זהו, אפשר לנשום לרווחה. השער המיוחל שמכבי תל אביב – על מנהליה, שחקניה ואוהדיה - כל כך ציפתה לו, סוף סוף הגיע. ברשותכם, אצטט את כובש השער היחיד, ערן זהבי, שבעצמו אמר שהעיסוק סביב הגול פתטי ומביך. הקפטן של הצהובים צודק. לא בשביל שער ניחומים, על סף סיומו של המשחק הרביעי בליגת האלופות, מכבי תל אביב עלתה למפעל. לא לילד הזה פיללנו.
אחרי 4 מחזורים, אפשר להגיד בבירור שמבין כל 32 הקבוצות במפעל, מכבי ת"א היא החלשה ביותר, המשחק שלה מביך, והחגיגה של שחקני ואוהדי הקבוצה לאחר הפנדל המפוקפק של זהבי (המצאה של השופט היווני), ובעיקר של הכרוז המתלהם, הוכיחו כי גם הם מבינים שכזה הוא המצב.
ג'ורדי קרויף, המנהל המקצועי של מכבי ת"א, ניסה להוציא את הערמונים מהאש ולמזער נזקים - גם את אלו שהוא עשה בעצמו - כאשר חזר ואמר, שוב ושוב, שקודם כל חשובה ההצלחה בליגה בישראל. קשה לי להאמין שאפילו ג'ורדי לוקח את דבריו ברצינות, ושהוא חושב ומאמין שהמטרות של מועדון מפואר, עם תקציב של 100 מיליון שקלים, הן לנצח את הפועל כפ"ס, הפועל עכו, הפועל רעננה או בשבת את מכבי נתניה.
ג'ורדי, במקום למלא את הספסל ואת השורה הראשונה ביציע באוסף של שחקנים לא דומיננטיים, עדיף לו היית מתרכז בהבאת זרים איכותיים למרכז ההגנה, למרכז המגרש ולחלק הקדמי. שחקנים שבאמת היו יכולים לשדרג את הקבוצה, ולהקטין את הפערים מהיריבות בשלב הבתים. שחקנים שכאלה לא היו מאלצים אותך להשתמש בתירוצים מביכים ומגוחכים.
לכולם ברור שבלם בעל שיעור קומה היה מועיל מאוד לקבוצה, ובטח נותן יותר מאשר שלושה בלמים בינוניים, במקרה הטוב, שהפכו את הצהובים למסננת. אם נחבר את כל ארבעת שחקני ההגנה של מכבי ת"א ביחד, לא נקבל בלם לגיטימי אחד. לא אתייחס לכל שחקן ושחקן, אבל הדוגמא הטובה ביותר היא איתן טיבי, שעליו אומרים שהוא שחקן ההגנה הטוב בארץ. טיבי, לו היה חלק בכל השערים שספגה הקבוצה, הוא בלם ישראלי לא רע ומגן ימני גרוע. ולחשוב שלמכבי יש בסגל את עוז ראלי, יובל שפונגין ואלי דסה (שהפעם היה פצוע).
סיכום ההופעה של מכבי באלופות, כנראה יתרכז לכדי משפט אחד – הגול או כלום. בעיקר כלום.
