נתחיל מהשורה התחתונה: אם זו יכולתה של באיירן מינכן, בורדו בהחלט רשאית לפזול לכיוון המקום השני בבית ויובנטוס יכולה לנמנם כל הדרך עד לשלב הבא.
המזל ממשיך להאיר פנים למכבי חיפה ואחרי היריבות המצחיקות שקיבלה בשלב המוקדם, היא זכתה לבית קל עם הזדמנות היסטורית לייצר הישג של ממש. אם עד היום הספיק המזל, הרי שמשלבים כאלו צריך גם הפן המקצועי לדבר.
זה לא השחקנים כמובן, שעשו כמיטבם וכמובן לא בעל הבית הנדיב והגדול מהחיים שבזכותו הגיעה מכבי חיפה עד היום. גם הקהל האדיר שמילא את ר"ג רחוק מלהיות הבעיה. נו, אתם יודעים כבר על מי מדובר.
כשל חמור בהכנה, מחדל בניהול המשחק
מכבי חיפה כשלה בעמדה החשובה ביותר לקבוצה המתיימרת להיאבק באירופה: ההגנה. במקום להעשיר את קופת החברים שלו מסכנין ולהביא מגן, היה ניתן לצפות ממאמן מכבי חיפה שידאג לטפל בבעיה שכל עם ישראל, חוץ ממנו, ראה: אין לאלופה שלנו בלם דומיננטי שינהל את העניינים בחוליה האחורית, שימנע את הטיילת המביכה ברחבת חיפה ויסתום את החורים. בהרכבה המלא, עם לוקה טוני וקלוזה, היינו מתקרבים לביזיון גדול מול הגרמנים.
גם כך, התוצאה המבישה ביחס ליכולת היריבה רשומה על שמו של מי שהמעמד הזה גדול עליו. מראש. לא די בכך שלא חיזק את קבוצתו במקומות הנכונים, אלא שלמשחק החשוב בתולדות המועדון, הגיע אלישע לוי – כהרגלו – עם אסטרטגיה פשטנית וחסרת מעוף מימי בית שאן שעובדת מול הפועל עכו, אך לא בליגת האלופות. ההפסד הוא החמצה, כי כל מאמן אחר היה לוקח מהבווארים לפחות נקודה.
עזבו את ההכנה. המאמן החייכן חושב כנראה שהוא בסרט מלחמה גרסת הצ'מפיונס ואחרי שבאיירן הבקיעה שער יתרון, הוא החליט לפרק לגמרי את הקישור ההגנתי שעוד איכשהו עצר במעט את השטף הגרמני בחילופים התקפיים מופקרים. ואן-חאל זיהה מיד את המתנה שקיבל ומהספסל, בשלט רחוק, נתן ללוי שתי סטירות שהחזירו אותו למציאות.
מי שכמו תמיד ראוי למילה טובה הוא הבוס של מכבי חיפה, שנראה ראוי לרגע הגדול של המועדון, ומיקומו ביציע לצד רומיניגה היה טבעי. חיפה היא המועדון המקצועני ביותר בכדורגל הישראלי ולשחר מניות בכך. למעשה, יענק'לה הוא זה שהעלה את חיפה לליגת האלופות. הוא ופלאטיני שסידר את המסלול הקליל לשם.
קשטן יציל?
אם לא יחול שינוי מיוחד, עלולים חיפה ואלישע להמשיך ולהתבזות. באיירן מינכן היא ככל הנראה היריבה החלשה בבית ואם כך היה מולה – אוי ואבוי מה צפוי בהמשך הדרך. מישהו יהיה חייב לעצור את המפולת כדי שלא יהיו כאן בושות גדולות. המישהו הזה הוא כמובן יענקל'ה שחר.
אני לא מתכוון להציע כאן את ניר קלינגר, כדי שלא יאשימו אותי באינטרסים אישיים, למרות שקלינגר - עם קבוצה הרבה פחות טובה ומול באיירן ויובה חזקות משמעותית – השיג יותר. אני מתכוון דווקא לדרור קשטן.
באוקטובר, אם לא יעלה למונדיאל, אמור דרור קשטן לסיים את תפקידו בנבחרת ישראל. הוא בדיוק האיש הנכון להציל את המשך הקמפיין האירופי של מכבי חיפה וגם את תואר האליפות שביכולת כזו לא יישאר ירוק. תחשבו על זה.