יעקב שחר (צילום: עמית מצפה, מערכת ONE)
נושא הבשורה. יעקב שחר | צילום: עמית מצפה, מערכת ONE

פילוסוף מודרני דגול העונה לשם אל באנדי אמר פעם ש"זה משחק רק כשאתה מנצח. כשאתה מפסיד, זה בזבוז זמן מסריח", ובלי לדעת היטיב לבטא את משנתם של עיתונאי, שחקני ובעיקר מאמני ליגת העל בעשור האחרון. באופן פרדוקסלי, דווקא במשחק של בית"ר ירושלים השבוע נצפו שתי תמונות – אוהדי בית"ר מתפללים ביציע ובנאדו חוגג באקסטזה על הגדרות - שמבטאות יותר מכל את השינוי שהביא עמו הסיבוב הראשון של ליגת העל שיסתיים בדרבי ביום שני הקרוב – החזרה לשפיות.

מהפכות בדרך כלל צומחות בפריפריה, ובכדורגל הישראלי זה קורה בדרך כלל בחיפה. יעקב שחר ומכבי חיפה היו מחלוצי הגישה 'הבאנדית' כשתחת שרביטו של גרנט הביאו כל שחקן שזז בשוק הישראלי במטרה להפוך למכונת תארים. אלא שהבעיה עם הגישה הזו היא שהיא מסרסת את האהבה למשחק, זו הטהורה. עכשיו, שנתיים אחרי שגאידמק הגיע ועשה אותו דבר רק בהרבה יותר גדול ומבולגן, הבשורה שוב יצאה מחיפה.

כמו בכל דבר שהצליח גם כאן אלמנט המזל היה פקטור משמעותי, ומעבר לכך שאלישע בנה בחיפה קבוצה שמתבססת על שחקני בית ומצליחה לא רע על המגרש, קריסתה של בית"ר ירושלים והעומד בראשה הגיעה בדיוק בעיתוי הנכון מהבחינה הזו.

ישנן הרבה הוכחות להפיכתו של הכדורגל שלנו לשפוי יותר, גם אם התקשורת - שממליכה את מתיאוס שבוע אחד וקוטלת אותו בזה שאחריו – עדיין מפגרת אחרי המציאות. בשני המחזורים האחרונים, לדוגמא, משחקים שזכו לכינוי הבלתי מתאים 'משחק העונה', כינוי שבשנים האחרונות מספיק היה בו כדי לשתק את רגלי שחקני ליגת העל, הסתיימו בכך שיניב קטן השתהה נוכח מחיאות הכפיים של קרית אליעזר מלא אחרי הפסד 3:2 מרתק לנתניה, דניאל יאמר הגיב בפרופורציות שכאילו נלקחו מגרמניה והחמיא לבית"ר י-ם אחרי הפסד 2:1 מרתק לא פחות, ואוהדי האלופה חגגו נצחון כמו בימים בהם נצחון הוכיח משהו עבורם.

רוצים עוד? בבקשה. רן בן שמעון, המאמן היחידי שלא הפנים את רוח השינוי, נזרק הביתה נוכח חוסר שביעות הרצון של הקהל ובמקומו מונה הבנאדם היחידי בעולם שיקבל סבלנות מהאוהדים. גיא לוזון מחזיק באותו מאזן בדיוק (אבל בדיוק) שהוביל לפיטוריו מהפועל תל אביב באותו מחזור לפני שנה (ובאווירה של שנה שעברה היה מוביל גם לפיטורים מבני יהודה) אבל אף אחד לא מזכיר אופציה להפרד. הכדורגל ההתקפי של מחפוד והפועל פ"ת הפך אותם להפתעת הסיבוב, קרית שמונה של מישל דיין מעיזה להעיז, אשדוד של יוסי מזרחי מושתתת על התקפה ואנחנו מקבלים יותר קבוצות אטרקטיביות מאי פעם.

אייל לחמן מחייך (צילום: עודד קרני)
לא ראוי לליגת העל או לאימון בכלל. אייל לחמן | צילום: עודד קרני
אז נכון שבכל כלל יש יוצא מן הכלל, ואלי גוטמן עדיין עסוק בלגנוב דעת ולשחק כדורגל מבוקר וגם סכנין מינתה את אייל לחמן, המאמן הכי לא ראוי לליגת העל או לאימון בכלל, כדי שיביא את המלחמה המכוערת שעשתה אותו מאמן. אבל המגמה חיובית, רבותיי, המגמה חיובית.

שש הימורים על מחזור 11 שיחתום את הסיבוב:

• קרית שמונה ובני יהודה כבשו הכי מעט בליגה עד עכשיו, שתיהן תכבושנה בשבת

• הפועל פ"ת ניצחה את שני משחקי הבית הראשונים שלה העונה והפסידה את השניים הבאים. הגיע זמן תיקו

• במשחקים של מ.ס אשדוד נכבשים הכי הרבה שערים ומחר היא פוגשת את ההגנה הגרועה בליגה. מישהו אמר 0:0?

• בית"ר עוד לא נצחה בטדי העונה . בית"ר תחכה עוד שבוע

• הפועל תל אביב תקבל פנדל בדרבי

• אניימה יחטיא אותו ויבריץ' ינצל את העדרותו ויבקיע בבעיטת שוער