לא לוותר לאוהדי בית"ר
שני האירועים האלימים ביום שלישי האחרון - האוהד שפרץ לבית האח הגדול והחזיז שהושלך לביתה של אורלי וילנאי - מעידים על הניסיון המתמשך של החוליגנים הישראלים לחצות את הקווים שוב ושוב. איכשהו אלה כמעט תמיד אוהדי בית"ר
זו לא הפעם הראשונה, ובטח גם לא האחרונה, שאלימות האוהדים בספורט מגיעה לראש מהדורות החדשות. אך ראשית, צריך גם להכיר בעובדות. למזלנו הרב, החוליגניזם בספורט בישראל לא מתקרב עדיין לקרסוליים של דומיו בעולם. הטיפול העיקש בנושא מצד המוסדות השונים בעולם וההחמרה בענישה גרמו אולי לכך שכמות האירועים האלימים בספורט נמצאת במגמת ירידה, אך בהחלט לא כדאי לחשוב שהתופעה על סף מיגור.
|
גיא מרוז רותח: "המשטרה היא בדיחה"
המתפרעים ישנים טוב
שני האירועים האלה היוו עדות נוספת למגמה הזו - ניסיונות לחצות שוב ושוב את הקווים כדי לבדוק מה תהיה התגובה של מערכות האכיפה. וכאן בדיוק טמונה הבעיה: אותו אוהד שפרץ ללב הפריים טיים אמש, וודאי יישן טוב הלילה בביתו. גם ארבעת החשודים שנעצרו בחשד להשלכת החזיז אמש כבר שוחררו לחופשי, למגינת ליבם של וילנאי ובן זוגה גיא מרוז, שיכולים לרטון עד מחר. אז איזה מסר בדיוק המשטרה מעבירה כאן?
יוסי מלאך, שהשליך את החזיז על המאבטח במשחק הכדורסל בין הפועל חולון להפועל ירושלים במלחה בשנה שעברה, נכנס לשלוש שנות מאסר בפועל. אין שום סיבה שזה לא יהיה הסטנדרט לענישה בכל הנוגע לאלימות אוהדים, בכל הצורות שהיא לובשת. אכיפה נוקשה, ענישה קיצונית - רק אלה ימנעו את התפשטות האלימות הזו אל מחוזות שאנחנו מאוד לא רוצים שתגיע אליהם, ושאל חלקם היא כבר זולגת. את התופעה הזו צריך לעקור מהשורש, מוקדם ככל האפשר, לפני שבאמת יהיה מאוחר מדי עבור כולנו.







חדשות






= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















