משחק משונה במיוחד ראינו הערב (ראשון) באצטדיון הי"א באשדוד. לעיר הנמל הגיעו שתי קבוצות שחיפשו טרמפ מהתחתית הבוערת לעבר מחוזות חדשים, קצת יותר גבוהים, כאלה שמהם מריחים אוויר פסגות. בסופו של דבר, היתה זו בני יהודה שיצאה עם ניצחון חשוב, כשגברה 0:1 על מ.ס. אשדוד, ונצמדה עד כדי 2 נקודות מהפלייאוף העליון. אבל מעל השורה התחתונה יש הרבה מאוד שורות, וזה היה - בסופו של דבר - בעיקר משחק מוזר מאוד.
לא הרבה פעמים יוצא לנו לראות קבוצה ששולטת בשדה, אבל לא מגיעה למצבים הטובים. דווקא בני יהודה, שהתגוננה לאורך רוב המחצית השנייה, היתה קרובה הרבה יותר לשער שני (ושלישי, ורביעי, תלוי איך מסתכלים על זה). קשה להגיד שהכתומים צריכים לקחת משהו מהמשחק הזה מלבד הנקודות, אבל אם היא הרוויחה משהו, אז היא קיבלה את זה ממילאלי "סמסון" מאיימבלה, הרכש החדש והמצוין של הקבוצה מהשכונה, שגם כבש את שער הניצחון במבצע אישי יפה.
ומהצד השני, עמדה מ.ס אשדוד. הקבוצה שכל הזמן שומעת כמה היא התקפית, ומלאת כישרון, ויוזמת (בליגה שבה אין הרבה כדורגל, גם קבוצה כמו אשדוד יכולה להיחשב להתקפית), אבל בשורה התחתונה מאז הגעתו של רן בן שמעון, היא כבשה רק במשחק אחד מתוך ארבעה. כל היחזקאלים והאזולאים והדיןדודים לא יועילו אם אין לך רגל מסיימת, והרגל של אשדוד חלשה במיוחד, כך נראה. היום היו לה את כל התנאים כדי להבקיע, והיא פשוט כשלה בשליש האחרון.
ובכל זאת, ולמרות משחק בינוני שקשה לבחור בו מצטיינים, הרי שמגיע כבוד גדול לאלישע לוי. כשהוא מונה, רבים היו סקפטיים. הניחו שזו בחירת מאמן מוזרה, שבני יהודה לא תצליח לשרוד את המכירות התכופות ואת הכלום שהגיע בתמורה. אבל לוי שוב מוכיח שהוא שועל ותיק, הצליח לייצב את השורות (גם להביא רכש ראוי כמו מאיימבלה), והוציא מבני יהודה הרבה יותר ממה שהיא שווה. מזכיר לכם מישהו?
ועוד מילה לסיום: 631 צופים היו הערב באצטדיון הי"א. זאת, אם נאמין למספרים הרשמיים. לא ברור מי אחראי למספר הדי עצוב הזה, ברור שבאשדוד קיים משבר בין הקבוצה המאוחדת לבין הקהל הטבעי שלה (שמגיע במספרים יפים מאוד לליגה א'), ושגם בין הקהל של בני יהודה לבין הבעלים ברק אברמוב כבר היו ימים יפים יותר. אבל דבר אחד בטוח: כמות קהל כזו אינה ראויה למשחק כדורגל בליגת העל. ובלי קהל, קשה לייצר כדורגל ראוי לשמו.
