משומר.  (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
משומר. (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

אייל משומר חתם עד סוף העונה בהפועל תל אביב וסיים פרק של 11 שנים במכבי חיפה. אחרי לא פחות מ-233 הופעות במדים הירוקים, 9 שערים, שתי אליפויות, גביע אחד והעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות, מתפנה המגן הוותיק לסכם תקופה של עליות וירידות ואפילו מתייחס לראשונה לכמה סטיגמות שסחב לאורך כל השנים בכרמל.

"הייתי בלחץ בימים האחרונים עד שזה נסגר. קשה לי לעכל את זה שאני עוזב את מכבי חיפה אחרי כמעט 11 שנה", מספר משומר, "אני יושב בבית ורצים לי דברים בראש מכל התקופה. קיבלתי בימים האחרונים המון הודעות תמיכה ועידוד מאוהדי חיפה, אמרו לי 'אל תעזוב, תישאר'. אני רוצה להודות לכולם, אלה ימים עם הרבה אמוציות והתרגשות, צריך זמן לעכל פרק חדש בחיים".

המעבר מציף הרבה רגשות, לא משהו שהמגן רגיל אליו: "זו הרגשה לא קלה, האמת שאני לא בן אדם שבוכה, אבל היו דמעות. 11 שנה במועדון, מתוכן עשר כשחקן הרכב, נתתי את כל כולי למועדון. התקופה האחרונה שלא שיחקתי הייתה קשה, גם הפציעה הסתבכה וכשחזרתי, הבנתי שהדברים נראים כבר אחרת והכיוון הוא לצאת מהמועדון. לצערי קיבלתי את המסרים בהתחלה מהתקשורת, אבל בסוף הגיעה גם ההודעה מחיפה. אני לא כועס, היו לי כאן שנים יפות וגם פחות, אבל 11 שנה בחיפה, לא חושב שיהיו שחקנים כאלה יותר בעבר. היו קטן, דוידוביץ', אבל היום כבר לא רואים את זה. מכבי חיפה זה כמו בית בשבילי, נתתי את כולי, לפעמים הצליח יותר, לפעמים פחות, אבל תמיד עשיתי הכל מכל הלב. אני מודה ליענקלה ועוזי על כל התקופה וכמובן לקהל".

הקהל זו סוגייה מעניינת. חלק ניכר ממנו לא תמיד אהב את משומר. "שחקנים גדולים ממני עברו את זה, יש חלק קטן מהקהל שלא עודד אותי וזה בסדר. בהתחלה לקחתי את זה קשה, אחר כך התרגלתי והקשבתי לקהל שמעודד ותומך. בלי קשר, הקהל של חיפה זו הצגה בשנים האחרונות, הם נותנים הצגה אדירה עם כל האכזבות שיש".

במשומר דבקה סטיגמה כמדליף וגם על כך יש לו מה להגיד: "אתה מכיר אותי ודיברנו לא מעט, אפשר לדבר איתי חופשי, אבל הדלפות ושיחות מחדר ההלבשה אני לא אוציא. אני יודע שיצאו עליי הרבה שמועות שאני מדליף ואחר כך אמרו שאני בחיפה כי אני נשוי לאחיינית של יענקל'ה ואחר כך לבת של עוזי מור. חבל מאוד שזה יצא ככה. מי שמכיר אותי יודע שזו טעות. אשתי, אגב, היא לא הבת של עוזי ולא אחיינית של יענקל'ה. זה מאוד צבט לי, היה לי קשה עם זה שמציירים אותי כמישהו כזה, לא נעים שיוצאות עליך שמועות, אבל תמיד ידעתי מי אני".

עם השנים רבים נהגו לציין את שמו של משומר כדוגמה לבעיה של המגנים הישראלים עם הגבהות: "אם תראה את הסטטיסטיקה שלי תדבר אחרת, זו רק סטיגמה. עם כל הכבוד למגנים בארץ, לא ראיתי פה איזה מגן שמצטיין בהרמות ומבשל כל עונה 10 שערים. לי היו כל עונה בישולים וגולים, אבל הסטיגמה הזו תפסה אצל אוהדים ובתקשורת".

לפני כחודש ימים, בדיקת דם שגרתית של משומר הראתה תוצאות חריגות ועלה ספק לגבי מחלה מסויימת ורק לאחר מספר ימים ובדיקות הוסר החשש: "הסיפור הזה מאחוריי ואני בריא ושלם. היו ימים מאוד קשים. פתאום מודיעים לך שיש בעיה רפואית, זה היה מלחיץ, זה גם הגיע בתקופה קשה שלא שיחקתי וידעתי שאני בדרך החוצה. יש הרבה מתח בימים האלה, אבל בתוך תוכי ידעתי שיהיה בסדר והאמנתי לפני הבדיקה. היה לי וירוס והתאמנתי איתו, קיוויתי שזה קשור למחלה וזה באמת מה שהיה בסופו של דבר. אני חושב וקורא שאוהדים קוראים לי סמל ואני שמח מזה. אם האוהדים חושבים שאני סמל ירוק, אני גאה בזה".

הרגע הכי גדול?
"גול נגד הפועל פ"ת בדקה ה-90, שהיה שער של אליפות, הזכייה גביע המדינה בעונה שעברה וההעפלה לליגת האלופות".

רגע לא טוב?
"התקופה האחרונה, שמודיעים לך שאתה לא בתוכניות, זה היה רגע לא קל, במיוחד במקום שאתה נמצא הרבה מאוד זמן. צריך להתמודד ולהבין שזה נגמר, זה היה אחד הרגעים הקשים בקריירה שלי . אמנם גדלתי בכפר סבא, אבל חיפה זה הבית שלי".

"בטוח שיכולתי להגיע רחוק יותר בקריירה" (יוסי שקל) | צילום: ספורט 5

השחקן שהכי אהבת?
"דקל קינן מאוד קרוב לליבי. קודם כל בן אדם זהב, חבר טוב אישיות ודוגמא. גם לאלירן עטר, גילי ורמוט ואוהד לויטה אני קרוב".

המאמן שהכי התחברת אליו?
"אלישע לוי ואריק בנאדו, שגם שיחק איתי ולקחנו אליפות ביחד. אריק מאמן מצויין ואם ימשיך לאמן, יגיע לרמות הכי גבוהות. זה יישמע קצת מצחיק, אבל גם רוני לוי, למרות כל הבעיות שהיו, הייתי מחובר אליו למרות מה שקרה".

כעת משומר עם הפנים ליעד החדש, הפועל תל אביב: "זה אחד המועדונים הגדולים בארץ, חשוב שנישאר בליגה. עכשיו המצב לא הכי טוב ואני מקווה שאוכל לתרום. אני מאמין שנישאר, אם לא לא הייתי מגיע. יש שחקנים טובים ועם הסגל הזה נשאיר את הפועל ת"א בליגה".

"אני מכבד מאוד את עופר ורטה ואני בא להוכיח את עצמי", הוסיף על התחרות בעמדת המגן הימני. "איפה שיחליטו שאני אשחק, אני אהיה שם, חובת ההוכחה עליי. אני בטוח שיכולתי להגיע בקריירה רחוק יותר, קצת צובט לי שלא יצאתי לאירופה, אבל לקחתי בארץ כל תואר אפשרי ואני שמח מאוד ממה שהשגתי עד עכשיו".