אני חובב מושבע של אירופה. בצורה שקשה לתאר. כנסיות, ארכיטקטורה, מוזיאונים וכל מה שגורם לכם לפהק ולשקול שוב האם להמשיך ולקרוא. ב-2001, כשהייתי עוד צעיר ותינוקי, ואבא שלי עוד היה אדם מוערך, התחלנו טיול בארמניה משם לטורקיה, אנגליה, רוסיה, כל צפון איטליה והביתה.
בקיץ האחרון קרה לי דבר שמעטים יאמינו לו. בזמן שאני מתכונן לעוד שנה ללא טיולים בשעה שישבתי בביתי, הגיע ג'יני נחמד והציע לי משאלה. תחילה פקפקתי גם אני באותו בחור מוזר ומשוגע, אבל הצלחתי להשתכנע כשהוא אמר לי: "אם הייתי משוגע הייתי רוכש את בית"ר ירושלים", חוץ מזה נזכרתי גם בסיפור של החבר החיפאי שלי, כרמל גרין, שסיפר לי על מקרה דומה רק כמה ימים קודם לכן.
"אוקיי אוקיי... דבר ראשון אני רוצה טיול לאירופה", אמרתי לו ללא שום ספק או מחשבה. הג'יני החמיץ פרצוף ואמר לי: "שמע, אין לי בעיה עם אירופה, אני יכול לגרום לזה לקרות, אבל כרגע אני לא יכול להבטיח לך יעדים אטרקטיבים במיוחד. יש לי וינה, גלזגו והמבורג. צריך לעשות בשביל זה קונקשנים בשוודיה וצ'כיה".
הרגשתי שדופקים אותי: "מה?! אבל חבר שלי מחיפה קיבל טיסות לטורינו, מינכן ובורדו! קלאסיקה אירופית!". הג'יני הרגיש שיש צדק בדבריי והשיב: "חבר שלך היה קצת יותר טוב בשנה שעברה ולכן הוא קיבל טיפול משד אחר, אלופותי, יש לו הרבה יותר סמכויות ויוקרה ממני, אבל אני מציע לך ככה. בו תתחיל שם ואם תהנה מספיק יש לי עוד יעד נהדר בשבילך, קאזאן – רוסיה".
"אתה רציני?", המשכתי בעצבים, "מה אעשה בחור הזה?!". הג'יני כבר נראה כעוס. "סע לשם, אם לא יספיק לך, אסדר לך גם קפיצה לגרמניה או ספרד. מה שתבחר. חוץ מזה קאזאן זה אחלה של מקום. קח, הבאתי קלטת קצרה עם כל האטרקציות שם".
"יאללה שים, למרות שאני לא מבין איך אתם עדיין עם קלטות ולא די.וי.די".
צנטראלני סטדיון והקור של קאזאן
בירת הרפובליקה של טטרסטן מתגאה בהיותה העיר השמינית בגודלה ברוסיה ומונה מעל מיליון תושבים. היא נמצאת כ-800 קילומטר מזרחית למוסקבה, אבל עדיין בחלק האירופי של רוסיה.
במעבר לכדורגל - האצטדיון של קאזאן, צנטראלני סטדיון, כשמו כן הוא (האצטדיון המרכזי), ממוקם במרכז העיר בדיוק ומכיל כ-30 אלף מקומות שמקיפים את האצטדיון מכל צדדיו. האצטדיון שימש פעם גם לתחרויות אתלטיקה ולכן מסלול ריצה מפריד בין כר הדשא ליציעים עצמם ומונע בעצם אווירה ביתית מובהקת כמו בבלומפילד למשל.
הטמפרטורות בשלב זה של השנה הן כ-14 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, אבל אנחנו כבר יודעים שבימים האחרונים נמדדו באזור טמפרטורות של כ-23 מעלות מתחת לאפס בלילות, מה שגורם לחשש מאי קיומו של המשחק במקום בהתאם לחוקי פיפ"א שלא משחקים כדורגל בטמפרטורה הנמוכה מ-15- מעלות צלזיוס.
כוכבים בשמיים של ענני שלג
מיד אחרי ההגרלה לא מעט דובר על כך שעדיין לא בטוחים בקאזאן איך תיראה הקבוצה לקראת המפגש מול הפועל מכיוון שהליגה ברוסיה מתחילה רק במארס ובעצם נמצאת בשינת החורף הארוכה שלה. הקבוצה סיימה במקום השלישי בבית של ברצלונה, אינטר ודינמו קייב וכולם זוכרים את אותם חבר'ה שהצליחו לנצח את ברצלונה בקאמפ נואו.
עשרה מתוך ההרכב הפותח של אותו משחק נשארו לבסוף בקבוצה ובעצם הכוכב הגדול מארגנטינה, אלחנדרו דומינגז, הוא השחקן המשמעותי היחיד שעזב למועדון גדול (ולנסיה). שחקן ריאל מדריד במקור, סזאר נבאס, הוא אחד הבלמים הטובים ביותר בליגה הרוסית ואחרי שבילה במלאגה ובסנטאנדר בארץ מולדתו, עבר לרוסיה עם המשפחה בזכות עסקה של כ-3 מיליון יורו עד 2012.
נבאס מדבר בספרדית בעיקר עם כריסטיאן אנסלדי הארגנטיני ששמו נקשר עם מנצ'סטר סיטי בחלון ההעברות, דבר שלא קרה לבסוף והוא ימשיך לאייש את אגף שמאל של ההגנה בקאזאן.
בקישור האחורי שולט הקפטן, סרגיי סמאק, בן ה-33 שאת רוב שנותיו בילה בליגה הרוסית בקבוצות כמו צסק"א מוסקבה ופ.צ מוסקבה. מאז 2008 הוא ברובין קאזאן והוא מחזיק ב-64 הופעות במדי נבחרת רוסיה, במסגרתן כבש ארבעה שערים, אחד מהם מול נבחרת ישראל במשחק ידידות ב-2003.
כובש שער הניצחון מול בארסה, גוקדניז קרדניז הטורקי, כבר בן 30 ואחרי 11 שנים במדי טרבזונספור הצטרף ב-2008 החלוץ לקאזאן וכבש 12 שערים עד כה. בן ארצו של קרדניז ושותפו בטרבזונספור בעבר, פאתיח טאקה, הצטרף בפגרה לקבוצה ואמור להיכנס לוואקום של דומינגז, אחרי שכבש 24 שערים במדי זניט סט. פטרסבורג וגם לקח איתם את גביע אופ"א ב-2008.
קורבן ברדייב - שירותי אימון מאז 2001
בעולם הכדורגל שלנו מעטות הן הקבוצות שמצליחות ליצור זהות דווקא דרך המאמן. אמנם הוא הראשון שמתראיין אחרי משחקים וגם הראשון שמיוחסים לו הצלחה או כישלון, אבל בסופו של יום סמלים, שחקנים ובעלי קבוצות שורדים יותר מאשר המאמן הממוצע.
הסמל החדש של רובין קאזאן הוא הטורקמניסטני, קורבן ברדייב, שמאמן את הקבוצה מאז שנת 2001 והוא עבר את כל שנות ה-50 של חייו במועדון. את התמונות שלו, לבוש במעיל קרדיגן בקור של רוסיה, לעומת ז'וז'ה מוריניו שלבוש בחרמונית ובקושי נותן לאפו לצאת, קשה לשכוח כמו גם את "הסמל המסחרי" שלו – שרשרת התפילה המוסלמית שנמצאת בידו לכל אורך המשחק.
ב-2002 התחיל העסק לעבוד והשילוב הניב עלייה של המועדון לליגה הראשונה ברוסיה. כבר בשנה הראשונה הקבוצה לקחה את המקום השלישי בליגה ועלתה לגביע אופ"א. אחרי כמה שנים פחות טובות, ב-2008 הגיעה האליפות הראשונה של המועדון ולפני חודשים ספורים הגיע גם התואר השני, הפעם עם יותר גולים ויכולת משכנעת לעומת האליפות הראשונה.
אז למה לנסוע?
"נו מה אתה אומר? נחמד לא?".
"וואי וואי ג'יני, מה אני אגיד לך, ההצעה שלך נחמדה והכל אבל עזוב, לא בשבילי כל הקור הזה". הג'יני צוחק ומביט בי במבט מזלזל: "אתה תטוס, אין לי ספק בזה. שנינו יודעים שאין לך מה לחפש פה בארץ...".
