קצת סימלי שהמשחק בין הפועל ת"א להפועל באר שבע הוא זה שנעל את שנת 2013 בליגת העל. כמו בהזמנה, קיבלנו 90 דקות שהבהירו טוב מכל את השינוי שחל על כל אחת מהקבוצות ב-365 הימים האחרונים, כשהפועל ת"א אירחה את הפועל באר שבע ונכנעה לה 3:1. רן בן שמעון ספג הפסד 3 ברציפות וכנראה ימשיך לחשב את קיצו במועדון לאחור, כשמנגד אלישע לוי רחוק ממנו 15 נקודות וממשיך לנשוף בעורפה של המוליכה, הודות לשלושער של דובב גבאי.
בניגוד להפסד בדרבי ולרביעייה בסכנין, הפעם הפועל ת"א לא שיחקה רע, ויותר מזה, היא הציגה משחק טוב (ביחס לקודמיה), ורק חוסר מזל הוביל להפסד צורב. אלא שמול יריב שאפתני שמסרב להתבטל, להיתלות רק על מזל/טעויות שיפוט/ניצול מצבים לא כל כך עוזר. האדומים עלו עם מוטיבציה ואפילו הציגו ריכוז ויכולת, אך כשיש בלאגן ניהולי וכאוס לאורך כל שדרת הניהול, סף השבירה הופך לנמוך במיוחד. את זה בן שמעון לא יוכל לשנות, וגם לא מוריניו.
בין אם רעשי הרקע על עזיבתו של המאמן ייעלמו ובין אם נמשיך לשמוע על רמון שמגיע לנזוף באימונים, העונה של הפועל ת"א קיבלה חותמת רשמית על כך שהיא גמורה. זה כבר לא המיקום המביך (7, המוביל לפלייאוף התחתון) ולא הפער ממכבי ת"א (19 נקודות, אם תהיתם), אלא יותר חוסר האמונה. אלו ה''כוכבים'' שזוהרם דעך (ורמוט היה חלש להחריד, שכטר בכלל לא היה שם עבור הקבוצה שלו כי לא החלים בזמן) וכמובן הנתק בין ה-11 שעל הדשא לאלפי האדומים ששרים לכבודם ביציע. מישהו צריך לבצע שם חריש עמוק.
ומנגד, עם ראש מורם וגב זקוף - קבלו אותה - סגנית המוליכה הראויה, זו שכאן כדי להישאר. מאז מאי 1994, כמעט 20 שנה, לא חזרו הגמלים מביקור אצל הפועל ת"א עם ניצחון. הפעם זה הגיע עם 3 שערים מ-3 בעיטות למסגרת (כולל שני פנדלים, ואחד שלא היה), אלא שזו בדיוק הנקודה: באר שבע לא צריכה להסתכל על מכבי ת"א ואין טעם שתשאף לאיים על התואר. הדבר היחידי שהדרומיים צריכים להישאר מרוכזים בו הוא איך בונים מורשת למועדון צמרת, וניצחונות כאלו - במגרשים קשים ובמשחקים פחות מבריקים - זו בדיוק הדרך לשם.
לאלישע לוי מגיעות הרבה מחמאות על הפאזל שהרכיב עם הרבה סבלנות וניסיון, אך הוא חייב להתחיל לאמץ ולהפנים את הסטטוס החדש של הקבוצה שלו. אין הכוונה היא לצאת בהצהרות ולרדוף אחרי פאולו סוזה, אבל אין שום מגרש בארץ שב"ש צריכה להוריד ראש כשהיא מגיעה אליו. המאמן השמרן של אלונה ברקת הגיע בכדי לשחק על תיקו ולמשך 42 הדקות הראשונות הוא קיבל נוק-אאוט, אבל למזלו העקיצה הגיעה בזמן ואז המארחת נשברה. אפשר לשחרר קצת את התפיסה המיושנת ולהתרענן, אחרי הכל, הליגה די קטנה על הקבוצה שלך - למה לא להתחיל להאמין בזה?!
מהלך המשחק
כבר בדקה ה-2 כדור תועה הגיע להרוש שעמד ברחבה ובעט מהר, אך החוצה. בדקה ה-9 אבוטבול הקפיץ מעל ההגנה ולדמארי החופשי נותר רק לכבוש, אבל אג'ידה הגיב לפניו. עוד 5 דקות חלפו ו-ורמוט ניסה מרחוק, רק לידיים של השוער. בדקה ה-42 הגיעה העקיצה: זגורי איבד כדור, ברדה ניער שניים ומסר נהדר לגבאי, שהכניע את עמוס בבעיטה הראשונה למסגרת, 0:1 לבאר שבע.
3 דקות בתוך החצי השני זגורי קיבל כדור רוחב שהיה צריך להפוך לשיוויון, אבל הלך החוצה. בדקה ה-51 קיבלנו שיוויון: ליאור לוי שלח עוד רוחב, אג'ידה הדף לא טוב למרכז, ספורי היה שם כדי לדחוק, 1:1 אדום. השיוויון החזיק מעמד רק 5 דקות: ליאור לוי חסר המזל נגע בטעות בידו ברחבה, גרינפלד הצביע על הנקודה וגבאי דייק, 1:2 לאורחים. הקצב המהיר נמשך בדקה ה-59, כשדמארי בעט כדור שפגש את המשקוף, אבל המשחק הוכרע למעשה בדקה ה-71, כשגרינפלד פסק על פנדל שלא היה וגבאי חגג שלושער עם 1:3 מהדהד.
הרכבים
הפועל ת"א: דני עמוס; ליאור לוי, אוראל דגני, ברנקו איליץ', שמעון הרוש (שון מלכה/81); סאשה לוקאס, שי אבוטבול, רמזי ספורי (בסראט עבדורחימי/68), גילי ורמוט, ישראל זגורי (רן יצחק/75); עומר דמארי.
הפועל באר שבע: אוסטין אג'ידה; אביתר אילוז, וויליאם סוארס, טומיסלאב פאיוביץ', בן תורג'מן; גל אראל, לוטם זינו, מאור בוזגלו, סיראז' נסאר (תומר סוויסה/81); דובב גבאי (גליינור פלט/74), אליניב ברדה (קובי דג'אני/77).
שופט: אוראל גרינפלד
