סיפור משחק הפתיחה של קמפיין מוקדמות יורו 2012 מתחיל בדקה ה-80 של המשחק נגד מלטה. מאות אוהדים מוותרים על הדקות האחרונות, מסננים אחד לשני תלונות לגבי המשחק ויוצאים בהרגשה די חמוצה מה-1:3 הבינוני. נכון שניצחנו אבל בשורה ממש לא שמענו. אותה גברת, אותה אדרת, רק בשפה צרפתית. אולי זה נשמע רומנטי, אבל מי צריך רומנטיקה בכדורגל.

ההפתעה היחידה שלואיס פרננדז ניפק באצטדיון ר"ג הייתה ההצגה שלו על הקווים כשהוא מנופף בידיו ללא בקרה. ההרכב המהפכני שהצרפתי ניסה נכשל כישלון חרוץ ואף אחד מבין 17 אלף האמיצים שעוד מאמינים בנבחרת לא הופתע. הכתובת הייתה על הקיר וגם פרננדז, שנחשב בצדק לאחד מגדולי כדורגלני צרפת בכל הזמנים, לא יכול להמציא את הכדורגל מחדש.

לואיס, קשטן כבר ניסה לעבוד עלינו, גם אתה? חשבנו שאתה שונה. כנראה שגם ההצבה של מזואה אנסומבו במשחק הראשון שלך בבית"ר ירושלים נגד מכבי חיפה לא הייתה מקרית. כמה נגמר? אה, 0:3 לירוקים.

ההרכב של הנבחרת נכשל והביא לתצוגה חלשה , אפילו בסטנדרטים שלנו. אם רואה חשבון מטייל לנו ברחבה, זה מצריך ועדת חקירה. ואח"כ אומרים שאנחנו רציניים. אנחנו כבר מזמן לא רציניים, כי אמש זה נראה כמו בדיחה, רק חבל שצוחקים בעיקר על חשבוננו. יגידו שהפערים מאירופה הצטמצמו. אז יגידו. זה טוב לקלישאות, לא הלכה למעשה. המטוס שיצא בלילה מנתב"ג לכיוון מלטה היה מלא במשלחת מלטזית שבעצמה לא מאמינה שהיא כבשה לראשונה מ-2007.

אוהדי הנבחרת. אדישים ומרגישים מרוחקים (דרור עינב) (צילום: מערכת ONE)
אוהדי הנבחרת. אדישים ומרגישים מרוחקים (דרור עינב) | צילום: מערכת ONE

יהיה קל ופופוליסטי לבוא בטענות לדני בונדר ולתמיר כהן, אבל אין זה יהיה נכון. בונדר המוכשר בתקופה החלשה בקריירה שלו וכהן שיחק בפעם הראשונה בחייו בעמדת הבלם. כל החוליה האחורית היא מקרית ומלבד דודו אוואט ודדי בן דיין, אף אחד מהשלושה האחרים לא שיחק לאחרונה בקבוצה שלו. ללואיס זה מספיק. אולי שער מנבחרת שלא כבשה שלוש שנים יעיר אותו. מישהו אמר דקל קינן?

העתיד כבר כאן


יותר מהכל הוכח שדור העתיד של הכדורגל שלנו נמצא על הספסל. גילי ורמוט הוכיח שהנבחרת בדרך להיות שלו. יוסי בניון הוא עדיין המנהיג הבלתי מעורער אבל נדמה שיורש העצר קרוב לקבל את כס המלכות. רק לראות איך הוא מתנהל ואיך הוא לוקח אחריות ב-1:1 ועל סף משבר מוכיחה שהצרפתי שגה גם בזווית הזאת: אין סרט בעולם שכישרון כזה לא פותח באופן קבוע. מנהיג אמיתי מוביל את הספינה גם כשהיא מקרטעת וזה מה שוורמוט עשה.

ורמוט עם הכדור (שי לוי) (צילום: מערכת ONE)
גילי ורמוט. הוכיח שהנבחרת בדרך להיות שלו מהרגע שנכנס (שי לוי) | צילום: מערכת ONE

מחמאות מגיעות לאלמוג כהן, אבל עדיין מוקדם לקרוא לו "גאטוסו החדש" כפי שקוראים לו בנירנברג. גם הזריקה של ערן זהבי הסופר כישרוני להרכב הייתה מוקדמת. שחקן כזה, שעשה פריצה של 220 ק"מ בשעה, צריך להתבשל בנבחרת. פתאום כולם ממהרים. אם נבשל את ערן על אש קטנה נקבל מה שאלי גוטמן מקבל ממנו בהפועל. סבלנות. גם רפאלוב, שדווקא רשם פרימיירה טובה בהרכב, עוד יהיה טוב יותר.

אז מה היה לנו? ורמוט, בונדר, תמיר כהן, זהבי וזו רק ההתחלה. ההחלטה לשחק עם חלוץ בודד מול הגנה מגוחכת, ההתעקשות להגביה כדורים סתמיים לרחבת ה-16 ומשחק הלחץ החלש (הגול השלישי נולד כשלוורמוט נמאס להסתכל והוא החל ללחוץ). המשחק הראשון בקמפיין מבשר שאנחנו בדרך לעוד טורניר מאכזב. היכולת של אמש מספיקה אולי לעבור את מחצית המגרש נגד הקרואטים וגם זה לא.
 

גאטוסו? עוד לא. אבל בהחלט שיחק מצוין (שי לוי) (צילום: מערכת ONE)
גאטוסו? עוד לא. אבל בהחלט שיחק מצוין (שי לוי) | צילום: מערכת ONE

 

"מה? יש משחק היום?"


מה שהיה חסר בר"ג זו בעיקר האווירה. רחובות אבא הילל ובן גוריון בימים של משחקי נבחרת מפוצצים באוהדים עם דגלים, צעיפים והרבה רעל בעיניים. אמש, בשעה 20:00 עצרה קשישה מקומית שטיילה עם כלבה ברחוב חבורת האוהדים ושאלה: "יש משחק היום?". אוהדי הנבחרת משועממים רק 17 אלף הגיעו לר"ג. למה? אולי בגלל מחירי הכרטיסים (120 ₪ למלטה?!) ואולי בגלל שאף אחד לא מעיר את הדוב הישן שנקרא נבחרת ישראל.

יציעים ריקים (דרור עינב) (צילום: מערכת ONE)
כיסאות ריקים לא משלמים 120 שקלים (דרור עינב) | צילום: מערכת ONE

הנבחרת רחוקה מהעם וקברניטי ההתאחדות צריכים לשאול את עצמם למה. הפיתרון הפופוליסטי יגיד שמשחק כמו נגד מלטה צריך להעביר לבלומפילד, אבל ייתכן שהאוהדים כיסו חצי יציע עם חולצת הנבחרת רק כדי שלא ייראה ריק? אווירת נכאים הייתה ברוב שלבי המשחק ובדקה ה-90 נותרו אולי 9,000 צופים באצטדיון. לא ראוי. אגב, השיירה בדרך לנתיבי איילון בישרה על הפסד ולא על ניצחון. יש דברים שאי אפשר לזייף.

רגע, העתיד כבר כאן?


פרננדז יכול לספר סיפורים, אבל היכולת נגד מלטה לא תספיק אפילו מול גאורגיה. לואיס היקר, ראית שאין לך הגנה, הקישור בינוני וחלוץ אחד מסכן בעיקר את עצמו. מאמן גדול מודה בטעותו ומתקן מיד. בשביל משחק ראשון, סלחנו. העיקר הניצחון, אבל הגיע הזמן גם להראות כדורגל.

אחרי הכל סלחנו. העיקר הניצחון (שי לוי) (צילום: מערכת ONE)
אחרי הכל סלחנו. העיקר הניצחון (שי לוי) | צילום: מערכת ONE

הגיע הזמן שתעזור ליוסי בניון ותיתן את המפתחות לגילי ורמוט. הגיע הזמן שנבחרת ישראל תשחק נגד נבחרות נחותות עם שני חלוצי חוד, הגיע הזמן שמרכז ההגנה שלנו לא יחלק מתנות לכל מי שרוצה והגיע הזמן שנחזיר את האהבה לנבחרת ישראל. היא הרי קיימת פה, רק צריך להוציא אותה.

דדי בן דיין ותמיר כהן. היו אחראיים לבעיות בהגנה (שי לוי) (צילום: מערכת ONE)
דדי בן דיין ותמיר כהן. היו אחראיים לבעיות בהגנה (שי לוי) | צילום: מערכת ONE

המשחק הראשון של פרננדז נראה כמו המשך ישיר לקמפיין הנוראי של דרור קשטן. ולאדימיר דבאלשווילי מחכה לנו ביום שלישי בטיביליסי. משחק שאולי כל הפרשנים קוראים לו קשה, אבל הנבחרת חייבת לנצח. כי מי שרוצה להיות ביורו מנצח משחקים כאלה ומי שרוצה לחלום על היורו יגיד שגם תוצאת תיקו היא טובה. מי שמאמין לא מפחד? מי שמאמין שיתחיל לשחק, כי הקדנציה האמיתית של מר פרננדז נפתחת בשלישי. אם הוא ימשיך לחשוב שהוא ממציא את הכדורגל, וועדת האיתור עוד תחזור לפעילות מהר מהצפוי.           

פרננדז מאוכזב (שי לוי) (צילום: מערכת ONE)
פרננדז מאוכזב (שי לוי) | צילום: מערכת ONE