אלי חכמון היקר, תודה
תודה לך שהבאת במו משרוקיתך את הפועל תל-אביב לחצי גמר הגביע. אם היה חשש כלשהו שהאדומים יאבדו תואר פוטנציאלי, דאגת להעלות את הקבוצה של אלי גוטמן לחצי הגמר.
תודה גדולה אף יותר מגיעה לך, אדון חכמון, כי יכול מאוד להיות שהפועל תל-אביב עברה את המשוכה האחרונה בדרך לדאבל נוסף, שכן בית"ר ירושלים היא הקבוצה היחידה שהצליחה לעמוד מולה השנה.
תודה לך אם החלטת לוותר על בדיקת הראיה. זה באמת מיותר, כל עוד אתה נראה משוכנע ומצביע מיד על הנקודה הלבנה בהחלטיות, זה מספיק טוב. ואם אתה מוסיף כרטיס אדום לעניין, אז בכלל מצויין.
תודה לך מר חכמון, שבאת לבלומפילד במטרה להיות הכוכב של המשחק. שהוצאת כרטיסים צהובים בלי לחשוב לרגע, שהוצאת צהוב שני ש-90 אחוז מהשופטים היו מוותרים עליו.
תודה לך אלי חכמון על הפנדל שלא היה ולא נברא. את תמוז לא מעניין אם היה או לא היה, את גוטמן לא מעניין - הרי הם ניצחו. את אוהדי בית"ר, את הקבוצה, כן מעניין. הרסת אותם, באמת תודה.
תודה לך שופט יקר, שדאגת לכך שאם היריבות בין הפועל תל-אביב לבית"ר ירושלים שכחה רק טיפה, רק מעט, שאם היה חשש שאוהדי בית"ר יחזרו לירושלים בלי יותר מדי רעש וצלצולים, זה כבר לא יקרה.
תודה לך החכם חכמון. אתה תקבל הרבה מאוד זרים. תקבל אותם הביתה. ולמשרד, ולאיגוד השופטים. מגיע לך, עשית את עבודתך נאמנה, מזל שיש לנו שופטים כמוך.
נותר לנו רק דבר אחד - לקוות שגם מי שמינה אותך לנהל את המשחק הזה מודה לך. מודה לך ויגיד לך תודה ולהתראות. כזו הצגה לא רואים כל יום בישראל, וגם לא רוצים לראות. אתה מוזמן לעשות את ההתקדמות לאירופה, מבטיחים שלא נבכה.
הכתוב הנו טור דעה
