אבי נמני המורחק באימונית של מכבי תל אביב במנהרה בבלומפילד (צילום: אור שפונדר, מערכת ONE)
אבי נמני, במנהרה של בלומפילד | צילום: אור שפונדר, מערכת ONE

אבי נמני לא חייב לאוהדי מכבי ת"א כלום. השחקן שהביא לצהובים כל כך הרבה תארים, בטח ובטח משחקי דרבי, לא חייב הסברים. אבל הוא כן חייב להבין משהו: הוא לא מאמן.

את העוצמה של נמני השחקן ביציעי בלומפילד אפשר להרגיש בכל פעם שהוא קם מהספסל כמאמן כדי לצעוק משהו, ורוב המשחק הוא הרי על הרגליים. כל היציע האדום, כולל הגווארדיה של קשטן וסיני בתא הכבוד, קמים ומקללים אותו. כאילו לפני רגע הוא כבש אחרי דאבל פס עם איציק זהר, כאילו רק לפני דקה הוא דפק עוד נפילה תיאטרלית על סף הרחבה. כמה שזה יפה לראות את זה, ככה כואב להבין. נמני היה שחקן גדול, אבל הוא לא מאמן.

בדקה ה-8, כמה סמלי, 3 דקות לפני הנגיחה של דה סילבה לתוך הלב של שער 11, נכנס אבי לוזון והתיישב במקום השמור לו מראש. אבי נמני עוד היה עסוק בלצעוק משהו לעבר ליאור ז'אן: קשר אחורי בהרכב הצעירים-תוצרת בית-אך-מחוזקים-בכמה-שמות-סרבים של מכבי. ז'אן, שחקן עם יכולות טכניות לא קיימות, לא מצא את עצמו מהדקה הראשונה. מול שחקנים שנולדו סופר התקפיים כמו שכטר ויבואה, לא הצליחו נמני והקישור הצהוב שכל כך חסר אותו, כמה אירוני, ליצור שום אלטרנטיבה. ז'אן הלך אחורה, ועוד פעם אחורה, ובפעם היחידה שהוא ניסה להריץ את שפונגין על הקו זה נגמר במכות בין כמה אוהדים אדומים על הזכות לקחת את כדור המשחק כמזכרת הביתה.

עם זאת, ולמרות הכל, מכבי עוד הצליחה להחזיק בכדור. אבל לא בזכות נמני על הקווים. אולי אפילו למרות. הפועל הזמינה התקפות, אניימה הזמין פיצה. מכבי הרחק מאחור, מקסימום על קו החצי, כשרק איביצה אילייב מעז לנסות וקומאץ' בכלל לא משותף. ישראלביץ' לא קיים, לשבחון אף פעם לא הייתה את היכולת, אבידור מהיר - וזהו. וליאור ז'אן? הוא בכלל בלם.

זר למעמד

יכול להיות שבאופן קצת אבסורדי, דווקא מול קבוצה אחרת נוכל לדעת באמת מה באמת שווה הבלם החדש רונאלד ראלדס. אבל גם אם הוא קנאברו הבא, או לכל הפחות קרלס פויול הקודם, למה לא להמשיך עם הרכב שעובד כבר מתחילת השנה? למה לדחוף אותו בכוח? יכול להיות שקצת לא נעים לנמני הסמל להשאיר שחקן נשמה כמו ליאור ז'אן על הספסל? לא סביר. אבל היי, גם לא סביר שנמני בנה על תיקו.

באורח פלא, מכבי ת"א הפכה הרבה יותר מסוכנת מהרגע בו היא ספגה. כאילו כל החששות מבליץ אדום נמוגו, והשחקנים של נמני הבינו שהשד לא נורא כל כך. נראה שדווקא לזה הם היו מוכנים. יכול להיות שנמני דיבר איתם לפני השחקן על התמודדות עם מצבי פיגור? אולי. מה שבטוח, הוא לא דיבר איתם על התמודדות עם מצבים נייחים.

הוא כל כך רצה את המשחק הזה, נמני, שזה כואב. שלא כמו שנה שעברה, אז רק ספרו את הימים עד שהעונה תיגמר, הפעם במכבי בונים לטווח הארוך. נמני אף פעם לא הפסיק להיות ווינר, אז הוא רוצה תוצאות, והוא רוצה אותן עכשיו. אבל נמני לא יכול. כי נמני לא מאמן.