שלושה פרצופים חדשים הופיעו היום בהרכב האדום - בן ביטון, דן איינבינדר ולידור כהן, כשאחרי 65 דקות הצטרפו גם שני שחקני הרכש האחרים: אופק ביטון ושלומי אזולאי. לזכותו של ניר קלינגר ייאמר, שהפועל ת"א למעשה בנתה את עצמה מחדש, והתהליך הזה ייקח זמן ברמה המקצועית. לחובתו ייאמר, שהיו לו תנאי פתיחה נהדרים סוף סוף לנצח ולקחת נשימה עמוקה - אבל הקבוצה שלו, עם שחקנים חדשים אבל לוזריות מפעם, דפקה וואחד בעיטה בדלי.
אז איך זה קרה? נתחיל בפנדל המעט מיותר של סיאנדה קולו על וויליאם אגאדה (שהוביל לעוד שער של חנן ממן), ונסיים בשער השוויון - הנאה - של רז שטיין, שהגיע די משום מקום. שניהם הגיעו בגלל שגיאות רציניות בהגנה. שוב הוכח שלאדומים קשה בלי הקברניט המרכזי של מרכז ההגנה, אדי גוטליב, שנעדר בגלל פציעה. אם יש מטרה נוספת, אולי, לניסנובים - הרי שהיא תהיה שם; קולו ואבו עביד לא הצליחו להחזיק מעמד היום כמו שצריך.
ומה הפועל חיפה תיקח מהמשחק הזה? למען האמת, זה לא היה משחק טוב של הקבוצה מעיר הפועלים. האדומים, ששיחקו הפעם בשחור, נראו נרפים מאוד, ספגו שני שערים משתי נגיעות יד ברחבה, וגם השער המצמק לא ממש הלהיב אותם והם כמעט לא הגיעו למצבים. מי שהצילו אותם, שוב, היו שתי המניות הבולטות של סילבס בתקופה האחרונה - חנן ממן, שרשם יופי של קאמבק לכרמל, ורז שטיין שכבר היה בדרך החוצה - אבל חזר היום עוד שער קריטי, שהציל לחיפאים נקודה חשובה.
אז איך נראתה הסנונית החדשה של חזרת הכדורגל מהפגרה המבאסת? האמת היא שהחלודה ניכרה על שתי הקבוצות. לא היו הרבה מצבי הבקעה של ממש (שלושה מהשערים הגיעו מפנדלים, רק אחד מהם ממהלך טבעי של משחק), ורוב הזמן המשחק התנהל בעצלתיים. ועם כל זאת, קיבלנו שואו - הכרעות, VAR וארבעה שערים, ואחרי תקופת יובש כה ארוכה, מה עוד נבקש ממך מכורה? לכדורגל יותר טוב כנראה שנצטרך לחכות.
