המפגש הראשון נגד קאזאן, שבו לכאורה היתה הקפדה יתרה על נושא מזג האוויר, מצא את הפועל ת"א לא מוכנה לקבוצה טובה, מוכנה מאוד ומנוסה. ההגרלה חסרת המזל הביאה לא רק קבוצה לא אטרקטית אלא גם קשה מאוד.
הפועל הפסידה הערב לקבוצה שנראה שלהוציא אותי, אף אחד לא ממש יכול ליהנות ממנה. גם אני נהניתי רק מחלקים מסויימים במשחק של הרוסים, כמו החזרה המהירה שלהם להגנה, העמידה הטקטית הטובה והמחוייבות של השחקנים על המגרש.
החבר'ה האלה הראו שהם מוכנים לעשות מאמץ גדול כדי להחזיר את הכדור לרגליים שלהם. בנוסף, ראינו שאין ממש היררכיה בקבוצה והשחקן הכי חשוב, הקפטן ושחקן נבחרת רוסיה, הטאלנט סמאק, עשה הכי הרבה עבירות על המגרש.
הפועל שוב הוכיחה שהיא קבוצה טובה ושיש לה דרך. מה שהכי מדהים הוא שבשניה שהיא עזבה את הדרך הזו ועשתה קצת בלגאן, היא הצליחה להגיע למצבים, אבל למי ששואל למה היא לא עשתה את הבלאגן הזה מההתחלה, התשובה תהיה ש-15 דקות כאלה זה בלגאן ו-90 כאלה זו הפקרות. אני מבין את גוטמן בעניין הזה.
הפועל עשתה קמפיין מדהים, אני חושב שאף מילה לא תתאר אותה בצורה הולמת, כי לסיים במקום הראשון בבית עם המבורג, סלטיק וראפיד וינה תוך הצגת כדורגל התקפי ולא פחדני, הופך את הקמפיין הזה לאחד המוצלחים של קבוצה ישראלית בכל הזמנים. מגיע להם שאפו גדול על זה שהם ידעו לעשות את הסוויץ' למשחקי הליגה ומניסיון אני יודע שזה לא פשוט.
השאפו הגדול ביותר מגיע לקבוצה על כך שהיא לא רק חיברה בגדול את האוהדים למועדון, היא גרמה להם לאהוב אותו. באחד ממפגני האוהדים המרשימים ביותר בסוף המשחק, כל האצטדיון עמד ונתן סטאנדינג אוביישן מרגש של "תודה לך הפועל". זו ההצלחה הכי גדולה של הקבוצה הזו.
