בהמשך לסדרת הכתבות שלנו המתבססות על דברים שונים ומוזרים מהעולם כולו כמו הכתבה על האצטדיונים המוזרים, הפעם אנחנו מביאים לכם את הליגה המוזרה ביותר, הכירו את הליגה של איי סילי.
לפעמים נראה שיש ליגות בעולם שבנויות רק על שתי קבוצות, כמו למשל הליגה הספרדית או הליגה הסקוטית. בספרד, במהלך 25 השנים האחרונות רק ארבע קבוצות זכו באליפות מלבד ברצלונה וריאל מדריד. בסקוטלנד המצב גרוע עוד יותר וב-25 השנים האחרונות הקבוצות היחידות שזכו להניף את גביע האליפות היו סלטיק וריינג'רס.
אם הליגות האלו נראות לכם שייכות לשתי קבוצות בלבד, תכירו את הליגה של איי סילי, שעל פי ספר השיאים של גינס נחשבת לליגה הקטנה בעולם ומורכבת באמת אך ורק משתי קבוצות.
לפני שמתחילים, קבלו קצת רקע על האיים, למי שאולי שוקל לקפוץ לביקור חפוז בדרך לבריטניה: רצועת האיים של סילי ממוקמת דרומית-מערבית לאי הבריטי והיא מורכבת מחמישה איים מיושבים, בנוסף ל-140 איים שאינם מיושביים. האיים ידועים בקרב חובבי צפרות, בעיקר בגלל היותם נקודת מעבר לעופות נדירים מרחבי כדור הארץ.
האדמירל ההולנדי והקור העז
בשנת 1651 אדמירל הולנדי הגיע לאיים, הכריז מלחמה כנגדם, ואף דרש פיצוי על אבידות שנגרמו לו בקרב נגד האי הבריטי. האדמירל לא נענה ועזב. ככל הידוע "מלחמה" זו נשכחה ולכן לא הוכרז על סיומה. מצב זה התקיים במשך 335 שנים (ולכן מכונה "מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים") עד שנת 1986 אז נחתם הסכם שלום סמלי בין הולנד לבין איי סילי.
רצועת האיים של סילי היא הבית של 2,000 תושבים (1,600 מתוכם גרים באי הגדול ביותר - סנט מריס). באי השני בגודלו, טרסקו דרים, משתכנים כ-150 איש בלבד. צריך להודות, הדבר הראשון שעולה לנו לראש כשאנחנו מדמיינים רצועת איים מבודדת הוא חוף ים, רוגע, שקט, שלווה, חיי לילה, ארוחות שחיתות ובעיקר מנוחה הכוללת הרבה בטן גב.
למרות זאת, באיים של סילי לא תמצאו את הדברים האלו מסיבה פשוטה אחת: הטמפרטורה הכי גבוהה שנמדדה עמדה על 27 מעלות בלבד ולכן ניתן לשכוח מכל מה שדמיינו עד עכשיו. באיים של סילי הראש מרוכז בעיקר בעבודה שמבוססת על חקלאות וייצוא פרחים, אך אפילו תושבי המקום הזה צריכים קצת בידור ובאיים מצאו אותו בדמות ליגת הכדורגל הקטנה ביותר בעולם - הכירו את הליגה של איי סילי.
שתי קבוצות, 17 מחזורים, דרבי בכל יום ראשון
הכל התחיל לפני 90 שנה: בשנת 1920 הוקם מפעל חדש בשם “גביע הלביאות", שהפגיש קבוצות לטורניר שנערך בין חמשת האיים המיושבים: סנט מריס, טרסקו, סנט מרטינס, סנט אגנס ובריאר. ב-1950 רק שני מועדונים שרדו, הריינג'רס והרוברס. ב-1984 שני המועדונים שינו את שמותיהם לגאריסון גאנרס ולוולפאק וונדררס.
בליגה של איי סילי יש 17 מחזורים כאשר בכל יום ראשון נפגשות ביניהן שתי הקבוצות. בנוסף לליגה ישנם גם שני גביעים: גביע ההוליסרס וגביע הפורדק שנערך בשיטת משחק בית וחוץ (The Wholesalers Cup and the Foredeck Cup). העונה עצמה מתחילה במשחק על מגן הקהילה וכל משחקי הליגה נערכים באצטדיון הגאריסון באי סנט מריס.
כמו כל ליגה באזור, גם הליגה של איי סילי מתמודדת עם בריחת הכישרונות הצעירים שמנסים את מזלם באי הבריטי השכן. מחירי הבתים באי גבוהים מאוד ולכן הצעירים לא יכולים להחזיק שם בית ועורקים לבריטניה. חלקם חוזרים בגיל מבוגר יותר כאשר הם יכולים להרשות לעצמם לחזור למולדתם מבחינה כספית. הווארד קול, המשמש כשופט במשחקי הקבוצות, טוען כי מספר שחקני הליגה הצעירים דועך והעריך שהגיל הממוצע של שחקני הליגה בשתי הקבוצות הוא 35.
את מי כדאי לאהוד? גאריסון גאנרס או וולפאק וונדררס?
תתפלאו, אך גם לליגה של איי סילי יש אתר אינטרנט רשמי. באתר אפשר למצוא פרטים על השחקנים, תוצאות עבר, טבלת הליגה ועוד. בעונה האחרונה הוונדררס זכו באליפות בפער ניכר כאשר סיימו בהפרש של 21 נקודות על הגאנרס.
בכל 15 המשחקים ששוחקו, האוהדים זכו לראות הכרעה, שכן אף משחק לא הסתיים בתוצאת תיקו. הוונדררס זכו במרבית הניצחונות, 11 במספר. ידה של הוונדררס על העליונה לא רק בליגה. הקבוצה זכתה בכל תארי מגן הקהילה מאז הקמתו בשנת 2002.
לבן אדם ממוצע שאוהב כדורגל יש כמה החלטות מאוד חשובות במהלך חייו. את מי לשאת לאישה/לבעל, איפה כדאי ללמוד בבית ספר יסודי/תיכון/אוניברסיטה ובשלב מאוד מוקדם יחסית, ישנה הבחירה של איזו קבוצה לאהוד לשארית חייך. לתושבי רצועת האיים של סילי, הבחירה הגורלית הצטמקה בצורה משמעותית ואפשר לקחת בה גלגל הצלה של 50:50.
