ב-3 בספטמבר 2012 נכנסה שחקנית חדשה לטירוף חלון העברות של הכדורגל האירופי. היה זה היום האחרון לפני רישום השחקנים לליגת האלופות וזניט סנט פטרסבורג, הכוח העולה של הכדורגל הרוסי, הצליחה לטלטל את שוק העברות העולמי כאשר רכשה את האלק ואקסל ויטסל, שניים מהשחקנים המבוקשים ביותר באותו הקיץ, תמורת סכום כולל של כ-100 מיליון יורו. הפרוייקט המפלצתי של זניט לא האריך ימים ואופנת הביזבוזים עברה ממזרח אירופה למזרח הרחוק כעבור ארבע שנים. האלק נמכר לשנחאי מהסופר ליג הסינית בסכום הדומה לזה ששולם עבורו מפורטו – 55 מיליון יורו. ויטסל, שהביע את רצונו לעזוב, היה קרוב מאוד לחתימה ביובנטוס, אבל האיטלקים איחרו את המועד והמעבר של הקשר הבלגי לקבוצה במערב אירופה כנראה יתבצע רק בקיץ הבא.
השאיפות הכנות להפוך את זניט לבורג דומיננטי ביבשת על ידי משיכה של כוכבים מהמערב בכסף גדול לא ממש התממשו. בליגה המקומית, למרות עוצמה פיננסית עצומה, היא זכתה בשתי אליפויות בלבד בשש השנים האחרונות. הקבוצה המזוהה יותר מכל עם הקרמלין אמנם הפכה לחברה קבועה בשש השנים האחרונות בליגת האלופות, אך קפיצת המדרגה המשמעותית טרם הגיעה והיא נעצרה פעמיים בשמינית הגמר. את העונה האחרונה סיימה במקום השלישי המאכזב, ולראשונה מאז 2010, הקבוצה הרוסית הבכירה של העשור האחרון תיאלץ לשחק במפעל המשני - הליגה האירופית - בו זכתה לתהילה האירופית היחידה שלה, כאשר הניפה את הגביע בשמו הקודם ב-2008.
לא רק הכישלון המקצועי ואובדן של הכסף הגדול מליגת האלופות, לצד עליה של כוחות כלכליים חדשים בשוק, הובילו לשינוי במדיניות הכלכלית של המועדון. יש עוד שני פקטורים מרכזיים שצריכים לקחת בחשבון. הגורם הראשון, שמשפיע בעיקר על הקבוצות העניות ברוסיה, הוא התרסקות מטבע הרובל ביותר מ-60% מאז פרץ המשבר הכלכלי במדינה בקיץ 2014. מאחר שהמשכורות ברוסיה משולמות במטבע זר, לצד החלשות הרובל, נוצר מצב שבו קבוצות היו צריכות לשלם פי שניים ולפעמיים פי שלושה לשחקנים. מאחר שלזניט גב כלכלי איתן, בדמות ענקית הגז ״גזפרום״, הנושא שהטריד אותה יותר הוא הגורם השני - חוק הפייר פליי הנוקשים של אופ"א שמכריח את הקבוצות המשתתפות במפעלים האירופים לאזן את התקציבים שלהן, כלומר שההוצאות של כל מועדון לא יעלו על ההכנסות.
במאי 2014 הטיל ארגון הכדורגל האירופי קנס של מיליון יורו על זניט בגין הפרת התקנון וחייב אותה לצמצם במכסת שחקני הסגל. יחד איתה נענשו גם רובין קאזאן, אנז'י מחצ'קאלה ובשנה שעברה דינמו מוסקבה הורחקה מהמפעלים האירופים בגלל עבירה גסה על החוק. מאז אותו מקרה נוהגת זניט במשנה זהירות וכבר איפסה את הספרים שלה בשנתיים האחרונות. אם בשנים 2009-2014 היא הוציאה 200 מיליון יורו על שחקנים (אחרי הכנסות על מכירה), הרי שבשנתיים האחרונות קרה בדיוק ההיפך: בקיץ הקודם הכניסה זניט למועדון 15 מיליון יורו על רכש, ואילו לעונה הנוכחית היא נכנסת עם רווח נקי של 65 מיליון, הרבה הודות למכירתו של האלק. "בעיות הפייר פליי של זניט הן לא רק תוצאה מרכש ומשכורות מנופחות שנהגה הקבוצה להוציא בשנים האחרונות, היא גם תוצאה של הכנסות מועטות מזכויות שידור, מכירת מרצ'נדייז וכרטיסים", מסביר טוקה מולר טהילדה, המסקר את הקבוצה באתר Russian football news.
התחליף להאלק, שכבש 56 שערים בארבע השנים האחרונות בליגה הרוסית, הוא ג'וליאנו, קשר ברזילאי פעלתן שנקנה בסכום צנוע של 6 מיליון יורו מגרמיו. מי שבחר בשחקן הוא המאמן החדש מירצ'ה לוצ'סקו, שעשה קריירה מפוארת בשנים האחרונות בשחטאר דונייצק והצטיין במציאת שחקנים אלמונים מהמדינה הגדולה בדרום אמריקה. מולר טהילדה מזהה כאן גישה חדשה של זניט לשוק ההעברות: "ברור שעם ההחמרה בחוקי הפייר-פליי, ימי המגה-ביזבוזים של זניט הם היסטוריה. אני מאמין שחלק מהשיקולים של מינוי במאמן בעל רזומה עשיר כמו לוצ'סקו הוא הצפייה שהוא יעתיק את הנוסחה המצליחה מדונייצק של הבאת שחקנים זולים ומכירתם במחירים גבוהים".
הבחירה בלוצ'סקו בן ה-71 היא מובנית מאליה. אחרי שנתיים מטלטלות על ומחוץ למגרש, תחת שרביטו של אנדרה וילאש בואש (הצעיר מהרומני ב-33 שנה!), באצטדיון פטרובסקי שיוועו לרענון בדמותו של מאמן מנוסה שמכיר את המנטאליות של השחקנים המזרח אירופים, רגיל לחיים במדינה קרה ויחסיו עם התקשורת, השחקנים והאוהדים קצת יותר נוחה מאשר המנג'ר הפורטוגלי סוער המזג. "הבחירה שלו התקבלה בצורה טובה על ידי כולם. הקהל סבלני כי הוא יודע שהוא קיבל מאמן שבא לעבודה ויודע מה הוא רוצה להשיג", הוסיף מולר טהילדה. לוצ'סקו הוא מאמן של פרויקטים לטווח ארוך והבאתו אולי גם מסמלת את קץ תקופת האינסטנט שהמועדון עבר של תחילת העשור.
אחרי פתיחת עונה צולעת (שתי תוצאות 0:0), החלה הקבוצה של לוצ'סקו להתגבש וכבר בתחילת השבוע הרשימה עם 0:5 לרשת של ארסנל טולה. שניים משלושת הכוכבים הרוסים, ארטיום דזיובה ואולג שאטוב, אומנם לא הגיעו לישראל, אבל שלא תיתנו לחסרונם לבלבל אתכם: עדיין מדובר בקבוצה מצויינת, שרצה עם סגל קבוע כבר זמן רב, ובניגוד לקבוצות מערביות שעבורן שלב הבתים של הליגה האירופית הוא עצם בגרון, בזניט מתייחסים ברצינות למפעל. גם אם מבחינתם זו עוד תחנת ביניים עד שהרכבת תעצור בתחנה הסופית – ליגת האלופות.
עקבו אחריי בטוויטר
