קהל נכבד: קבלו את האלופה – מכבי חיפה, לא רק על המגרש אלא גם ביציעים. האוהדים הירוקים העונה ניצבים בגאון גם בפסגת דירוג הקהל שלנו. בכמות באיכות, ובהגינות.
מכבי ת"א, שהקבוצה שלה שוב סיימה במקום ה-6 המוביל אל הכלום והשום דבר, ניצבת שניה בזכות הכמות והנאמנות – כמו גם הפועל ת"א השלישית. אוהדי בית"ר שעלו לשחקנים בנקודות שהושגו בזיעה על המגרש, במקום הרביעי.
אחריהן ניתן למצוא את בני-יהודה וניסוי ההתאחדות לגבי הכרטיסים שהצליח, נתניה שהמועמדות שלה לאליפות לא ריגשה את האוהדים, הפועל פ"ת שעסקה במחאה, אשדוד שפרנסיה עשו הכל כדי להביא קהל למגרש והקבוצה של המגזר, סכנין, שהפכה קבוצה של מגזר צר מאוד. וגם: ק"ש שתושבי העיר נטשו אותה, הכח עמידר עם הכמות הצנועה והיצירתיות ומכבי פ"ת.
במקום הראשון: חיפה. ציון: 9
במקום הראשון בסיכום הקהל שלנו אנו מוצאים גם את מי שניצבת בגאון בראש טבלת ליגת-העל בתום העונה הזו – האוהדים הירוקים של מכבי חיפה.
ראשית, עם נתונים אי אפשר להתווכח – הקהל של מכבי חיפה פשוט מוביל בכמות. מעל 170,750 אוהדים היו העונה במשחקי האלופה הטריה בקרית-אליעזר, המשמעות היא שהקבוצה של יעקב שחר הביאה בממוצע יותר מרבבת אוהדים למשחק בית – יותר מ-10,000 צופים למשחק. ואגב, היא היחידה שהצליחה לשבור את מחסום הרבבה למשחק תוך שהיא משאירה מאחור את מכבי ת"א, הפועל ת"א ובית"ר, היריבות "הטבעיות" בקרב על כמות האוהדים.
אבל חוץ מכמות אין להתעלם גם מסוגיית האיכות. אוהדי מכבי חיפה תמכו בקבוצה לכל אורך העונה ומעל לכל – לא עלו לה בנקודות ולא הזיקו לה כמו אוהדי בית"ר, אליהם נגיע בהמשך. קהל שאינו מזיק לקבוצה וגורם לה לאבד נקודות, אינו דבר של מה בכך בליגה שלנו, ויעידו על כך שחקני בית"ר, שהשיגו נקודות על המגרש ואיבדו אותן אצל דייני בית הדין "בזכות" האוהדים שלהם שלא ממש חובבים את בני העדה המוסלמית.
אוהדי חיפה גם הוכיחו, כמה מפתיע, שניתן לחגוג אליפות מבלי לרדת לדשא ולחנוק את השחקנים כמו חבריהם מירושלים. אפשר לחגוג בלי לפוצץ את המשחק ולשרוף את המועדון. לא בכדי שחקני חיפה הקדישו לאוהדים שיר אותו ביצעו במשחק ההכתרה והשם שלו פשוט: "כל האליפות הזו לא שווה בלעדיכם".
אוהדי חיפה הגיעו בהמוניהם גם לגמר גביע המדינה וגם למעמד חצי-הגמר. הם סיימו ללא הגביע אבל עם כל ההערכה.
בטבלת מכירת הכרטיסים מדורגת מכבי חיפה שניה עם 71 אלף כרטיסים שהכניסו 3.3 מיליון שקל. אז נכון שהיא שניה לבית"ר שמכרה 79.9 אלף כרטיסים והכניסה 4.5 מיליון שקל, אך בשקלול של מכירה, עידוד, ספורטיביות והוגנות, הירוקים לוקחים את התואר.
המבחן של אוהדי מכבי חיפה יהיה כעת גם במוקדמות ליגת האלופות. לדעתי, וכבר הבעתי דעה זו, אם יעברו לשחק בבלומפילד, הם יזכו לרצועה ירוקה מדהימה סביב המגרש ואווירה אירופית אמיתית. אירוח בקרית-אליעזר יאבד את האפקט הזה.
במקום השני: מכבי ת"א. ציון: 8
בעוד אוהדי מכבי חיפה ניצבים בדיוק כמו במקום של קבוצתם – המקום הראשון הבלתי מעורער, אוהדי מכבי ת"א הצליחו להגיע למקום השני בטבלת סיכום העונה שלנו בעוד הקבוצה שלהם גירדה את המקום השישי זו העונה השניה ברציפות.
המיקום של מכבי ת"א בטבלת ליגת-העל הוא שגורם להתפעלות מהקהל של מכבי ת"א שהמשיך להגיע למרות שהיה ברור שמדובר בעוד עונת כישלון מקצועי. 159,900 אוהדים הגיעו למשחקי מכבי ת"א העונה – וזאת ב-16 משחקים, כלומר ממוצע של 9,968 אוהדים. ושוב נדגיש: קבוצה שסיימה במקום השישי רחוקה רק כפסע מהאלופה, מכבי חיפה, בכמות האוהדים.
יש לציין כי מכבי ת"א מכרה 45 אלף כרטיסים והכניסה 3.2 מיליון שקל, מה שאומר שכמות המנויים שלה כוללת אוהדים נאמנים שהמשיכו להגיע למשחקים למרות העונה העגומה.
הקבוצה הצהובה של ת"א, שמחזיקה בשיא מכירת המנויים מעונת הגלאקטיקוס (כמעט 11,000) היא בעלת פוטנציאל קהל מדהים. נותר רק שתהיה לפעמים קבוצה לאותו קהל. במשחק הליגה האחרון, נגד אשדוד, כשברור היה שאין על מה לשחק, הצליחה מכבי להביא 6,000 צופים – כמות שיכולה לסדר הכנסה של עונה שלמה לקבוצה כמו הכח עמידר ר"ג.
מנגד, אסור לשכוח שהסבלנות של האוהדים למאמן רן בן-שמעון בתחילת דרכו לא היתה רבה וחוסר הנוחות ביציעים הורגש היטב. ברגע שאבי נמני מונה, גם חוסר הצלחה יחסית וזמנית התקבלה.
הקהל גם עלה למכבי ת"א במשחק ללא קהל – נגד בני-יהודה בגביע הטוטו, בגלל קריאות גזעניות במשחק נגד סכנין.
במקום השלישי: הפועל ת"א. ציון: 8
אוהדי הפועל ת"א במקום השלישי בטבלת כמות האוהדים במשחקי הבית והם לא רחוקים מהיריבה העירונית השנואה שלהם, מכבי ת"א. האדומים הביאו ממוצע של 9,593 וזאת בעונה בה הם רצים לאליפות ומסיימים במקום השני רק למכבי חיפה.
ההפתעה היתה של ההצלחה המקצועית של אלי גוטמן בעונה בה מהרן ללה, ערן זהבי וביברס נאתכו מככבים – מה שקרה ביציעים לא היה מפתיע. אוהדי הפועל ידועים בנאמנותם וגם העונה הם עשו את שלהם.
דווקא את המשחק הראשון נגד מכבי חיפה, הפועל אירחה ללא קהל. הכל בגלל איזו התגרות דבילית בשוער הכח (שהיה פרובוקטור לא קטן בפני עצמו). מנגד, אסור לשכוח שעדיין ביציעים של הפועל ת"א יש שימוש לא קטן במילה שואה עם שילובים של המילה מכבי.
בסך הכל מכרה הפועל ת"א 59 אלף כרטיסים שהכניסו 4 מיליון שקלים.
במקום הרביעי: בית"ר ירושלים. ציון: 7
אוהדי בית"ר נתנו, אוהדי בית"ר לקחו – לזה השחקנים של הקבוצה מהבירה כבר רגילים. אוהדי בית"ר, התומכים באצטדיון בעל אווירה דוחקת ולוחצת כמו טדי, הם אלו שמזיקים לקבוצה ולכן הם זכו לציון נמוך ביחס לכמות שלהם – 9,420 למשחק.
3 נקודות תמימות גזלו אוהדי בית"ר מהשחקנים שלהם – נקודות שהשחקנים הגירו זיעה (והרוויחו מאות אלפי דולרים) כדי להשיגן. זה החל עם פתיחת עונה במינוס של 2 נקודות בגלל אירועי חגיגות האליפות אשתקד ונגמר בהורדת נקודה בגלל קריאות גזעניות ועוד משחק ללא קהל – מול מכבי ת"א.
קהל אוהדים שעולה לקבוצה בנקודות ומזיק לה כלכלית וגם תדמיתית, הוא קהל שעלול להרחיק גם אנשים מרכישת המועדון שמשווע לבוס אחרי עידן הכסף הגדול של ארקדי גאידמק.
במקום החמישי: בני-יהודה. ציון: 7
אחרי שנחשפנו לנתונים של 4 הגדולות: מכבי ת"א, הפועל ת"א, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים שהביאו כולן מעל 9,000 אוהדים בממוצע למשחק, ניצבות שאר הקבוצות הרחק מאחור – אפילו מועמדת לאליפות עם מאמן אלוף עולם כמו מכבי נתניה.
בראש החלק השני של טבלת האוהדים נמצא את בני-יהודה ת"א עם 3,852 אוהדים למשחק. הניסוי של ההתאחדות בנוגע למחיר כרטיס אחיד של 50 שקלים למשחק, מוכיח את עצמו עונה שניה ברציפות.
בסך הכל מכרה בני-יהודה של חזי מגן 26 אלף כרטיסים והכניסה 1.2 מיליון שקל.
בני-יהודה השיגה שוב את הכרטיס לגביע אופ"א – פעם שניה מאז שעברה לשחק בבלומפילד ועזבה את שכונת התקוה וגם לקהל יש חלק גדול בכך. מדובר בקהל שזכה העונה בגביע ההגינות של ההתאחדות לכדורגל וגם לתשבוחות נציגי המשטרה. שאפו.
במקום השישי: מכבי נתניה. ציון: 6
אם מאמן כמו לותר מתיאוס מצליח לגרוף רק 3,400 צופים למשחק, זה אומר דרשני. עונה של ריצה לאליפות – ואוהדי נתניה גוררים רגליים. האמת, יש להם נסיבות מקלות. גם לותר אמר שאצטדיון הקופסא לא שייך לשנות ה-2,000, מקסימום ניתן היה לשחק בו בשנות ה-70.
מכיוון שצפיה בעבודות בבניית הקופסא החדשה מלמדת שכמו כל פרויקט ישראלי, הוא לא יסתיים במועד, ובהתאם לציפיות לעונה הבאה והתקציב המקוצץ של דניאל יאמר - אם הבעלים אכן יישאר, אפשר לצפות שכמות האוהדים של נתניה ואיכותם תרד בעונה הבאה.
השנה, סיכמה נתניה מכירה של 29 אלף כרטיסים שהניבו הכנסה של 1.3 מיליון שקל.
במקום השביעי: הפועל פ"ת. ציון: 6
אוהדי הפועל פ"ת חותמים עונה בה הם מאוכזבים ומצולקים. הם בזבזו אותה על עימות עם שחקנים כמו אבוחצירא, מחאה נגד הבעלים רונן אלעד (שהבין את המסר ועזב) ובחרם הגעה למגרש.
בסך הכל מכרה העונה הפועל פ"ת 21 אלף כרטיסים שהכניסו למועדון כמעט מיליון שקל.
כעת, ללא רונן אלעד, וללא אבוחצירא שאמור לעזוב, אוהדי פ"ת צריכים להרגיש טוב יותר לעונה הבאה, לא? עם כל זאת, הקבוצה הביאה 3,625 אוהדים בממוצע למשחקי הבית שלה – לא רע בכלל. הפוטנציאל קיים, אבל המחאה גדולה יותר מכל רצון לעודד את הקבוצה וחבל.
במקום השמיני: מ.ס. אשדוד. ציון: 5
מה לא עשו פרנסי אשדוד כדי להביא קהל למגרש? נשים נכנסו חינם בלבוש מתאים (לא מה שאתם חושבים, סתם אדום-צהוב), ילדים קיבלו "פס" חינם, סבסדו שם אפילו מחירים למשחקי חוץ – רק תבואו. זה הצליח חלקית. ממוצע משחקי הבית של אשדוד עומד על 3,131 אוהדים למשחק.
אשדוד מכרה העונה 24 אלף כרטיסים והכניסה כמעט מיליון שקל.
מ.ס. אשדוד, הקבוצה המאוחדת של העיר, אמורה לנפק יותר קהל – הרי לשם מה בכלל האיחוד הגיע אל העולם אם לא לשם מטרה זו?
במקום התשיעי: בני-סכנין. ציון: 4
המיתוס של "הקבוצה של המגזר" נשבר. אם זו הקבוצה של המגזר הערבי שתופס נתח של 20 אחוז מאוכלוסיית המדינה בערך, כיצד דוחא היה כ"כ ריק העונה – דווקא במשחקי תחתית כשהיה צורך בקהל? 2,812 אוהדים בממוצע היו במשחקי הבית בדוחא, מעט מדי עבור קבוצה שהביאה בעבר 20,000 לאצטדיון ר"ג לגמר גביע.
מחיר הכרטיסים מוזל יחסית בסכנין, כך שהקבוצה מכרה יותר מ-30 אלף כרטיסים אך הכניסה בקושי מיליון שקל.
במקום העשירי: עירוני קרית-שמונה. ציון: 4
כל מה שנאמר כל סכנין, יכול בקלות להיאמר על קרית-שמונה. בעוד המגזר הערבי לא התרגש ממשחקי סכנין, תושבי קרית-שמונה לא משכו את עצמם למשחקים. לא בכדי הקבוצה ירדה לליגה הלאומית שם הממוצע שלה יתאים יותר – בקושי 2,100. גם הבאתו של אלי כהן והחזרת רן בן-שמעון לא שיפרו את המצב יתר על המידה.
הקבוצה של איזי שרצקי מכרה העונה 11,000 כרטיסים בלבד, שהכניסו לקופה כחצי מיליון שקל.
במקום ה-11: הכח עמידר. ציון: 3. במקום ה-12: מכבי פ"ת. ציון: 3
קבלו את הכח עמידר ר"ג שעברה את מכבי פ"ת בפוטו פיניש – בקרב נגד המקום האחרון.
נכון, מכבי פ"ת הביאה יותר מהכח עמידר ר"ג. הקבוצה ממלאבס הביאה 1,941 אוהדים למשחק לעומת 1,500 של הכח עמידר, אך הסגולים צהובים מהעיר ר"ג ניצחו בקרב נגד הירידה למקום האחרון בטבלת האוהדים בגלל היצירתיות.
עונה שלמה של הכנת תחתונים נגד הירידה, קבלות שבת עם שחקני עבר ושחקני הווה ושאר גימיקים, אולי לא היו "כוס התה" של המנג'ר דודו דהאן אבל הם עשו את העבודה. בסוף הכח הגיעה למבחנים ולא ירדה אוטומטית כמו ק"ש האומללה.
הכח הצליחה למכור בעונה שלמה כמעט 10,000 כרטיסים, נתון שלא ניתן להתגאות בו.
במכבי פ"ת גדל גרעין אוהדים בשל השקעת היו"ר והנשיא אך עדיין זה לא מספיק. הבדיחות על אוהדי מכבי ת"א שנוסעים למשחק במונית שירות ו-וספה, כבר לא מצחיקות. מצד שני, הקבוצה הבכירה של העיר פ"ת מזה שנים, לא מצליחה להתקרב ליריבה, הפועל פ"ת. וחבל.
העונה מכרה מכבי פ"ת 15 אלף כרטיסים בסך הכל.
בכל מקרה, הן הכח והן מכבי פ"ת הביאו בסך הכל כל העונה כמות אוהדים ששווה למשחק דרבי וחצי של כל אחת מהתל-אביביות. והחדשות הפחות טובות: בעונה הבאה יהיו לנו בליגת-העל עוד קבוצות כאלו.
