רן בן שמעון ואבי נמני מתוסכלים (צילום: תומר גבאי, מערכת ONE)
נמני וקודמו בתפקיד. הכשלון החל מבניית הסגל | צילום: תומר גבאי, מערכת ONE

כשאבי נמני לקח על עצמו את משרת האימון במכבי ת"א הוא ידע שיש לו רק מה להפסיד. יכול להיות שהוא אפילו הבין באותו רגע, כי בדברי הימים של אגודות מכבי לדורותיה ירשם שבנומבר 2008 נגמרה לו הקריירה במועדון. יכול מאוד להיות שלא הייתה לו ברירה אחרת.

לעומת הדמות המפוכחת ואפילו המעט מופנמת שלו כשחקן, את נמני של היום תמצאו כמעט תמיד בליבה של סערת רגשות ואירועים. הוא צועק על שחקנים, מתעמת ומתווכח עם שופטים,יוצא אל התקשורת והאוהדים. משתדל לעמוד בציפיות ולספק את כולם.

נכון להיום, האחריות על המצב העגום של מכבי, כולה שלו. הוא בנה את הקבוצה מאחורי הקלעים,
דאג להחתמות היקרות, לחש על אוזנו של בן שמעון ותמרן בינו לבין ההנהלה. תפקיד המנג'ר ישב על נמני, כמו שחליפה של אופנת סגל יושבת על חתן. בא לו טוב. מתלבש לו לוולה. התפקיד הכי סקסי שיש בספורט. פגישות עסקיות בג'ינס וחליפה, נסיעות לחו"ל, עצירות בדיוטי פרי ואחרי הכל והכי חשוב- האחריות המקצועית תמיד על המאמן. 

הסדר ברור. המנג'ר תמיד יוצא נקי מכל צרה, המאמן ילך הביתה. במחזור ה-10 טרפו לנמני את הקלפים. מישהו כישף אותו והטיל עליו את קללת מאמני מכבי העתיקה. כיום על כר הדשא, נמני הוא הסמכות הבלעדית. לאחר שבן שמעון עזב, הוא נושא לבדו בכישלון.

הוא האחראי לבניית הסגל הצעיר וחסר הניסיון, לרכבת השחקנים ולנטישה זועמת של הזרים, לאובדן הזהות, לחוסר התאקלמותם של הישראלים ולחסרונם הזועק של שחקני בית בהרכב. נמני הוא אחראי לכך שהקבוצה כבשה 13 שערים בלבד ב-16 משחקים ולכך שכמאמן יש לו בליגה, רק ניצחון אחד מסכן.

בתוך תוכו, נמני אף יודע כי הוא אשם גם בצורה שהשחקנים שלו נראים על המגרש. חלק שומרים על עצמם במשחקים כדי לא להיפצע, אחרים לא משקיעים ומתאמצים מידי ובאופן כללי אף אחד לא ממש סופר את נמני המאמן. חלקם שיחקו איתו והשאר שמעו, שעד אתמול הוא בסך הכל היה אחד משלהם. שחקן בהרכב, שירד לתיקולים ורץ לצידם באימונים, אז למה שפתאום השנה, הם יקבלו ממנו הערות ויסכימו לספוג צעקות ועלבונות? נמני, עוד אולי מאמין בשחקנים שיש בקבוצה, השאלה היא האם השחקנים מאמינים בו. בכל אופן נדמה שבושינסקי ושניידר כבר לא מאמינים לאף אחד.

נדמה כי גם לנמני כבר ברור, שהוא לא ימשיך כמאמן בשנה הבאה ונראה כי למרות שאיפותיו היומרניות, אין שום סיכוי או סיבה שבושינסקי יפרגן לו בשנה הבאה ויתן לו להיות מנג'ר שוב.

במידה והוא עדיין רוצה להישאר מאמן, נמני חייב לקחת לפחות שנת הפסקה אחת מאימון. שיוציא תעודת מאמן, שילך להשתלמויות, שישתפשף ויתגלח. כדאי גם שירד מהאולימפוס או שפשוט ינחת אל הקרקע המציאות ויפטור את עצמו מההילה האישית האלמותית המרחפת מעל ראשו המכביסטי. נמני חייב לחזור ולהיות בן אדם מן השורה. אחד פשוט מהיישוב שרוצה ללמוד, למצוא עבודה ולהסתדר בחיים.

זה קרה גם לאלי אוחנה אחרי הפיאסקו שעבר בבית"ר, זה תהליך שכל מאמן אחר כמו קלינגר איוניר והשאר, יגידו לו שהוא חייב לעבור. נמני חייב לרכוש עוד הרבה ניסיון מקצועי. הוא חייב ללמוד שיעור ביחסי אנוש ובניהול תקציב. הוא חייב ללמוד מהבסיס את רזי המקצוע .יסודות האימון, סקאוטינג ופוליטיקות בהתאחדות.

כדאי לו להתחיל בליגה נמוכה, שלא ימשוך אש וכותרות. שיבנה את עצמו מלמטה, כמו כולם. אם נמני אף רוצה להתחשב במכבי, שיחזיר את המפתחות כבר העונה ויתן למאמן ותיק ומקצועי את האפשרות לבנות היום את מכבי של מחר. כך בדיוק, גוטמן החליף בהפועל את לוזון הצעיר וחסר הניסיון. נשמע מוכר? כרגע המלך הוא עירום. לא מנהיג ולא סחבק. כל המניות שלו בירידה. קרוב לאבד את שמו הטוב ולהחריב בעונה אחת רעה, את כל מה שבנה בקריירה ארוכה ומפוארת.

תוך כדי השנה המסועפת והסבוכה הזאת, נמני מחפש לבנות לעצמו מודל של מנהל משחק ומאמן אנליטי, צעיר ומבטיח. כנראה שהוא רוצה להיות כמו גרנט, ההיפך מקלינגר ובכלל לא דומה לשרף. בינתיים הוא משנה הרכבים,מציב שחקנים בעמדה הלא טבעית שלהם, מחפש מנהיג על המגרש וממציא שיטות משחק.
נמני התבטא השבוע בנוגע לזרים הסוררים ששיחרר מהקבוצה- "כי מי שעובר את הגבולות לא ישאר אצלו". כדאי לנמני להבין כי הראשון שחוצה את הגבול, אשם בהפסדים ומשוחרר לדרכו, הוא בדרך כלל המאמן. תשאלו את רן בן שמעון. בינתיים ההנהלה שותקת, הסבלנות של האוהדים מתחילה להיגמר ולמרות שלא ממש נעים, כולם בכל זאת מתים לצעוק- אבי נמני תתפטר.