sportFive751885 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
לא נראה שהוא כבר ייצא מרוסיה. דזגוייב (getty) (צילום: ספורט 5)
לא נראה שהוא כבר ייצא מרוסיה. דזגוייב (getty) | צילום: ספורט 5

מה לא נאמר על לאו מסי? השיאים, הסטטיסטיקות הבלתי נתפסות, ההתמדה והווינריות הם רק קצה הקרחון מערימת הסופרלטיבים שנערמו על ראשו של הפרעוש הארגנטינאי. את האמת, כנראה שגם המדגם המייצג הזה מסך איכויותיו מספיק כדי להפוך אותו לאגדה עוד כשחקן פעיל. היה זה ברור כשמש כבר מהופעת הבכורה של הילד נמוך הקומה, במדי הבלאוגרנה ב-2004 (כשהוא רק בן 17, 3 חודשים ו-22 ימים) שאנחנו חוזים במשהו מיוחד. הייתה תחושה באוויר שלא מדובר בסתם עוד שחקן עם יחסי ציבור מופלאים. קיווינו שהוא יהיה הכוכב הבא בעידן שאחרי זינדין זידאן, רונאלדו הברזילאי ואפילו רונאלדיניו, שהיה המנטור של הפרעוש בברצלונה בתחילת הדרך.

לא רק שמסי מימש את הפוטנציאל שלו להיות כוכב מהסוג שלא נצפה קודם במחוזותינו, אלא גם הפך להיות קטגוריה בפני עצמה ומילה נרדפת לביטוי "הגשמה עצמית". מסי הפך ממישהו שאנשים משלמים כסף גדול כדי לראות אותו בלייב, לאייקון שמיליוני ילדים ברחבי העולם רוצים להיות בדיוק כמוהו. לכן, זה לא מפתיע שבכל פעם שצץ לו כישרון מלהיב בגילאי העשרה, או סנסציית יוטיוב שמוחתמת במועדוני פאר אירופאיים, אפילו עוד לפני שפם בר המצווה, יש נטייה להשוות אל אותו ילד פלא את ליאו מסי.

יחד עם זאת, הכניסה לנעליים הגדולות (מטאפורית בכל אופן, מידת הנעליים של הפרעוש היא 43) של מסי, היא על סף הבלתי אפשרית. רבבות ילדים שחלמו להיות כמוהו שילמו את מחיר המציאות הקשה בכדורגל העולמי ונעלמו מהתודעה של אותם מיליונים שקיוו שהם יהיו גדולים כמו הפרעוש. חלקם הצליחו מאוד. חלקם אפילו השיגו דברים שהפרעוש עוד לא השיג. רובם שקעו תחת מעמסת הציפיות.

מניניס שנעלם במכבי פ"ת ועד הגרסה האיראנית לפרעוש. זאת לא כתבה על מסי, אלא על אותם ילדים שמחד, נהנו מההשוואות מחמיאות לפנומן הארגנטינאי ומגיסא נאלצו לכל אורך חייהם לשאת ערימה של ציפיות שלא תמיד הצליחו לעמוד בה.

השחקן: אלן דזגוייב "מסי הרוסי"
מדוע הושווה למסי
: טכני בצורה יוצאת דופן. ערך את הופעת הבכורה בנבחרת רוסיה בגיל 18 ומיד לקח את המושכות בהתקפה הרוסית כשהפך לשחקן הרכב. מלך השערים של יורו 2012 (3 שערים יחד עם פרננדו טורס, מריו מנדז'וקיץ', כריסטיאנו רונאלדו, מאריו באלוטלי ומריו גומז).
קבוצות בהן שיחק: משנת 2008 משחק בצסק"א מוסקבה. עבר אליה תמורת סכום מצחיק של 400 אלף יורו מאקדמיית טוליאטי.
בפועל: דזגוייב כבר בן 27 ועדיין לא פרץ את חומות הכדורגל הרוסי. ערך השוק שלו שהרקיע אחרי יורו 2012 המוצלח עמד על 25 מיליון יורו. כיום בעקבות פציעות (שבין היתר מנעו ממנו להשתתף ביורו 2016) והעובדה שלא נכלל בסגל נבחרת רוסיה לגביע הקונפדרציות הביתי שנערך ביוני האחרון, מחירו ירד ל-12 מיליון יורו ומעבר מצסק"א לא נראה על הפרק.

נגד ישראל הוא לא ישחק. סארדר עזמון (getty) (צילום: ספורט 5)
נגד ישראל הוא לא ישחק. סארדר עזמון (getty) | צילום: ספורט 5

השחקן: סוטיריס ניניס - "מסי היווני"
מדוע הושווה למסי: 1.69 מטרים של כישרון. יכולת טכנית אימתנית, שליטה בכדור וזריזות.
קבוצות בהן שיחק: פנאתנייקוס, פארמה (השאלה לפאוק סלוניקי), שרלרואה, מכלן, מכבי פתח תקווה.
בפועל: מהשחקן השני הכי צעיר שלבש את החולצה הירוקה של פנאתנייקוס והצעיר אי פעם לכבוש במשחק רשמי, חווה ניניס בשנים האחרונות בעיקר צלילה חופשית. הוא עוד הספיק לכבוש שער נגד נבחרת ישראל בבלומפילד שהעניק לנבחרתו את הכרטיס ליורו 2012, אך פציעה אכזרית באותו משחק דחקה אותו לשולי התודעה. ניניס נכון לעכשיו מוקפא על ידי מכבי פתח תקווה. עמוס לוזון אמר לו השבוע: "תחזור ליוון, אתה לא יכול לשחק במכבי פתח תקוה לעולם, אתה מקבל מאיתנו את כל הכסף, אין לך סיבה להישאר כאן". עצוב.

השחקן: סארדר עזמון – "מסי האיראני"
מדוע הושווה למסי: ספורטאי כשרוני שבחר בכדורגל על פני כדורעף (יכול היה לייצג את מדינתו בשני הענפים בגילאי נערים). ברובין קאזאן, קבוצתו הנוכחית, הוא נע בין השוואות למסי (על בסיס טכניקה וזריזות) לבין זלאטן איברהימוביץ' (על בסיס הגובה – 1.86 מטר והעוצמה).
קבוצות בהן שיחק: ספהאן, רובין קאזאן, רוסטוב (השאלה) וכיום ברובין קאזאן.
בפועל: עזמון חזר לקאזאן אחרי שתי עונות מוצלחות ברוסטוב (19 שערים ב-62 הופעות), אך ב-19 משחקים העונה בכל המסגרות מצא את הרשת רק פעם אחת. בנבחרת הלאומית, החלוץ בן ה-23 מחזיק במאזן אדיר של 22 שערים ב-30 הופעות, כולל שער במשחק הידידות נגד רוסיה (1:1) שנערך באיצטדיונה של רובין קאזאן לפני כשלושה חודשים. עזמון צפוי להנהיג את ההתקפה האיראנית בקיץ במונדיאל (בית ב' הקשה עם ספרד, פורטוגל ומרוקו) ונחשב לבאנקר בהרכב בנבחרתו של קרלוס קירוש.

השחקן : אלן חלילוביץ' – "מסי הבלקני"
מדוע הושווה למסי: בנו המוכשר של כוכב הפועל באר שבע בעבר, סיאד חלילוביץ', הוא פליימייקר, דריבליסט בעל ביטחון ומוסר חכם, שמזכיר את הניצוצות האופיניים של הפרעוש. כל כך מזכיר כנראה, שהוא גרם לברצלונה הגדולה לשים עליו עין ולרכוש אותו תמורת 5 מיליון יורו, עוד לפני יום הולדתו ה-18.
קבוצות בהן שיחק: דינמו זאגרב, ברצלונה ב', ספורטינג חיחון (השאלה), המבורג, לאס פאלמאס (השאלה).
בפועל: חלילוביץ' עדיין בסך הכל בן 21, אך כבר הספיק להתגלגל לחמש קבוצות. הוא מושאל ללאס פאלמאס עד סוף העונה ושיחק בסך הכל 214 דקות העונה. ברצלונה ששמרה על הזכות להחזיר את חלילוביץ' תמורת 10 מיליון יורו, ויתרה עליו הקיץ כדי לאפשר את חזרתו לליגה הספרדית. חלילוביץ', שהיה הקרואטי הצעיר אי פעם ללבוש את המדים הלאומיים בנבחרת הבוגרת (בגיל 16 ו-357 ימים), לא זומן לסגל של המאמן זלאטקו דאליץ' לצמד המשחקים מול יוון בפלייאוף העלייה למונדיאל, שהעלו את הקרואטים לגביע העולמי החמישי שלהם. כמו שזה נראה כרגע, חלילוביץ' יראה את חבריו לנבחרת מנסים להעפיל מבית המוות שכולל גם את ארגנטינה, ניגריה ואיסלנד, רק בטלוויזיה. 
 
השחקן : מריו גצה – "מסי הגרמני"
מדוע הושווה למסי: מתיאס זאמר, מאמנה לשעבר של דורטמונד, אמר עליו: "הוא אחד הכשרונות הגדולים שהיו אי פעם לגרמניה". בגיל 19 כבר תקע יתד בהרכב הראשון של בורוסיה דורטמונד והוביל אותה לשתי אליפויות. בראיון שנתן ב-2014 התרעם גצה על ההשוואה למסי בטענה שהם משחקים בתפקידים שונים, אך גם אמר שהוא מוחמא מאוד ולדעתו ההשוואה היא בעיקר כדי לתת לו מוטיבציה על ידי התקשורת הגרמנית.
קבוצות בהן שיחק: בורוסיה דורטמונד, באיירן מינכן.
בפועל: בפער ניכר מהשאר, המוכשר והמעוטר מבין אלה שהושוו לפרעוש. למרות שסבל מפציעות שהשביתו אותו במצטבר לשנתיים מפעילות, זכה הקשר ההתקפי בן ה-25 ב- 5 אליפויות וארבעה גביעים בבונדסליגה. אה, ויש עוד משהו קטן שזכה בו: גביע עולם. לא רק שהוא זכה בגביע החשוב מכל, גצה נמצא במועדון אקסקלוסיבי של מבקיעי שער ניצחון בגמר גביע העולם. כשעלה כמחליף בדקה ה-88 בגמר המונדיאל האחרון נגד ארגנטינה, יוגי לב אמר לו: "תראה לעולם שאתה יותר טוב אפילו ממסי ותכריע מי תזכה בגביע העולם." כך היה.

סיפור הצלחה, אינסיינה (getty) (צילום: ספורט 5)
סיפור הצלחה, אינסיינה (getty) | צילום: ספורט 5

השחקן : מרקו רוחאס – "מסי קיווי"
מדוע הושווה למסי: במדינה כמו ניו זילנד בה ההתעניינות בכדורגל היא מינימלית, כל שחקן שמצליח להגיע לאירופה, הוא כוכב על. רוחאס זכה בכינוי "מסי קיווי" דווקא באוסטרליה כששיחק במדי מלבורן ויקטורי פ.צ. בשל גובהו (1.68 מטר), שורשיו הדרום אמריקאיים (הוריו צ'ילאנים) והעובדה שהוא מניו זילנד, ארץ הקיווי (לא הפרי הירוק והשעיר, אלא הציפור הלאומית).
קבוצות בהן שיחק: המילטון וונדררס, וואיקטו, וולינגטון פיניקס, מלבורן ויקטורי פ.צ., שטוטגרט ב', פ.צ. תון, הירנביין.
בפועל: מרקו רוחאס לא הצליח להותיר חותם בשום מקום מחוץ ליבשת אוקיאניה, אך רק העונה חתם על חוזה חדש עם הירנביין ההולנדית. בגיל 26, הוא מחזיק ברקורד של 38 הופעות ו-5 שערים בנבחרתו ("האול וויטס") שנכשלה להעפיל למונדיאל בקיץ הקרוב.

השחקן : כריסטיאן אטסו – "מסי האפריקאי"
מדוע הושווה למסי: קומתו הנמוכה (1.65 מטר), היכולת לשחק באגף ימין ובאגף שמאל, והתנועה מהאמצע. יכולות מסירה וכדרור שמזכירות את מספר 10 של ברצלונה וארגנטינה.
קבוצות בהן שיחק: פורטו, ריו אווה (השאלה), צ'לסי - השאלה לוויטסה, אברטון, בורנמות', מלאגה וניוקאסל על ידה נרכש ביוני האחרון.
בפועל: משנת 2011 כשהיה בסך הכל בן 19 והוחתם על ידי פורטו, מועדון הפאר הפורטוגלי, לא מצא אטסו את מקומו בשום מקום עד שהגיע כמושאל לניוקאסל בעונה שעברה. מסי האפריקאי סייע למגפייז לעלות לפרמייר ליג, וכפועל יוצא נרכש מצ'לסי ב-7.5 מיליון פאונד. העונה ב-18 הופעות בפרמייר ליג, מחזיק הגנאי במאזן של שני שערים בלבד. אחרי שלקח חלק פעיל במונדיאל 2014 ופתח בהרכב בכל שלושת משחקיה של גאנה, אטסו והגנאים ייאלצו לראות את המונדיאל הקרוב מהבית.

השחקן : לורנצו אינסינייה – "מסי האיטלקי"
מדוע הושווה למסי: 1.63 מטרים של כישרון, סומנו כבר מגיל מאוד צעיר כהבטחה הגדולה של הכדורגל האיטלקי, בעידן שאחרי אלסנדרו דל פיירו ופרנצ'סקו טוטי. גוראן פנדב, עמיתו לשעבר של אינסינייה בנאפולי, הוא שהדביק את לו את הכינוי המחמיא בעקבות יכולת הכדרור, משחק האגפים המשובח והמסירות החכמות של הגאון הנאפוליטני.
קבוצות בהן שיחק: נאפולי - השאלה לפוג'יה ופסקארה. מעונת 12-13 משחק בנאפולי.
בפועל: הפך לכוכב בקנה מידה עולמי ואפילו לא היה צריך לעזוב את קבוצת נעוריו כדי להגשים את החלום. אינסינייה ביסס עצמו בשנתיים האחרונות בין החלוצים המובילים בסרייה א' (30 שערי ליגה ב-67 הופעות בשתי העונות החולפות). העונה אינסינייה הוא אחד הגורמים המשמעותיים בהצלחה הכבירה של נאפולי עד כה בזירה המקומית עם 5 שערי ליגה (סך הכל 10 שערים ו-7 בישולים בכל המסגרות). כשהוא בן 26, הקשר רשם עד כה 21 הופעות (ו-3 שערים) במדי האזורי. אנחנו עדיין מתקשים לעכל שאיטליה תחמיץ את המונדיאל הראשון שלה מאז 1958.

השחקן : חוסה אנחל פוזו – "מיני מסי" (ספרד)
מדוע הושווה למסי: מסוגל לשחק כקשר התקפי וכחלוץ. שליטה יוצאת דופן בכדור ועשיית משחק בעלת אינטלגנציה גבוהה. גדל באקדמיה של ריאל מדריד ועבר לזאת של מנצ'סטר סיטי.
קבוצות בהן שיחק:
מנצ'סטר סיטי (3 הופעות), אלמריה.
בפועל: למרות שנרכש ע"י הסיטיזנס ב-2012, פציעות מרובות ושינוי הקונספציה בעידן הכסף הגדול של השייחים מקטאר, הראו לפוזו את הדרך החוצה. הוא החליט לחזור הביתה לאלמריה הצנועה, שם החל לא מכבר את עונתו השלישית בליגה הספרדית השנייה. בגיל 21, מספר 10 של אלמריה עוד מגשש באפילה על מנת למצוא את דרכו לצמרת הכדורגל העולמית. עם מספרים נמוכים של 6 שערים ב-79 הופעות נראה שנכון לעכשיו יהיה לו מאוד קשה לעשות זאת.

השחקן: גיא אסולין – "מסי הישראלי"
מדוע הושווה למסי:
הנציג שלנו ברשימה הוא היחיד שקיבל את הכינוי "מסי הבא" ועוד במסדרונות של המועדון הקטאלוני. הדימיון הפיזי, הדריבל, היכולת לעבור שחקנים בשטח מצומצם וה-DNA של הטיקי-טקה שהונחל לו ע"י מאמנו בברצלונה ב', לואיס אנריקה, גרמו לכולם להבין שאסולין הוא הדבר הגדול הבא.
קבוצות בהן שיחק: ברצלונה ב', ברצלונה (הופעה אחת בגביע המלך), מנצ'סטר סיטי – השאלה לברייטון והוב אלביון, ראסינג סאנטנדר, הרקולס אליקנטה, מאיורקה, הפועל תל אביב, סאבדל.

בפועל: ארבע שנים באקדמיית לה-מסיה, שנתיים בברצלונה ב' ועוד עונה בקבוצה הבוגרת בה רשם הופעה אחת, היו הקץ ליציבות בחייו המקצועיים של אסולין בן ה-26. מאז בעיקר נדד בין מועדונים בליגה הספרדית השנייה והשלישית ורשם חזרה לא מוצלחת לארץ עם 7 הופעות וסטטיסטיקה מאופסת במדי הפועל תל אביב. הופעתו הראשונה בנבחרת הבוגרת הפכה להיסטורית, כשהפך לשחקן הצעיר בתולדות ישראל ללבוש את המדים הכחולים-לבנים (בגיל 16 ו-351 ימים), במשחק ידידות ב-2008 נגד צ'ילה. היא גם התבררה כהופעתו האחרונה עד כה.

הר של ציפיות יכול לבנות שחקן, אבל גם להיות זה שיהרוס לו את המשך הקריירה. אפשר לסכם את החוויה שעוברים אותם כישרונות שמושווים לפרעוש, באמצעות ריאיון משנת 2011, בו אסולין סיכם את החוויה שהותירה צלקת על כל החברים ברשימה: "אני לא אוהב שמשווים אותי למסי. אני לעולם לא אהיה כמוהו. הוא השחקן הטוב בעולם; אני רק בחור צעיר שמנסה ללמוד את סודות הכדורגל". אז לפני שאתם ממליכים את "מסי הבא", תיזכרו בקודמים שזכו בתואר המחייב.