עידן חדש בדרך. מילסון ופיירו (אלן שיבר, מאור אלקסלסי) (צילום: ספורט 5)
עידן חדש בדרך. מילסון ופיירו (אלן שיבר, מאור אלקסלסי) | צילום: ספורט 5
הלהיב את היוונים. מילסון (עודד קרני) (צילום: ספורט 5)
הלהיב את היוונים. מילסון (עודד קרני) | צילום: ספורט 5

לפי מה ששמעתי מכתבים כאלה ואחרים, אנשי אולימפיאקוס התלהבו מאוד ממילסון אחרי המשחק הראשון בין מכבי ובינם/ האם ההתלהבות הזו הובילה אותם למשחק אגרסיבי שהוציא את מילסון וחשף שמכבי בלי מילסון היא כמו הפועל בלי חוזה רודריגס? לא נדע.

אבל זה לא הסיפור פה, לפי מה ששמעתי אנשי אולימפיאקוס ראו במילסון שחקן שהם צריכים לרכוש והם יודעים לרכוש שחקנים במליוני יורו ולשלם משכורות גבוהות במיוחד. אני שומע דברים דומים על פיירו וראיתי שמוחמד במבה , ששיחק עד לפני שנה בסופרלנד בראשון לציון נמכר לאחרונה בסכום של 5 מליון יורו.

עכשיו שנייה בואו נבין מה זה אומר שבמבה מראשון נמכר ב-5 מליון יורו. זה אומר שהקבוצה האוסטרית שמכרה אותו לקבוצה הצרפתית עשתה קופה דומה לקופה שמכבי עשתה על המכירה של אוסקר גלוך לקבוצה האוסטרית (למכבי היו רק 70%).

בכדורגל העולמי יש 50 מגה קבוצות - קבוצות אלה רוכשות שחקנים במספרים דמיוניים ביחס למה שאנחנו מכירים בישראל. יש עוד 100 מועדונים שיכולים לרכוש שחקנים במליוני יורו בלי הרבה בעיות (רכישות שגרתיות) ויש עוד 100 קבוצות שבשבילם רכישת שחקנים במליוני יורו היא אפשרות, אבל כזו שדורשת הרבה מאוד חשיבה ורואה ברכישות כאלה החלטות אסטרטגיות.

שכר גבוה לארץ. ספורי (GETTY) (צילום: ספורט 5)
שכר גבוה לארץ. ספורי (GETTY) | צילום: ספורט 5

לישראל אין מועדון בתוך ה-250 האלה - ברשימה זו נמצאים כל המועדונים ב-10 הליגות הבכירות באירופה, ליגת ה-MLS, המועדונים העשירים מהמפרץ, מועדונים מסוימים באסיה ובדרום אמריקה וכמובן ראשי החץ בליגות ברחבי אירופה. אם ניקח את הליגה הסרבית אז כמובן שלא כל קבוצה זה הכוכב האדום, אבל יש לפחות קבוצה אחת בליגה הסרבית שהיא בהחלט הכוכב האדום, גם בליגה הטורקית לא כל קבוצה היא ״מפלצת״, אבל יש כמה שיכולות לשלם לרמזי ספורי את מה שאף אחת בליגה פה לא יכולה.

בשנים האחרונות יש אנשי מקצוע שמעבירים תפישה שתחום הסקאוטינג הוא מקבילה אנליטית מורכבת לעולם הפיננסי או העסקי. הם מספרים סיפורים על תוכנות ומדדים והופכים כל אנליסט במועדון אירופאי לדמות מורכבת ממה שהיא.

אבל החיים פשוטים בהרבה - עולם רכש השחקנים פועל על עיקרון אחד ברור והעיקרון הזה מעולם לא השתנה. לעיקרון הזה קוראים - דג גדול אוכל דג קטן. כל הסיפור זה שרשרת מזון וישראל במשך שנים הייתה מאוד נמוכה בשרשרת המזון. בסופו של יום, מאחורי התוכנות והדאטה עומדים אנשים - אנשים מדברים עם אנשים שהם מכירים ועוקבים אחרי מועדונים שהם מכירים וקונים שחקנים ממועדונים שהבוסים שלהם מכירים.

בישראל יש מאות מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות, האם זה אומר שהמהנדס הישראלי טוב מאחרים? קודם כל כן, אבל זה לא אומר שכל מהנדס ישראלי טוב מכל מהנדס במדינה שבה אין לחברה בינלאומית מרכז פיתוח, החברות האלה הלכו למקום הברור, ישראל צברה רקורד בעולם ההייטק והרקורד הזה לא מאפשר למנהלים בחברות ענק להתעלם ממנו, אבל זה לא אומר שאין אנשי תוכנה במדינות אחרות.

זה בדיוק העולם של רכש שחקנים, יש שחקנים נהדרים במדינות נוספות מחוץ ל-250 מועדונים שתיארתי ובזכות הקונפרנס וההצלחות של ישראל בטורנירים האחרונים וגם בזכות מארג קשרים של אנשי מקצוע ישראליים וזרים, שעבדו פה, שמאוד התפתח יש נכונות גבוהה יותר לשים כסף על שחקן שמשחק בישראל (ישראלי או זר).

אנחנו עומדים לראות רכישות של שחקנים מהליגה המקומית בסכומים שלא הכרנו ובעוד כמה שנים הסכומים האלה ייראו לנו בדיחה. ישראל הולכת למקום אחר ובשביל 250 מועדונים ברחבי העולם הליגה הישראלית היא מרכז פיתוח בהתהוות, בדיוק כמו שעבור 500 חברות טכנולוגיה בינלאומיות תל אביב היא סיליקון וואלי.