חייבים את תמיכת הקהל

תגובות השחקנים ממשחק הניצחון של ישראל על רומניה סיפקו לי לא מעט רגעי צחוק מצד אחד ומן העבר השני גיחוך גדול. עם כל השמחה וההתרגשות לחזור ולשחק במדי הנבחרת, רבותיי השחקנים - קצת קפצתם מעל הפופיק.

אז נכון שהנבחרת נראתה טוב, בעיקר במחצית השניה, נכון שהשחקנים נראו מחוייבים והפגינו כדורגל מעניין ונכונה אפילו העובדה שניצחנו, צריך לומר את זה, בצדק רב.

אבל עם כל הרצון הטוב אפשר להירגע וכמו שאני אומר לאנשים שצריכים להיכנס לפרופורציות - “תנוחו”.

נבחרת ישראל בעידן הזה, עם מאמן כזה או אחר (שחייב שיהיה ישראלי), תצטרך לעבוד מאוד מאוד קשה על ההתגייסות של האוהדים סביבה ועוד ארוכה הדרך.

אותם שחקנים שדיברו ולא דיברו לאמצעי התקשורת לאחר המשחק הם כמו פוליטיקאים מבחינתי. הם ייאלצו להעניק לכל האוהדים מספיק סיבות כדי לבחור ולהתגייס בשבילם למשחקי הנבחרת הלאומית ולאורך זמן.

תאמינו לי, שאם אחרי המשחק הטוב של אתמול נחזור להיות הנבחרת האפורה, המעצבנת והקפואה שהיתה לנו בעידן קשטן, הרי שכמות התגובות המפרגנות לטורים מסוג אלו שאתם קוראים כעת, תמריא שחקים.

קבוצת כדורגל לא יכולה להתקדם ולהצליח ללא תמיכת הקהל שלה. לראייה ההצלחות של מכבי והפועל חיפה העונה ומנגד ההפועל ב”ש, כ”כ רלוונטי - על אחת כמה וכמה שמדובר בנבחרת ישראל.

בשונה ממרבית הפוליטיקאים במחוזותינו, הרי שבמקרה זה של הנבחרת, מצווה על השחקנים להישאר מחוייבים תמיד, כי הרי דק מאוד החבל שמפריד בין התגייסות וארבעים אלף צופים בר”ג, לבין משחק שרמת העניין בו שואפת לאפס.

קהל זה כוח ואין ספק שהקהל של נבחרת ישראל מהווה כוח אדיר. רק צריך לתת לנו את הסיבות הנכונות, ואנחנו כבר נגיע. בינתיים, זה משביע רצון.

הכתוב הינו טור דעה