עונת 08-09 בליגת העל שלנו סובבת סביב הויכוח הקבוע בין אלו המפרגנים לליגת העל על הריצה הצמודה לאליפות של לא פחות מארבע קבוצות, אל מול אלו שטוענים שהרמה המופגנת במגרשים מידי שבת מביכה אפילו את המאבק הצמוד על התואר. אבל עם כל הכבוד לויכוח על הרמה הנמוכה, העונה היא אחת העונות הצמודות שידענו בשנים האחרונות, וזו עובדה.
מבט חטוף על ליגת העל מעידה על פרט בולט: מלבד עונת 2002-2003 שהסתיימה באליפות של מכבי ת"א אחרי פוטו-פיניש מדהים עם מכבי חיפה המבריקה של רוסו ויעקובו ועם הפועל ת"א המכנית של דרור קשטן, שנים לא היתה לנו ליגה כל כך מותחת.
לפני 9 שנים בדיוק הפועל ת"א לקחה את האליפות בפער של 9 נקודות ממכבי חיפה, בעונה שדווקא הפועל פ"ת הייתה קרובה יותר לדגדג את האדומים. עונה לאחר מכן הפער מהאלופה מכבי חיפה להפועל ת"א נסגר על 7 נקודות. ב-2002 הצמרת נסגרה על פער של 8 נקודות.
ב-2004 מכבי חיפה לקחה את האליפות די בהליכה, כאשר פער ה-6 נקודות ממכבי ת"א השניה די משקר. הצהובים ניצחו את חיפה במחזור האחרון וחטפו את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות. הפער היה אמור להיות גדול הרבה יותר. בשנה לאחר מכן הפער היה 11 נקודות בין מכבי חיפה הראשונה למכבי פ"ת השניה, כאשר בית"ר והתל-אביביות נותרו מאחור.
בעונת 2006 זה כבר היה קיצוני כשמכבי חיפה של רוני לוי סיימה את העונה עם 16 נקודות יותר מהפועל ת"א (!) כשהקפת האליפות היתה עמוק בתוך העונה. בשנה לאחר מכן בית"ר סיימה את העונה עם 10 נקודות יותר ממכבי נתניה השניה, וב-2008 בית"ר סגרה את העונה על פער של 9 נקודות (שגם הצטמצם רק במחזורים האחרונים).
השורה התחתונה ברורה: להוציא את עונת 2003, ממוצע ההפרשים בין הראשונה בטבלה לשניה ב-9 השנים האחרונות עומד על מספר יוצא דופן של בין 9 ל-10 נקודות. המשמעות היא שלמעשה ארבעת המחזורים האחרונים לפחות הם לרוב מחזורי גארבג' טיים כשהשמפניות נפתחות באמצע אפריל ולא בדקה ה-90. מ-צ'-ע-מ-ם.
באוקראינה הפער בין הראשונה לשניה הוא 14 נקודות
אבל העונה הכל שונה. הפער בין מכבי חיפה הראשונה למכבי נתניה הרביעית הוא 6 נקודות בלבד, כשרוב העימותים החזיתיים בין ארבע קבוצות הצמרת עדיין לא שוחקו. כפי שזה נראה כעת, העונה הזאת בדרך לפוטופיניש מרתק בין הירוקים, האדומים והצהובים, גם אלו של נתניה וגם של בית"ר.
כיאה לישראלים טובים, אנחנו תמיד מסתכלים לעבר הליגות האירופיות ומתלוננים עד כמה הליגות שלהם מרתקות ומעניינות ושלנו משעממות. אז זהו, שהפעם הדבר שונה: ליגת העל הקטנה שלנו נחשבת לאחת הליגות המותחות באירופה, וזה לא מתיחה.
הליגה שנחשבת לפחות צמודה מכולן היא באוקראינה: פער של 14 נקודות מפריד בין הראשונה, דינמו קייב לבין מטאליסט חרקייב. הפער בסרביה בין פרטיזן הראשונה לוויבודינה (יריבת הפועל מתחילת השנה בגביע אופ"א, זוכרים?) הוא 13 נקודות. הליגה ההולנדית גם כבר בדרך להיות גמורה, כאשר אלקמאר במקום הראשון עם 11 נקודות יותר מטוונטה ואפילו הליגה היוונית כבר גמורה כשאולימפיאקוס שוב אלופה אחרי שהשאירה את פאנא הרחק מאחור: הפער? כרגע 11 נקודות.
ממשיכים במסע: אינטר תיקח אליפות באיטליה כשיובנטוס מפגרת אחריה ב-9 נקודות, כאשר ליגות אחרות צמודות קצת יותר אבל עדיין לא מספקות את המתח שבליגה שלנו (ספרד – 6 נקודות ואפילו קפריסין עם 8 נקודות הפרש).
הצמודות ביותר: בלגיה וגרמניה
אז איפה יותר מעניין? ברומניה, בקרואטיה, בפולין, בשוויץ, בתורכיה, בבולגריה ואפילו באנגליה הגדולה הפער עומד על נקודה אחת, כשכל הליגות נמצאות בין 7 ל-9 מחזורים לסיום. הליגות הכי צמודות נמצאות בבלגיה כאשר אנדרלכט וסטאנדארד ליאז' בשוויון נקודות, כמו גם בגרמניה, שם וולפסבורג והמבורג מתמודדות על האליפות. אגב גרמניה, הפער בין הירוקים של וולפסבורג לבין הופנהיים שבמקום השישי הוא רק 7 נקודות. וזה בלי להגיד מילה על הכדורגל הגרמני הנפלא העונה.
אם בוחנים את הליגות בהן הפער הוא גדול יחסית, מדובר בליגות בהן יש קבוצה אחת או שתיים לכל היותר ששולטת בהן במשך שנים. כך דינמו קייב באוקראינה (למרות העלייה הגדולה שעשתה שחטיור בשנים האחרונות), פרטיזן בלגראד הסרבית וכן סלאביה פראג הצ'כית (מקדימה את ספרטק ב-11 נקודות). השליטה של אולימפיאקוס בכדורגל היווני ידועה, כאשר פאנא הצליחה לקחת אליפות בודדת בעשר השנים האחרונות. כך גם אינטר שתחגוג העונה אליפות רביעית ברציפות, זלצבורג האוסטרית ועוד.
בכל העונות האחרונות בליגה שלנו, היתה קבוצה אחת ששלטה לחלוטין בליגה שלנו. מכבי חיפה עשתה את זה שלוש שנים ברציפות עם רוני לוי, ובית"ר ירושלים של ארקדי גאידמק עשתה את זה בשנתיים האחרונות. בשונה מהעונה, באותן עונות היה ברור לכולן מי תיקח את האליפות. קבוצה שמהרגע הראשון שלטה והבהירה שהיא הולכת לקחת אליפות. העונה זה שונה.
כל אחת מארבע הקבוצות המוליכות היתה בפסגה באיזשהו שלב וגם עברה סוג של משבר מספר מחזורים, דבר שהפך את הצמרת לצמודה עוד יותר. אוהדי הכדורגל בישראל אמנם לא רואים במגרשים שלנו כדורגל גדול, אבל לפחות המתח מחזיק את הליגה שלנו בשיא העניין. יכול להיות שהליגה הישראלית לא קרובה בממוצעי השערים לליגות הבכירות, יכול להיות שממוצע הקהל לא בעננים, אבל אין ספק שקברניטי ההתאחדות היו קונים מתחילת העונה את תואר "אחת הליגות הצמודות באירופה". כי אם אין כדורגל טוב, לפחות יש מתח...נתראה בסוף מאי.
