לכך אפשר להוסיף את אמיר אבו ניל המוכשר שחוזר מפציעה ארוכה וגולת הכותרת היא יובל אבידור, שמתחילת הקיץ היה למעשה היעד מספר אחד של ההנהלה והצוות המקצועי ובסופו של דבר זכה בחוזה חסר תקדים במונחים של המועדון וחתם לשנתיים.
גם בגזרת הצוות המקצועי יש הרבה מקום לאופטימיות. ניר קלינגר מונה למאמן הראשי ומביא עימו המון ניסיון ורעב להצליח. לקלינגר יש גם קבלות. איך אמר ג'ורדי קרויף? "תזכירו לי מתי מכבי ת"א לקחה אליפות בפעם האחרונה?". קלינגר כזכור היה אז המאמן.
בנוסף, בחיפה הצליחו גם להשאיר את כל שחקני הבית המוכשרים, שבהחלט יכולים להיות מהגורמים שיצעידו אותם רחוק השנה. מדובר ברן אבוקראט, חנן ממן, גל אראל, אושרי רואש, הישאם כיוואן ואבו ניל, שמצטרפים לוותיקים יותר כמו אבידור, יוסי דורה והקפטן אייל טרטצקי .
אבל לא הכל ורוד בכרמל. העונה הזו גם נפתחת בצל מחאת האוהדים כנגד כץ ובעיקר על ההזנחה, לטענתם, של מחלקת הנוער. למרות המחאה יש לה גם צדדים חיוביים כמו צביעת חומות מתחם האימונים באיצטדיון בקריית חיים. גם המנויים נמכרים בינתיים בקצב לא רע, כאשר כ-500 כבר נמכרו ובקבוצה רואים בכך רצון אמיתי של הקהל להגיע ולצפות במשחקי הבית
הצטרפו: מהארן לאלה (מהפועל ת"א), גיא צרפתי (מהפועל פ"ת), פביאן סטולר (מהפועל פ"ת), דושאן ברקוביץ. גד עמוס (מכבי חיפה).
עזבו: עלי חטיב (מכבי נתניה), גולן חרמון (מכבי אום אל פאחם), דרגאן צ'ראן (מכבי נתניה), הבלם הקרואטי מרקו קרטלו, מיכאל זנדברג (הפועל ר"ג) ליאור ג'אן
מתנדנדים: ולדימיר גלושצ'ביץ: החלוץ הסרבי כבר בן 33 ועדיין לא החליט האם הוא רוצה לחזור לקבוצה, כאשר המו"מ איתו תקוע.
