כמה סיפורים שהמשחק הזה מספק לנו. האם העניין המרכזי הוא סביב בית"ר ירושלים, שהגיעה הערב (שני) לבלומפילד, לקרב הכי גדול וטעון בכדורגל הישראלי, וחזרה עם 0:2 ענק על הפועל תל אביב? או האם זו בכלל הטוענת לכתר מחודורוב, שהציגה כדורגל לא פחות ממחפיר ופספסה הזדמנות לעלות למקום הראשון? או האם זוהי בכלל העובדה שערב הבחירות הקבוצה שהכי מזוהה עם גוש הימין פשוט היממה את זו שמזוהה עם השמאל? בסופו של יום, מכל זווית שלא נסתכל על זה - הפועל ובית"ר סיפקו יופי של מנה ראשונה לקראת יום שלישי הגדול בקלפי.

הפועל תחילה. הבחורים של יוסי אבוקסיס נראו פשוט זוועה, הגיעו בקושי למצב אחד וירדו מנוצחים די בצדק. האדומים היו יכולים כאמור לנצל את ההפסד של מכבי תל אביב באשדוד ולעלות לפסגה - אבל שוב - כמו בלא מעט פעמים העונה, בעטו בדלי והוכיחו שהם פשוט לא ראויים לתואר. כך לא אמורה לשחק קבוצה שרוצה אליפות. ודאי שלא בבית שלה.

מנגד, גם היכולת של המנצחת לא היתה גבוהה במיוחד, אבל מבחן התוצאה - כמו שיקבע אוטוטו גם כל עמישראל בקלפיות - הוא זה שקובע בסופו של יום. בית"ר הציגה כדורגל יעיל באיצטדיון שלא כל כך קל לחזור ממנו עם ניצחון (אפילו בעונה כל כך רעה של הפועל), גנבה שני שערים וכבר יכולה לשפשף את העיניים: היא נמצאת רק שבע נקודות מהמקום הראשון. מישהו זוכר איזה קיץ עבר על המועדון הזה? אין מה לומר, העבודה שעושה אלי כהן בבית וגן היא לא פחות ממדהימה.

אז כן, שהמשחק עצמו לא היה טוב, ואפילו גרוע, למשך 72 דקות. אלא שאז הגיע האס של בית"ר העונה: חן עזריאל. גם ב-2:3 של הצהובים-שחורים על אותה יריבה בסיבוב הקודם החלוץ שלא התאקלם במכבי חיפה היה האיש שעשה את השינוי. בבלומפילד, שתי הברקות שלו, עם שער אחד ובישול נהדר לאבי ריקן, עשו את ההבדל ונתנו לירושלמים ניצחון סופר יוקרתי.

וכן, אי אפשר בלי קצת דם רע בין שתי הקבוצות. בדקה ה-83 אריק דג'מבה דג'מבה שלח מרפק מכוער ביותר לפניו של דריו פרננדז וראה את האדום הישיר מאלון יפת, שאגב שפט פשוט מצוין. מדהים שדווקא אותו רוצה האיגוד שלא לשבץ, אחרי מחזור שהיה רצוף כולו באינספור טעויות של אנשי המשרוקית. הוא הרגיע את המשחק בדקות שבהן הוא התחמם, כבר בפתיחה, אך הקשר הקמרוני "לקח את החוק לידיים" וסגר חשבון עם יריבו, שאיתו התעמת כבר בדקות הראשונות, לקראת הסיום.

אבל שוב, ולא משנה איך מסתכלים על זה, ההיסטוריה תזכור מהלילה הזה את בית"ר. היא הגיעה נחושה יותר, לוחמת וידעה לעקוץ בדיוק בזמן המתאים. בהתחשב בכך שיוסי אבוקסיס ושחקניו נראים כמו אסופה מקרית של כמה חבר'ה שבאו לשחק כדורגל בשביל הכיף ומכבי תל אביב לא ממש יציבה, היא יכולה להביט למעלה בגאון. ואפילו עם תקווה. אם לא הדהירה של מכבי חיפה, היא היתה המועמדת המובילה לאליפות.

מהלך המשחק
הדקות הראשונות התנהלו בעיקר במרכז המגרש אם כי בית"ר נראיתה מעט טוב יותר. אריק דג'מבה דג'מבה ודריו פרננדס כבר הספיקו לחמם את האווירה ולרשום עימות קל, אך אלון יפת הגיע כדי להרגיע ללא כרטיסים. בדקה ה-14 הגיע המצב הטוב הראשון: טל בן חיים פרץ נהדר באגף שמאל והגביה לרחבה. עומר דמארי נגח מקרוב, אלא שתחת הלחץ הכדור עלה מעל המשקוף. חנן ממן סיים את המחצית בניסיון מ-25 מטרים מעל השער. 0:0 אחרי 45 דקות.

המחצית השניה נפתחה טוב יותר. דווקא אחרי שטוטו תמוז נכנס, ערן לוי הגיע למצב נהדר אבל בעט מ-16 מטרים מעל המשקוף. דקה לאחר מכן, ממן שלח כדור רוחב מעמדה נהדרת, והרוש קלט לפני שאחד מחלוצי הפועל מבקיע. המשחק המשיך להתנהל במרכז המגרש, כדור תועה הגיע לתמוז (70), שבעט מזווית קשה ליד העמוד.

ואז הגיעה הדקה ה-72. חן עזריאל השתלט על הכדור על סף הרחבה ובעט חלש. הכדור פגע בדג'מבה דג'מבה, אדל הדף אך לא מנע את חדירת הכדור לרשת. 0:1 מפתיע לבית"ר, השוער היה יכול לעשות יותר. האדומים ניסו לתקוף, אבל הוציאו כדור שני מהרשת אחרי עוד מתפרצת קטלנית של בית"ר. עזריאל פרץ באגף שמאל והעביר רוחב, ריקן הגיע מאחור והפציץ פנימה. 0:2 גדול לבית"ר, תוצאת הסיום

הרכבים
הפועל תל אביב
: אפולה אדל; אלרין דנין, נא'אל חוטבה (אלרואי כהן /75), סאבו פאביצ'ביץ', וואליד באדיר; חנן ממן, רועי גורדנה (סלים טועמה /65), אריק דג'מבה דג'מבה, ניר נחום (טוטו תמוז /46); עומר דמארי, טל בין חיים.
בית"ר ירושלים: אריאל הרוש; שי חדד, חיים מגרלשווילי, מתן בראשי, דינו שקבורץ; קובי מויאל, דריו פרננדס, אבי ריקן, אופיר קריאף; ערן לוי (עומר נחמני /87), חן עזריאל (סטיבן כהן /83).