הייתי רוצה להתחיל מהסוף ולהצהיר: נבחרת ישראל, לצערי הרב, לא תהיה במונדיאל 2014, כפי שלא היתה בכל הטורנירים הגדולים הקודמים וגם הבאים. כל זאת עד שלא תשתנה הגישה וההתנהלות הלא ברורה של קברניטי הכדורגל כאן, שלא ממש מסתכלים מספר צעדים קדימה.
הערב יתקיימו מלבד משחקי הפלייאוף לעלייה ליורו עוד מספר רב של משחקי ידידות ברחבי אירופה בפרט והעולם בכלל, כפי שהיה אגב גם ביום שישי האחרון, אך כמו בסוף השבוע גם הערב הנבחרת שלנו נחה ולא צריכה להתכונן, כך חושבים ראשי ההתאחדות לכדורגל, למשחקים שיחלו בחודש ספטמבר.
לאורך שני קמפיינים כבר אנחנו נכשלים ברגע האמת ואחד התירוצים המוכרים של המאמנים הלאומיים הוא שאין להם מספיק זמן עם השחקנים במסגרת של הנבחרת. עכשיו כשיש תאריך מוסדר של אופ"א ופיפ"א לקיום משחקי ידידות אנחנו נחים במקום להקים יסודות למשחקי מוקדמות המונדיאל.
אז יאמרו לנו ראשי ההתאחדות שעתידו של המאמן הלאומי אינו ברור ולא בטוח שהוא יהיה זה שידריך את הנבחרת בקמפיין הבא ואני אומר שזה ממש לא מעניין. כי לטובת משחקי הידידות הללו שיתנו הרבה יותר נסיון אפשר לתת לאחד ממאמני הנבחרות הצעירות להדריך, או חלילה כמו שעשתה נבחרת מצרים, למנות מאמן.
בוב בראדלי, שהדריך בשנים האחרונות את ארה"ב בהצלחה, קיבל את נבחרת הפרעונים שכשלה במשימתה להעפיל לאליפות אפריקה. זה לא שלמצרים יש משימות בעתיד הקרוב, אבל כנראה שאצל שכנינו פועלים בצורה קצת יותר חכמה בכל הנוגע לכדורגל והם שיחקו נגד ברזיל, איפה אנחנו ואיפה הם.
עוד נבחרות שישחקו הן לוקסמבורג שתפגוש את שוויץ, ואלבניה האימתנית שתשחק מול מקדוניה. אף לא אחת מהנבחרות הללו לא מתכוננת למשחקי היורו אלא מתחילות כבר להריץ את השלד לקראת קמפיין מוקדמות המונדיאל הבא. כנראה שלכל הנבחרות הללו גם יהיה יותר סיכוי להעפיל אליו מאשר לכחולים-לבנים, שלבטח יקיימו משחק הכנה אחד בחודש מרץ ושוב ישחקו כרגיל באמצע אוגוסט (בדיוק בשיא ההכנות של הקבוצות לליגה) לקראת המשחקים הרשמיים לברזיל 2014, שגם אותם נראה בטלוויזיה.
הכתוב הינו טור דעה
