אלו היו ימים לא שגרתיים, בלשון המעטה עבור הליגיונר הישראלי של שחטאר דונייצק, מנור סולומון. השחקן, שביומיים האחרונים עבר דרך ארוכה בדרך להיחלצות מאוקראינה נמצא בשעה זו בדרכו לישראל, ורגע לפני שהוא עולה לטיסה, סיפק ראיון לתכנית 'שער השבת' בערוץ הספורט.
צפו בראיון המלא בנגן הווידאו למעלה >>
"היה לי מסע ארוך מאוד ב-48 השעות האחרונות", סיפר בראיון, "בחמישי קמתי מרעש של פיצוצים בקייב שמאוד הפתיע אותנו, דיברתי עם חברים בקבוצה ולא ידענו כל כך מה לעשות. בסוף קיבלתי החלטה לצאת לגבול והיה מסע ארוך עם המון בלאגן.
שמענו הדי פיצוצים אבל הייתי בטוח שלא יקרה כלום. המצב בהתחלה היה רגוע יחסית אבל היו אזעקות. בגבול היה מפחיד יותר ולא ידעתי מה קורה איתי, היו שם פקקים עצומים. הייתי בקושי עם אוכל ומים בשלב מסוים שם. מאותו בוקר כשהגעתי לשם הייתי בשיחות עם הקונסולים. הם ניסו לעזור לי מכל כך הרבה מקומות, אבל להגיע לשם זה כל כך מסובך. היו עוד ישראלים שהיו זקוקים לעזרה, חלקם תינוקות".
סולומון המשיך ודיבר על העתיד הקרוב שלו: "אני כרגע יוצא לעוד פגרה. אין כל כך ברירה, זו סיטואציה שאנחנו לא מכירים ולא יודעים אם הליגה בכלל תחזור העונה יש בלאגן גדול, מקווה שנדע בימים הקרובים מה קורה איתנו. החלון סגור כרגע ואני לא יכול לעבור גם אם בשחטאר היו נותנים לי".
עוד מוקדם יותר היום, סולומון חלק מעט משעבר בימים האחרונים בעזרת פוסט בחשבון האינסטגרם שלו, כך כתב וסיפר על האירועים:
"קודם כל, הכל בסדר איתי ואני נמצא עכשיו בפולין. הלב שלי נמצא עם האזרחים הישראלים והאוקראינים שעדיין תקועים במדינה וכמובן עם כל החברים שלי בקבוצה, תשמרו על עצמכם. ביום חמישי לפנות בוקר התעוררתי מקול פיצוצים ואזעקות, מיד יצרתי קשר עם הקבוצה והחברים שלי מקייב.
אחרי שהבנתי שאני צריך לדאוג לעצמי ושלקבוצה אין הרבה מה לעשות, החלטתי לצאת לדרך ובשעה 18:30 אסף אותי נהג אוקראיני של חבר. הדרך הייתה ארוכה מאוד, פקקים מטורפים ופאניקה של אנשים בורחים, חוקי התנועה היו בגדר המלצה וכל תחנות הדלק היו מפוצצות. אחרי יותר מ-15 שעות של נסיעה קשה, הנהג הוריד אותי ליד הגבול עם פולין בתקווה שאצליח לעבור (גברים אוקראינים צעירים לא מורשים לצאת מהמדינה).
בגבול היה כאוס גדול ועשרות אלפי אנשים, נשים וגברים עם משפחות ותינוקות בוכים עומדים עם מזוודות בקור מקפיא, בחוסר ודאות גדול. כשראיתי שהתורים לא מתקדמים ושאני תקוע במקום, הבנתי ששום דבר לא תלוי בי ורק חיכיתי לרכב הצלה ישראלי שאולי יצליח לחלץ אותי.
אחרי יותר מ-10 שעות של עמידה בתורים עם מזוודות בתוך המון של אנשים, הגיע הטלפון שחיכיתי לו ולשמחתי נכנסתי לרכב שהיתה בו עוד משפחה ישראלית שחולצה, וביחד עברנו את הגבול. תודה ענקית לכל מי שניסה בכל הכוח לעזור לי, מעריך את זה מאוד. ליבי עם האנשים שעדיין שם ולא מצליחים לעבור, הלוואי והייתי יכול לעזור. מתפלל עבור כל הישראלים, חבריי לקבוצה והאזרחים הנמצאים באוקראינה להצליח לצאת מהמדינה ומקווה שהסיטואציה הקשה והמורכבת תסתיים בקרוב".
