sportFive1305498 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

קרדיט: getty

מחר (חמישי) זה סוף סוף קורה. עיניי עולם הכדורגל יהיו נשואות לחצי הכדור הדרומי, שם תהיה שריקת הפתיחה במשחק בין ניו זילנד לנורבגיה, במפגש שיוציא לדרך את הגביע העולמי לנשים שייערך בניו זילנד, ובשכנתה לאוקיאניה, אוסטרליה.

ארבע שנים אחרי הטורניר בצרפת ששבר לא מעט שיאי רייטינג וקהל, וכדורגל הנשים רק המשיך את מגמת ההתחזקות העולמית שלו. היורו שנערך בקיץ הקודם היה הנצפה אי פעם, ומשחק הגמר בין אנגליה לגרמניה בוומבלי אירח את כמות הקהל הגבוהה אי פעם לגמר אליפות אירופה (87,192 איש), לנשים או גברים.

בנוסף, הפיכתה של ברצלונה למעצמה אירופית עולה ערערה את ההגמוניה שליון החזיקה בה לאורך שנים ביבשת וחיזקה את התחרות. ההתחזקות הפיננסית ומקצועית של ליגות מקומיות באירופה, בראשן הליגה האנגלית לנשים, שינתה את הפרדיגמה על כך שכדורגל נשים ברמה הכי גבוהה יכול להתקיים גם ב"יבשת הישנה".

ומנקודת זמן זו, שבה שחקניות וקבוצות ברחבי העולם מרגישות שמדובר אפשרות לעלות את רמת הפופולאריות של הענף, ייערך הגביע העולמי לנשים התשיעי בתולדותיו. אז רגע לפני הנגיעה הראשונה בכדור באיצטדיון "עדן פארק" שבאוקלנד, נשאל: מי הנבחרות שמאיימות על תואר אלופת העולם? הנה רשימה קצרה שתעשה סדר.


ארה"ב
אלופת העולם של 2019 ו-2015 תנסה לעשות מה שאף נבחרת לא הצליחה לעשות במונדיאל, גברים או נשים; לזכות בתואר בפעם השלישית ברציפות. המוטיבציה לייצר תקדים היסטורי תהיה אתגר לא פשוט עבור נבחרת "הכוכבים והפסים", אבל המקום הראשון בדירוג פיפ"א, והעובדה שהיא מובילה את רשימת הזוכות עם ארבע גביעים מעידים שעדיין אי אפשר להטיל ספק בכך שמדובר בפייבורטית הבכירה ללכת עד הסוף.

כזכור, ארה"ב נחשבת למובילת דרך בקידום כדורגל הנשים לאורך ההיסטוריה. מימי החקיקה של "טייטל 9" ב-1972, שקבע שבתי ספר לא יוכלו להפלות בתקצוב בין גברים לנשים במסגרות ספורט, ועד לקריאה לשכר שווה בנבחרות אותו קידמו שחקניות הדור הנוכחי באמריקה. לצד המאבק החברתי, האמריקניות מובילות גם בכל מה שנעשה על המגרש, ועבור מייגן ראפינו, אחת הכוכבות הגדולות בעולם בדור הנוכחי, יהיה מדובר בטורניר אחרון לקריירה, כך שאין ספק שהיא תרצה לסיים אותו עם עוד תואר לארון הגביעים.

שימו לב ל: טרינטי רודמן. הבת של אחד הכדורסלנים המפורסמים אי פעם, דניס רודמן, הצליחה להפוך לשם דבר בזכות עצמה. החלוצה הפכה בגיל 18 לשחקנית הכי צעירה אי פעם שנבחרת בדראפט לליגה האמריקנית, בגיל 21 הייתה לשחקנית עם השכר הכי גבוה ב-NWSL, וההצלחה המטאורית שלה גרמה לה להיות מועמדת ב-2022 לבלון ד'אור. טרינטי סיפרה בשנה שעברה בראיון על היחסים הרעועים עם אביה, ועל כך שהיא "רוצה לבנות מורשת משל עצמה". הגביע העולמי הראשון שלה תהיה הזדמנות פז שבה תוכל לעמוד על מטרתה.

אנגליה
דור הזהב האנגלי קיבל את הגושפנקא הסופית לתהליך הבנייה שנעשה באי הבריטי דווקא בזכות נבחרת הנשים. יורו 2022 הייתה לאליפות אירופה לנשים המסוקרת והנצפית אי פעם, ונחתמה בסיום עם זכייה היסטורית של "הלביאות" בגביע בכורה, ותואר בינלאומי ראשון לנבחרת אנגלית מאז הזכייה של הגברים במונדיאל 66'.

החבורה בהדרכת השל סרינה וויגמן סימנה את דרכה של אנגליה לצמרת העולמית, אבל לנבחרת הבריטית יש כעת לא מעט סיבות לדאוג. בת' מיד ולאה וויליאמסון, שתיים מגיבורות היורו הקודם, ייעדרו בשל פציעות, וכך גם פראן קירבי מצ'לסי שתישאר בחוץ. המאבק לגביע אמנם הפך לקשה יותר עם החיסרים בסגל, ועדיין, השאיפה הטבעית להצליח מציבה את אנגליה כאחת הפייבורטיות לסיים עם תואר אלופת העולם.

שימו לב ל: קיירה וולש. הקשרית עברה בקיץ הקודם ממנצ'סטר סיטי לברצלונה תמורת סכום שיא לכדורגלנית, וביחד עם ג'ורג'יה סטאנווי, וולש תשלים מרכז קישור מוכשר ועוצמתי. בהיעדר מספר משמעותי של שחקניות מפתח, הרבה אחריות תהיה מוטלת על כתפיה של וולש כדי לנסות לקחת את אנגליה עד הסוף.

גרמניה
ההיסטוריה היחסית קצרה של מונדיאל הנשים מראה שאי אפשר לפסול את גרמניה מרשימת הפייבורטיות. המאנשפט הצליחו להעפיל לרבע הגמר בכל אחד משמונת הטורנירים הקודמים, וההפסד לאנגליה בגמר היורו האחרון, עמוק אל תוך ההארכה, השאירו לוודאי טעם של החמצה במחנה הגרמני.

ההגרלה היחסית הנוחה בשלב התים זימנה לסגנית אלופת אירופה את מרוקו, קולומביה ודרום קוריאה. למרות המעמד, והיותה זוכת גביע עולמי פעמיים, לגרמניות יהיה לא מעט להוכיח, גם בגלל ההופעות הלא משכנעות במשחקי ההכנה האחרונים, וגם בגלל שלא הצליחו לעבור את מעמד חצי הגמר בשלושת הטורנירים הקודמים.

שימו לב ל: לינה אוברדורף. הקשרית של וולפסוברג הצליחה להפוך לשחקנית מובילה אצל הזאבות בזכות הלחימה שהיא מספקת במרכז השדה. למרות שאלכס פופ היא השם המוכר, אובדורף בת ה-21 תוכל להוכיח בטורניר שלוולפסבורג יש עוד כוכבת עולמית בקנה.

צרפת
סרטון הקידום המבריק של נבחרת הצרפת לקראת המונדיאל שטף את הרשת, אבל לא באמת הצליח לשטוף את הבלאגן שהיה בנבחרת בחודשים האחרונים. במרץ האחרון הודיעה ההתאחדות הצרפתית על פיטוריה של קורין דיאקר, שסיימה את תפקידה לאחר שמספר שחקניות מפתח הודיעו שלא יהיו מוכנות לשחק תחתיה.

מי שנבחר לאמן את הנבחרת הוא הרב רנאר, שעמד על הקווים של ערב הסעודיה בקטאר 2022, וזה למעשה תפקידו הראשון כמאמן נשים. למזלו, שחקניות מפתח דוגמת וונדי רנאר וקאדידיאטו דיאני חזרו לשורות הנבחרת, וכעת זה על הטריקולור להראות שהדרמה מאחוריהן, כדי להגיע כמה שיותר רחוק בטורניר הנוכחי.

שימו לב ל: גרייס גיורו. קשרית נוספת לרשימה, אבל אחת שאסור לפספס. הקפטנית של פ.ס.ז' נחשבת לשחקנית יצירתית שיודעת להכתיב קצב ולייצר הזדמנויות. אם גיורו תביא מעצמה את המקסימום בטורניר, צרפת בהחלט יכולה לכוון גבוה.

ספרד
כנראה המדינה שמייצגת את ההתפשטות של כדורגל הנשים בעולם באופן הטוב ביותר. מסורתית, ספרד לא נחשבת לאחת המדינות המובילות בכדורגל נשים בעולם, אבל בשנים האחרונות אחראית לצמיחה האדירה בספורט.

העלייה לגדולה של ברצלונה לדוגמא, שזכתה בצ'מפיונס פעמיים בשלוש שנים האחרונות, היא הרבה בזכות הבסיס הספרדי שלה בסגל. בדומה לצרפת, גם "לה רוחה" התמודדה עם מאבקים פנימיים שהובילו לכך ש-15 משחקניות הודיעו שלא ישחקו תחת חורחה וילדה. המאמן הספרדי נשאר, מספר הכוכבות שבו, ועכשיו על ספרד להראות שמה שיכול לעבוד בזירת המועדונים האירופית, יכול להתמשש גם בזירת הנבחרות הבינלאומית.

שימו לב ל: אייטנה בונמאטי. השם המתבקש הוא כמובן של אלכסיה פוטייאס, זוכת שני תארי בלון ד'אור שתשוב מפציעה ארוכה, אך מכיוון שעדיין לא ברור כמה כשירה פוטייאס, מסתמן שבונמאטי תהיה פקטור מהותי יותר. הקשרית של בארסה הצליחה לכפות על חסרונה של פוטייאס שנעדרה השנה, והייתה מכוכבות הזכייה של הבלאוגראנה בצ'מפיונס ובליגה. נכון לעכשיו, אין ספק שמדובר באחת השחקניות בכושר הטוב בעולם.

אוסטרליה
המארחת של הטורניר רוצה בפעם הראשונה להצליח לעבור את מחסום רבע הגמר. ה"מטילדות" מגיעות לטורניר בכושר מקצועי נהדר, עם תשעה ניצחונות בעשרת המשחקים האחרונים, וינסו לשבור את תקרת זכוכית של עצמן, שיכולה להיתרגם לתקרת זכוכית עבורן כדורגל הנשים במדינה בכלל.

בשבוע האחרון שחקניות הנבחרות יצאו בסרטון תגובה על עצם העובדה שכספי הזכייה מטעם פיפ"א בטורניר הן כרבע מסכום הזכייה שניתן במונדיאל הגברים האחרון בקטאר. בדומה לנבחרת ארה"ב שניצלה את זכייתה ב-2019 לקידום השיח על שכר שווה, ניתן להאמין שגם האוסטרליות יודעות שהצלחה בטורניר תעזור להן לקדם את האג'נדה שלהן, לא רק אל מול פיפ"א, אלא לצורך קידום הענף "מבית", כשאחת המטרות היא שכלל השחקניות בליגה המקומית יירשמו כמקצועניות.

שימו לב ל: סאם קר. המארחת של הטורניר ככל הנראה תצליח עד לאיפה שקר תיקח אותה. הכוכבת הבלתי מעורערת של אוסטרליה הובילה השנה את צ'לסי לזכייה באליפות, ונבחרה זו השנה השנייה לשחקנית העונה של ה"בלוז". החלוצה המצטיינת, וקפטנית הנבחרת נמצאת בנקודת שיא בקריירה, ואוסטרליה רק תרוויח אם  קרתצליח להביא מהיכולת של בצ'לסי גם למדים הלאומיים.

האזינו >>>

להאזנה באפליקציית 5RADIO, לחצו כאן.