, אינייסטה ומסי), אם כי על כך יש מעט ויכוח מאחר שווסלי סניידר, שחקן שזכה עם אינטר בטרבל והגיע לגמר המונדיאל – נותר בחוץ, אבל זה כבר עניין אחר.

בהיעדר ההולנדי, או כל נראזורי אחר, זו תהיה בסך-הכל הפעם השלישית אי פעם שבה 3 שחקנים מאותה קבוצה מאיישים את הפודיום של כדור הזהב (קדמו לכך מרקו ואן-באסטן, רוד חוליט ופרנק רייקארד של מילאן ב-1988 ו-ואן-באסטן, פרנקו בארזי ורייקארד בשנה שלאחר מכן), אבל הראשונה שבה כל השלישייה מורכבת משחקני בית שגדלו באותו מועדון.

אינייסטה צ´אבי ומסי (רויטרס) (צילום: מערכת ONE)
אינייסטה צ´אבי ומסי (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

"זה חשוב כמו זכייה בתואר גדול כאליפות העולם לקבוצות ומוכיח שהעבודה שהתחלנו בה לפני כ-30 שנה, מתנהלת בדרך הנכונה", הסביר נשיא ברצלונה, סנדרו רוסיי, שהתייחס לפתיחת אקדמיית הלה-מאסיה ב-1979, בה גדלו, מעבר לצ'אבי, אינייסטה ומסי, גם גוארדיולה, פויול, פיקה, פדרו, קרלס וסרג'י בוסקטס, ויקטור ואלדס, ססק פברגאס, פפה ריינה ואחרים.

"שלושתנו מרגישים כאילו שכבר זכינו בכדור הזהב", אמר צ'אבי וסמואל אטו הציע שבאופן חד-פעמי, כל אחד מהמועמדים יזכה ויקבל כדור אחד, אבל בגלל הקיבעון של פיפ"א, כנראה שלא נראה את הרעיון המקורי מיושם ומאמני הנבחרות, הקפטנים והעיתונאים יצטרכו לבחור בזוכה בודד.

ואן-באסטן (GettyImages) (צילום: מערכת ONE)
ואן-באסטן (GettyImages) | צילום: מערכת ONE

פרעוש, מהנדס ואדריכל על קו הסיום
אז מי היה הכי טוב ב-2010? לפני שמקבלים תשובה, צריכה להישאל השאלה למי מגיע הפרס – לשחקן שלו היתה את השנה הטובה ביותר (ואם כן, אז מבחינה סטטיסטית? קבוצתית?), זה שזכה בהכי הרבה תארים או בכלל הנבחר צריך להיות השחקן שהפך את חבריו לקבוצה לטובים יותר?

בואו נעשה סדר. מסי סיים את השנה החולפת עם 60 (!) שערים (רק 7 פחות משיאן כל הזמנים, ארצ'יבלד מקפירסון סטארק הסקוטי שלפי רישומי פיפ"א, הרשית 67 פעמים ב-1925) ב-64 משחקים ותרומה נכבדת לאליפות של בארסה. אינייסטה היה נהדר במונדיאל וקינח עם שער בגמר, אבל לשניהם לא היתה שנה "מושלמת".

הפרעוש לא הצליח לסחוף את נבחרת ארגנטינה להצלחה בגביע העולם, בו הוא לא כבש אף שער, והמהנדס, ששיחק פצוע (כשהוא מודע לכך) בגמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד ב-2009, שילם על כך בעונת 2009/10, בה בילה על מיטת הטיפולים לא פחות מאשר על הדשא ופתח בהרכב של הקטאלונים ב-20 משחקים בלבד.

זה מביא אותנו לצ'אבי, ששותף במקביל לשתיים מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה בארסה ונבחרת ספרד, אבל הרי הוא רק חלק אחד מתוך 11 שחקנים. הוא גם לא כבש 60 שערים ב-2010 כמו מסי, לא הוביל קבוצה לזכייה בטרבל כמו סניידר ולא הבקיע בגמר המונדיאל או ליגת האלופות (אינייסטה, דייגו מיליטו) בשנה החולפת.

ליאו מסי חוגג עם דני אלבס (רויטרס) (צילום: מערכת ONE)
ליאו מסי חוגג עם דני אלבס (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

למרות כל זאת, האדריכל מטראסה הוא, לדעת רבים, הפייבוריט להיות הספרדי הראשון שזוכה בכדור הזהב מאז שלואיס סוארס (אין שום קשר לחלוצה האורוגוואי של אייאקס), קשר ברצלונה בשנות בשנות החמישים ותחילת השישים, עשה זאת אי שם ב-1960. ומה שמדהים בכל הסיפור, הוא שרק לאחרונה צ'אבי זוכה סוף סוף להכרה לה הוא כל-כך ראוי.

השחקן הוותיק שנולד בטראסה, עיר במזרח קטאלוניה, משחק במדי הבלאוגראנה מאז שהגיע ללה-מאסיה בגיל 11, אבל לא תמיד הקריירה שלו שיגשגה כמו בשנים האחרונות. בתחילת דרכו הוא גילה חוסר יציבות, לעתים היה מסתובב עם הכדור על המקום בחוסר תכליתיות ומאט את קצב המשחק.

צ´אבי חוגג בקלאסיקו. וויין רוני מפרגן לברצלונה (רויטרס) (צילום: מערכת ONE)
צ´אבי חוגג (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

כשהעסק נראה תקוע, מילאן אפילו הגישה בפניו הצעה רשמית תמורת שכר של יותר מ-6 מיליון יורו לעונה, אחיו של סר אלכס פרגוסון פנה לצ'אבי בשם מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, אבל מי שהעריץ בילדותו את ברנד שוסטר - שחקן בארסה וריאל מדריד לשעבר - העדיף להישאר במדי הבלאוגראנה.

"ספגתי ביקורות, אבל תמיד רציתי להצליח כאן ואין מחיר לאהבה שאתה מקבל ב'בית' שלך", אמר האדריכל שנחשב כיום לפליימייקר הטוב בעולם ויש כאלה שמחשיבים אותו כאחד הגדולים אי פעם בעמדת הקשר המרכזי.

צ´אבי (GettyImages) (צילום: מערכת ONE)
צ´אבי (GettyImages) | צילום: מערכת ONE

אגדה מהלכת


"אתה תגרום לי לפרוש ואינייסטה יפריש את שנינו", אמר לו פעם גוארדיולה, שכשחקן, שילב בצורה מופלאה בין יכולת הגנתית למסירות, שחרור לחץ ויצירת מצבים לחבריו. לצ'אבי אמנם אין את יכולת חילוצי הכדור שהיתה למאמנו, אבל בכל הקשור לתרומה התקפית, הוא לא נופל ממנו ואף עולה עליו.

הוא המנוע. האיש שמושך בחוטים של הטיקי-טאקה. זה שיושב בקונטרול ומחלק את המסירות כמו שחקן הפלייסטיישן הכי טוב בעולם. בקיצור, המנהל של ההצגה הכי טובה שיש, והוא עושה את זה כבר כמה שנים טובות. "מהרגע הראשון שראיתי אותו, ידעתי שהוא יהיה המוח בברצלונה למשך הרבה שנים", אמר גוארדיולה על מספר 6, "יש לו את ה-DNA של בארסה".

גוארדיולה וצ´אבי. הקדימו את היציאה ללונדון (רויטרס) (צילום: מערכת ONE)
גוארדיולה וצ´אבי (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

ומספיק לראות את המכונה הקטאלונית בלי האדריכל שלה כדי להבין עד כמה הוא גדול. פתאום העסק לא דופק והמשחק לא שוטף, כאילו שתקעו מקל בגלגלים של המכונה. מעבר לטכניקה, החוכמה, יכולת המסירה העילאית והתזמון המושלם של הכניסה לרחבת היריב במידת הצורך, התכונה הכי טובה של צ'אבי, היא שהוא פשוט לא מאבד כדורים.

כשהוא מקבל מסירה – וזה קורה הרבה בכל משחק - הוא משחרר את הכדור בדיוק מירבי ובמהירות עד כדי כך שהשחקן היריב הכי קרוב אליו, הוא בעצם זה שהכי-פחות רחוק. ראיית המשחק שלו מאפשרת לו לראות – ממש כמו קוורטרבק בפוטבול– את הריצות של חבריו לקבוצה לתוך הרחבה ומכאן הדרך ליצירת מצב מסוכן, קצרה מאוד.

צ´אבי. פתח בקישור של אלופת ספרד (GettyImages) (צילום: מערכת ONE)
צ´אבי (GettyImages) | צילום: מערכת ONE

מעל לכל זה, הוא גם פייטר, כזה שתמיד בא לקבל את הכדור ולהתחיל עוד מהלך. ועוד אחד. ועוד אחד. בקלאסיקו שנערך בעונה שעברה בסנטיאגו ברנבאו, משחק סולידי בסטנדרטים של בארסה, הוא הגיע לכמעט 100 מסירות מדוייקות וגם בישל את שני השערים ב-0:2 על ריאל מדריד, למסי ולפדרו.

מול ארסנל בצ'מפיונס, צ'אבי מסר יותר כדורים שהגיעו לייעדם מאשר כל הקישור של התותחנים (ביחד) ובמפגש מול הבלאנקוס העונה בקאמפ-נואו, שנגמר ב-0:5, צ'אבי דייק ב-114 מסירות. את העונה שעברה, סיים הקטאלוני עם יותר מ-400 מסירות מדוייקות מאשר כל שחקן בספרד או באלופות.

נאסרי. יגיע לסטמפורד ברידג´? (רויטרס) (צילום: מערכת ONE)
צ´אבי (רויטרס) | צילום: מערכת ONE

והעניין הוא שהוא פשוט לא עוצר. בשנה האחרונה, רק 24 פעמים שחקן בודד, בכל קבוצה שהיא בכל רחבי הליגות באירופה, השלים משחק עם לפחות 100 מסירות מדוייקות. ב-12 מהמקרים הללו לשחקן הזה קראו צ'אבי.

השבוע הקשר הוותיק הפך לשיאן ההופעות של ברצלונה בכל הזמנים. את השיא – 549 הופעות, שהיה שייך לבלם האגדי מיגלי והחזיק מעמד 21 שנה, שבר צ'אבי במשחק מול לבאנטה בקאמפ-נואו, בו הוא דייק ב-156 מסירות, כמעט ב-50% יותר מכל שחקני הקבוצה האורחת. ביחד. וזה במשחק שבו בארסה נתקלה ביריבה שהסתגרה והקשתה עליה לפתח את סגנון משחקה.

צ´אבי (GettyImages) (צילום: מערכת ONE)
צ´אבי (GettyImages) | צילום: מערכת ONE

הפליימייקר של בארסה מגדיר את עצמו כ"שחקן מוסר", אבל הוא הרבה יותר מזה. "צ'אבי משחק כדורגל בעתיד", אומר דני אלבס, שטוען כי הגדולה של הקשר היא בעצם העובדה שהוא "כופה" את המהלכים, גורם לחבריו לקבוצה לנוע בלי הפסקה, מכתיב את הקצב ושולט ביריב, או כמו שאומרים במדינה מחצי האי האיברי: "בארסה הנבחרת רוקדות לצלילי הקצב של צ'אבי".

נבחרת ספרד זכתה ב-2008 באליפות אירופה, ב-2009 בארסה לקחה 6 תארים וב-2010 ה"לה-רוחה" זכו באליפות העולם הראשונה שלהם. יש שיחלקו מעט על עניין המונדיאל, אבל בכל המקרים הללו המסע לתארים נעשה תוך כדי תצוגות כדורגל מהנות ויעילות של קבוצות בעלות זהות מיוחדת. זו הזהות של צ'אבי. הוא תמיד נגע בכדור יותר מכולם ובכל פעם עברה לו מחשבה אחת בראש: לתת אותו למישהו אחר. הגיע הזמן שגם הוא יקבל כדור אחד. מזהב.

צ´אבי ואינייסטה (רויטרס) (צילום: מערכת ONE)
צ´אבי ואינייסטה (רויטרס) | צילום: מערכת ONE