סיפור הכתבה הזאת מתחיל למעשה כבר לפני שלושה חודשים. בטח נראה לכם מוזר שזה ככה, אבל הרעיון מאחורי הכתבה על זכייתה של צ'לסי באליפות אנגליה יושב במוחי זמן רב. האמת, כתוכנית גיבוי.
הכל קרה למעשה תוך כדי ויכוח במערכת. אני, אוהד ארסנל מושבע, נקלעתי לדיון סוער עם אוהד מנצ'סטר יונייטד. בזמנו, ארסנל עוד היתה בתמונת האליפות אך כל הסיפור היה נראה תפור על היונייטד.
השדים האדומים טיילו לתואר, צ'לסי וארסנל איימו להוות יריב. שיאו של הוויכוח נגמר בהתערבות. אני בחרתי בארסנל כאלופה, אוהד היונייטד בחר בהם וצ'לסי? אם היא זוכה הכסף הולך לים. התסריטים הוכנו מראש. ידעתי שאכתוב את הכתבה הזאת אם ארסנל או צ'לסי יזכו באליפות, בכל מצב ואיך שלא מסתכלים על זה, רק אני המרוויח פה בעצם.
זה אכן קרה. השמינייה הבלתי נתפסת על וויגאן שהבטיחה את חזרת התואר לסטמפורד ברידג' סגרה את סיפור ההתערבות מאחור. כעת, כשאנחנו יום אחרי, זה פשוט הזמן להסתכל על העונה שעברה, לנתח ולהסביר מה הפך את הבלוז למועדון האנגלי המוביל כיום.
צ'לסי של העונה היתה הקבוצה הכי טובה בליגה האנגלית. רוצים לחלוק על זה? אתם כנראה אוהדי מנצ'סטר. השופטים, ג'רארד, אני מכיר את הטיעונים. כל אלו הולכים לפח. במבחן התוצאה, צ'לסי לקחה את כל הנקודות מהגדולות, חילקה רביעיות, חמישיות, שישיות, שביעיות וגם שמיניות כשהיא מטיילת לה לתואר בצורה הכי קלאסית שיש.
האס של אנצ'לוטי
אחת הדרכים להסתכל על האליפות הזאת היא מדיניות אי הרכש. קרלו אנצ'לוטי הגיע ממילאן עם סוג של צל לא ברור. הוא הביא לקבוצה את ליגת האלופות, אך כשל בזירה המקומית. האוהדים לא אהבו אותו, השיטה שלו היתה ללכת על חומר מקומי ולא להתפרע עם רכש. להגיד שזה עבד קצת קשה, אך לקרלו היתה דרך.
את אותה דרך הוא יישם גם בצ'לסי. ההרכב שהביא את התואר העונה לבלוז הוא אותו הרכב שלא עשה זאת בעונה שעברה. אנצ'לוטי עשה את השינויים שלו על המגרש, מצא לעצמו את השחקן שיהיה האקס פאקטור, ורץ לתואר.
לאקס פאקטור הזה, האס של קרלו, קוראים פלורן מאלודה. מאלודה הוא שחקן נהדר, אבל כזה עם אופי בעייתי. השליטה של אנצ'לוטי בו שווה תואר. הצרפתי שפרח תחת אברהם גרנט ודעך לו אצל סקולארי והידינק, שב להיות השחקן שעליו צ'לסי שילמה 13.5 מיליון פאונד. 12 שערים כבש הקיצוני הצרפתי והוסיף גם שמונה בישולים בדרך אל התואר הנכסף.
עוד שחקן שאחראי על השינוי של אנצ'לוטי הוא ניקולס אנלקה. אמנם רק 11 שערים כבש העונה החלוץ הצרפתי, אך הוא הכניס את הכדור לרשת בדיוק מתי שצריך. ברגעים בהם דרוגבה לא היה שם כדי לכבוש.
גם השימוש בבאלאק הוותיק והחופש ללמפארד עשו את שלהם. אנצ'לוטי עשה את זה פשוט. אותו הרכב, אותה שיטה. יש הרכב ואיתו רצים ומנצחים. נשמע פשוט לא? מעטים המאמנים שבאמת יכולים ליישם את ה'אני מאמין' שלהם. בקטע הזה, אנצ'לוטי הוא ללא ספק אחד הגדולים ביבשת.
הקשר והחלוץ הטובים בעולם?
איש נוסף שאמון על מה שהשיגה העונה צ'לסי הוא פרנק למפארד. אפשר להסתכל על זה משני כיוונים. האחד, כמות השערים, השני, כמות הבישולים. בכל מקרה ואיך שלא מסובבים את זה, הקשר האנגלי של הבלוז מעורב ב-36 שערים העונה. 22 הוא כבש, 14 הוא בישל, נתון פשוט בלתי נתפס.
29 זה מספר השערים של דידייה דרוגבה, מי שנאבק באופן עיקש עם וויין רוני על תואר החלוץ הטוב בעולם וכנראה גם זכה בו. את האמת? מעולם לא אהבתי אותו. הוא חלוץ ענק, אין ספק, אך משהו בו תמיד הפריע לי. אולי זה האופי המרגיז שלו. אולי כי הוא הגיע והשכיח את תשומת ליבם של תושבי לונדון מתיירי הנרי ונכנס למשבצת החלוץ הכי טוב של העיר די בקלות. קלות מרגיזה אפילו.
לתת קרדיט לאנצ'לוטי על מה שדרוגבה ולמפארד עשו העונה יהיה קצת מצחיק. זה לא בזכותו. איך אומר אחד הפרשנים המפורסמים במדינה? זה באשמתו.
אז מה הלאה: הצל האירופי מרחף ומה עם החיזוק?
אז אחרי שלקחה שלוש אליפויות בשש השנים האחרונות, לצ'לסי נותר עוד כתם אחד למחוק בדרכה למועדון הגדולות באמת. ליגת האלופות. הנפילות מול אינטר, ברצלונה והגמר ההוא של אברהם גרנט, מונעות מצ'לסי להיחשב באמת כאחת הגדולות שיש.
אנצ'לוטי הגיע בדיוק בשביל זה. כמו מוריניו. כשהפורטוגלי הביא אליפות ונכשל באירופה, הוא לא זכה ליותר מדי זמן על הכיסא. אברמוביץ' לא יכול לחזור על הטעות הזאת במקרה של כישלון בעונה הבאה, או תחילתו של כישלון אם וכאשר יהיה.
כדי להפוך להיות מהגדולות באמת. צריכה צ'לסי חיזוק נוסף שיהפוך אותה לכזו. היא צריכה את הפדרו שבא ליד זלטאן. את האינייסטה לצידו של מסי. במילים אחרות, היא צריכה חלוץ נוסף ליד דרוגבה והיא חייבת קשר מוכשר מאחורי למפארד ומאלודה. פרננדו טורס הוא המועמד המוביל. גם קון אגווארו. שניהם יכולים לאפשר לבלוז את קפיצת המדרגה שהיא כל-כך מחפשת.
בנוגע לקישור? שמות עדיין אין, אך תסמכו על אנצ'לוטי שהוא עוד יפתיע את כולם ויגנוב את ההצגה בחלון ההעברות. במקרה כזה, צ'לסי לא תעצר בעונה הבאה ברבע גמר ליגת האלופות בכזו קלות. היא תלך עד הסוף. היא גם לא תתקשה לשמור על התואר שלה באנגליה, בטח לנוכח מדיניות הרכש המרדימה של מנצ'סטר יונייטד וארסנל. את האמת, היא גם כנראה תשיג את זה.
צ'לסי היא כבר מזמן לא הכוח העולה החדש של הפרמייר ליג. היא הכוח. מנצ'סטר פשוט הצליחה לגנוב לה שלוש אליפויות עד שאברמוביץ' שב על דעתו ומחיקת השדים האדומים מספר ההיסטוריה עם שיא הכיבושים לעונה היא רק עוד אבן פינה מבחינת הבלוז.
וכעת? העונה לא נגמרה. יש גמר גביע אנגלי בדרך אולי לדאבל. ומי עומד בדרך? כמובן, אברהם. ועוד אומרים שאנחנו מחפשים פיקנטריה בכוח.
