הטיפש, הגזען ויפי הנפש

תזכורת קצרה: פרקליטות ירושלים המליצה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית כנגד כדורגלן בית"ר ירושלים עמית בן שושן, שנתפס במצלמות כשהוא שר שהוא "שונא את סלים טועמה ואת כל הערבים". אתמול נתפס יצחק אהרונוביץ', כבוד השר לביטחון פנים בשבילכם, כשהוא מחמיא בחיוך לסוכן סמוי של המשטרה ומכנה אותו "מלוכלך כמו ערבוש אמיתי". בינתיים, הפרקליטות שותקת.

האנשים שאני שונא

אני שונא את מחמוד אחמדינג'אד כי הוא רוצה להשמיד אותי ואת המשפחה שלי. שונא את חסן נסראללה, אנני לנוקס ואת אסמאעיל הנייה מאותן סיבות. אני שונא את מתי כספי, למרות (או בגלל) שאני חושב שהוא כותב את המוזיקה הכי יפה בעולם. 

שונא את עברי לידר, ריטה, עידן רייכל ועוד כמה אנשים מוכשרים. שונא את שפרה ועינב, דודי ומאיה, אילנית ואייל, חנה ומרגלית ועוד כמה זוגות טלוויזיוניים. אני ממש שונא את אבי לוזון, את כל האחים שלו וגם את האחיין. שונא את דודו טופז, שונא אותו עד עמקי נשמתי, הרבה לפני שהוא ניסה לחסל את הבוס של הבוס של הבוס שלי (וסליחה אם שכחתי מישהו). 

מותר לי לשנוא אנשים. אין שום חוק שכתוב בו שאסור לשנוא. אסור לרצוח, אסור לגנוב והתורה מוסיפה שאסור לחמוד. יש כמה אנשים שאומרים ש"שנאה זו מילה חזקה מדי" והם לא שונאים אף אחד. גם את האנשים האלה אני שונא. 

בדיוק כמו שמותר לאהוב, הרי זה רק טבעי שמותר גם לשנוא. ככה זה עם המין האנושי – על כל דבר טוב, יש ניגוד. עכשיו זה זמן טוב להוסיף שאני שונא גם את סלים טועמה.

הודאה באשמה

אני לא שונא את כל הערבים, יש לי כמה חברים טובים מהמגזר (טוב, חבר אחד טוב ועוד אחד שהוא המאבטח ב-AM/PM). אבל כן, אני מאוד שונא את סלים טועמה. יש לי את הסיבות שלי. 

שונא את טועמה. לא יכול לשקר לגבי הרגשות שלי. חופש הביטוי מרשה לי להגיד את זה וחופש העיתונות מרשה לי לכתוב את זה. יפי הנפש יגידו שלכתוב שאני שונא את סלים טועמה זו אמירה גזענית. אני חושב שהם גזענים. אני לא שונא את טועמה בגלל שהוא ערבי, אפילו לא עלה בדעתי לחשוב כזה דבר. אני שונא אותו בגלל הגול השלישי בדרבי האחרון לפני שנתיים. זר לא יבין זאת כנראה. 

טיפשות

גם לעמית בן שושן מותר לשנוא את סלים טועמה. מותר לו גם לשנוא את כל הערבים, למרות שאני בספק אם הוא באמת פגש את כולם. מה שכן, לדעתי הוא פשוט טיפש.

שחקן נבחרת ישראל או כל בן אדם אחר עם פרצוף מוכר צריך לדעת לא לשיר שירים פוגעניים כשהוא מוקף במצלמות. כאן זה נגמר. שמעון גרשון, אריק בנאדו ושחקנים אחרים של בית"ר לא נתפסו שרים את השיר המפליל מכיוון שהניסיון עמד לצידם. אני לא יודע אם עמית בן שושן חכם יותר או פחות משמעון גרשון (אותו אגב, אני מאוד שונא) – אבל אין לו חצי מהניסיון שיש לבעלה של מלי לוי.

גזענות פרופר

בעוד המעשה של עמית בן שושן גובל בין טיפשות לילדותיות, ההערה של כבוד השר אהרונוביץ' ("מלוכלך כמו ערבוש") היא גזענית פרופר. אגב, ממש בזמן כתיבת שורות אלה החלטתי שאני שונא גם את כבוד השר. 

חוץ מהנבערות והגזענות שמציג כבודו, ניתן להבחין גם אצלו במקרה חמור של חוסר מודעות לסביבה. כשמצלמות מקיפות אותו מכל עבר הוא בוחר להשתמש בכינוי הכי גזעני שצריך לצאת מהעולם. לשמעון גרשון זה לא היה קורה.

ולא שלכבוד השר מגיע איזה עונש חמור. מקסימום נזיפה מנהלתית ודיון ציבורי. יפי הנפש הצבועים שלנו חייבים להפסיק לצלוב אנשים על כל פליטת פה אינפנטילית. תראו איך דודו גמר בגלל זה.

הימור

הפרקליטות לא באמת תעמיד לדין פלילי את עמית בן שושן. ההתאחדות לכדורגל כן תיתן לו עונש משמעתי, הוא יצטרך לעשות "עבודות שירות" באיזו קבוצת ילדים בשפרעם או טייבה וייתן זר פרחים לטועמה במשחק הבא של הנבחרת. הקהל של הנבחרת, ברובו ירושלמי, ישרוק בוז.

בינתיים במחוז ירושלים, המשטרה לא תעשה שום דבר בנושא כבוד השר אהרונוביץ', ולו רק בגלל שהוא הבוס שלהם. אגב, אני לא שונא את כל השוטרים. רק את אלה שיצא לי לפגוש בינתיים.

ברוכים הבאים לישר-HELL

אז מה למדנו מהמקרה הזה ילדים? פשוט מאוד. אנחנו חיים במדינה נאורה על הנייר, ולכן אם אתה שחקן כדורגל בצבע הלא נכון או בקבוצה הלא נכונה– כדאי לך מאוד להיזהר ממה שאתה אומר. מצד שני, אם אתה שוטר לשעבר, חבר כנסת או שר בממשלה (בעיקר אם שם המשפחה שלך נגמר ב-איץ') – דבר חופשי. ממילא כולם פה יפי נפש.