הפועל תל אביב ובני יהודה, לכאורה, יכולות לצאת מרוצות מהמשחק שנערך הערב (שני) באצטדיון בלומפילד. האדומים חיברו עוד משחק לרצף המשחקים ללא הפסד, בני יהודה עצרה את רצף ההפסדים שלה והשיגה נקודה - ובדרך השאירה את הפועל בקשר עין לקראת המשך הדרך. הצופים, לעומת, זאת היו פחות מרוצים: המשחק הסתיים ב-0:0, שלא כיבד את שתי הקבוצות ובעיקר - את שני המועדונים המפוארים ורצופי ההיסטוריה, כולל האוהדים שישבו בבתים.
הקבוצה של קלינגר תצא כמאוכזבת הגדולה: היא באה בתקופת גאות מסוימת, בטח אחרי הניצחון על מכבי פ"ת באמצע השבוע, אבל הפעם נראתה הרבה פחות טוב התקפית - ולא הצליחה לבטא את עצמה כהרגלה, מול המערך המתגונן של בני יהודה. גם המצבים אליהם בכל זאת הגיעה, היו חלשים וחסרי מחץ - ודווקא האורחת הגיעה למצב הטוב במשחק, עם הנגיחה של חטאב ששטקוס הדף.
לבני יהודה הרבה פחות קל לבוא בטענות. היא הגיעה אחרי שבועיים ללא משחק פעיל, בשל דחיות של היריבות שהיו מוכות קורונה, ובאופן כללי היא מחזיקה בסגל קצר ודי עני בכישרון. אבוקסיס ידע להתגונן, לשתק את ההתקפה האדומה היחסית טובה, ואפילו כמעט לנצח. עם זאת, גם הוא יקווה לשיפור ביכולת ההתקפית - כדי שבני יהודה באמת תוכל לצאת מהמקום האחרון, היא תהיה חייבת לנצח ולא רק לסיים בתיקו.
וזה מוביל אותנו למפסידים העיקריים: האוהדים, שישבו בבתים וראו משחק כדורגל יבש, חסר מעוף, בלי מצבי הבקעה אמיתיים (בקושי גיבשנו תקציר), שבו שתי הקבוצות מסתפקות בנקודה וחוזרות הביתה בשלום. עד שהקהל יחזור (ומותר להיות אופטימיים מהסימנים המעודדים שהתקבלו היום), אנחנו צריכים לקבל סיבות להתגעגע. אחרי ערב כזה, עדיף הרבה יותר להתקלח, לשים מזגן על חימום ולחפש פרק טוב ב"נטפליקס". כדורגל - לא היה כאן.
