אוי ואבוי להפועל תל אביב, שכל שבוע היא שוברת שיא שפל חדשים. בלי יציאה מסודרת, ללא הנעת כדור בהתקפה וכשמהרחקים בין השחקנים גדולים כל כך, זה לא פלא שהקבוצה של אלי גוטמן וגיא לוי לא הצליחה לייצר אפילו מצב הבקעה אחד. זה היה המשחק הכי גרוע של האדומים העונה, והיו כמה גרועים במיוחד. בנוסף, התגובות של גיא לוי בסיום היו הזויות. על איזו עייפות הוא מדבר? רק הפועל ת"א שיחקה בגביע באמצע השבוע?
אמיר כבירי לא הביא את גוטמן כדי שיהיו לו חבר בתא הכבוד. הוא הביא אותו בשביל לגרום לשינוי, שלא נראה כרגע. אם הייתי הבעלים, הייתי אומר לגוטמן לרדת למגרש ולשבת על הספסל. אין לו את הלוקסוס לשבת על ביציע ולהסתכל על הקבוצה מלמעלה. אני בטוח שהמנג'ר כאב את מה שהוא ראה. נכון לעכשיו, הרכש לא משפיע. המשבר שם כל כך קשה ואני לא יודע מאיפה תבוא לה הישועה.
אני לא רואה סיכויים שמכבי נתניה תינצל העונה. הבעיה שהיא מפסידה לקבוצות בליגה שלה והמשחק מול בני יהודה היה חציית גבול. אפילו השחקנים איבדו את האמונה שהם יכולים לשרוד. אני לא חושב שצריך להוציא כסף ולהביא מאמן, שייתנו לגיא צרפתי לעמוד על הקווים. גם אם יבוא מאמן אחר, אין שום סיכוי להישאר בליגה. בהפועל חיפה ובכפר סבא הגיעו מאמנים אלמוניים והפתיעו, אולי זה יעבוד עם צרפתי.
קפיצת מדרגה, וסיבה לדאגה
קבוצה שרצה לאליפות צריכה לנצח משחקים צמודים והניצחון על מכבי פ"ת, בחוץ, הוא ציון דרך עבור הפועל באר שבע. זה סימן לקפיצת המדרגה שהקבוצה עשתה. היא יותר בוגרת ומחושלת ולכן מצליחה לנצח משחקים שבשנה שעברה מעדה בהם. לא אהבתי שברק בכר עבר לשחק במערך של שלושה בלמים. ב"ש הייתה טובה יותר כששיחקה במערך הרגיל עם רביעייה הגנתית. לא מובן לי למה קבוצה שנמצאת בפסגה צריכה להתאים את עצמה לשיטה של יריבה אחרת. למזלו של ברק בכר, הוא ניצח. אם לא, המאמן היה סופג ביקורות ובצדק.
