הגרלת מוקדמות יורו 2012, שזימנה לנבחרת ישראל מפגש מול קרואטיה ויוון, היא הגרלה קשה, אמנם, אך לא בלתי אפשרית.
ברגע שהקמפיין הקודם הסתיים והבנו שירדנו לדרג השלישי, ידענו שלא נקבל הגרלה נוחה כמו בפעם שעברה, אבל האמת היא שיכול היה להיות יותר גרוע. לקבל את ספרד ושבדיה לדוגמא, היה גומר את הסיפור לפני שהוא התחיל.
אמנם בקמפיין האחרון לא הוכחנו שאנחנו יכולים להתמודד מול יוון, אבל קיבלנו הזדמנות שניה ואנחנו יכולים לנצל אותה. אותו דבר חל על לטביה, אגב, שאנחנו צריכים לנקום בה על הניצחון בארץ.
עכשיו הנבחרת צריכה להתחיל להתכונן למשימה שלפניה והדבר הראשון לעשות הוא למנות כבר מאמן, שיוכל להתחיל בעבודה. אני לא חושב שיש הרבה נבחרות באירופה שהגיעו להגרלה בלי מאמן, זה לא מקצועי ולא אחראי.
ברגע שנמנה מאמן הוא יוכל להתחיל לעבוד. ללמוד את הנבחרות, להגיע למשחקים ולראות איזה שחקנים הוא רוצה ואיזה הוא לא רוצה. זה לא שהנבחרת היום שונה במשהו מהנבחרת שהפסידה ללטביה בר"ג לפני כמה חודשים, כך שלפתח ציפיות זה אולי לא הדבר החכם ביותר לעשות.
מצד שני זו הנבחרת שלנו ואנחנו מאמינים בה. עברנו קמפיין לא טוב, אבל עם הזרקת דם חדש לנבחרת, בדמות מאמן חדש, המצב יכול להשתנות. אם השחקנים יעריכו יותר את המאמן, וירצו לשחק בשבילו, הם יהיו מחוייבים יותר למטרה.
הדבר לא תלוי רק בשחקנים עצמם, אלא גם באלה שדוחפים אותה, בקהל. לא פעם ולא פעמיים במהלך הקמפיין האחרון התלוננו השחקנים על זה שהדחיפה מהיציע לא מספיקה. הגיע הזמן לשני חשבונות נפש.
הראשון הוא של האוהדים. "אל אל ישראל" זה פשוט לא מספיק. הגיע הזמן שהקהל יתחיל לדחוף את הנבחרת, כמו שאנחנו רואים במספר מקומות באירופה, כדי שהשחקנים ירגישו מחוייבים. הגיע הזמן שה"הייפ" יגיע מהתקשורת גם לאצטדיון.
השני הוא של ההתאחדות, שאולי הגיע הזמן שתשקול החלפת אצטדיון לאומי. ר"ג לא הוכיח את עצמו, אין בו אווירה ביתית, ומעבר לאצטדיון קטן יותר אולי תביא פחות הכנסות, אבל אולי גם תביא סוף סוף הישגים.
בעוד שבעה חודשים יתחיל הקמפיין ובעוד שנה ו-9 חודשים הוא יסתיים. אם אנחנו רוצים לחגוג בסיומו, הגיע הזמן להתחיל לעבוד.
הכתוב הנו טור דעה
