בתל אביב יש 3 קבוצות גדולות? כך תיראה עונת 2010

עונת המלפפונים מגיעה לסיומה ורגע לפני שהליגה נפתחת, נציין עוד משהו שחייב להסתיים: מדובר בתופעת הרכבות האינסופיות של הנבחנים, אלה המקומיים ובעיקר הזרים, שעוברים בקבוצות לאורך כל הקיץ, בדרך כלל לתקופות מבחן קצרות מדי שלא באמת מאפשרות למאמנים לקבל החלטות מושכלות לגבי הרכש. עצתי המרכזית בנושא הזה היא פשוט עבודת סקאוטינג רצינית ויסודית יותר, על ידי מינוי סקאוטר מקצועי אחד בכל קבוצה. תפקידו יהיה לבצע מעקבים וניתוח של שחקנים בהיבטים הטקטיים, פיזיים ומנטליים, והוא יידע לבחון גם את יכולת ההסתגלות של המועמדים לסביבה חדשה.

הלאה. כאמור ליגת העל אוטוטו יוצאת לדרך ובסוגיה המתבקשת של המועמדות לאליפות, אני כבר סימנתי את התל אביביות. למקרה שתהיתם, הפועל אצלי במקום הראשון, מכבי אחריה. מכבי חיפה, בית"ר ירושלים ובני יהודה מצטרפות אליהן בחמישייה הראשונה. אין מה לעשות, ההגמוניה החיפנית-ירושלמית נראית בסכנה. האדומה מסתמנת כקבוצה הבשלה והמאוזנת מכולן כרגע ואחרי שלא עשו זאת זמן רב, במועדון "חמים" על זכייה באליפות. הצהובים עשויים לגעת גם הם, לראשונה מזה זמן רב, באחד מהתארים החשובים והתל אביבית השלישית, שמפגינה משחק תוסס ומלא חדוות משחק, אולי תצליח לשחזר את ההיסטוריה שעשתה לפני כ-20 שנה.

מי שעוד עשויות לדגדג את החלק העליון של הטבלה, שיורכב העונה באופן רשמי משש קבוצות, בעקבות הגדלת הליגה, הן מכבי פתח תקוה ואולי העולות החדשות באר שבע והפועל חיפה. בחלק התחתון, צפויה מכבי נתניה להצטרף למלחמה על ההישארות בליגה, ביחד עם הפועל פתח תקוה, בני סכנין והעולות החדשות הנוספות – הפועל עכו, רעננה, רמת גן ואחי נצרת.

3 הראשונות: השקט במכבי, היציבות של הפועל, המבחן של קטן

השינוי המשמעותי במכבי תל אביב השנה הוא כנראה השקט הפנימי. הרבה דברים טובים נעשים כרגע במועדון, כאלה שאתם לא בהכרח קוראים עליהם בכל פינה בעיתון. ההתמקדות היא מקצועית ונראה שיש מנהיגות על המגרש, עליה אחראים לירן שטראובר וליאור ז'אן. מנהיגות יש למכבי גם על הספסל – אבי נמני עובד בשקט ועושה דברים בסדר הנכון. שילוב הצעירים בסגל קורם עור וגידים וחדל מלהתקיים רק בהצהרות לתקשורת, כך שלדור מלול, ציון צמח ועמנואל מאיוקה תהיה הזדמנות פז להשתחל להרכב. כמובן שכשמאור בוזגלו יחלים תהיה זו תוספת כוח אדירה לקבוצה.

הפועל תל אביב מגלה שיפור במדד היציבות מזה כשנה וחצי כבר, וזהו גם התהליך שיוביל את המועדון הגדול הזה בחזרה לטופ. שוער גדול יש להם – אבל גם כאן השאלה היא האם המנטליות של אניימה המצוין תשמור אותו חד אחרי עונה גדולה. להפועל יש היום את כל הכלים להיות הקבוצה שתזכה בתואר. השילוב בין מהירות המשחק של סמואל יבואה, איתי שכטר וגילי ורמוט לניסיון של דדי בן דיין, ואליד באדיר ואולי חזרתו של שי אבוטבול למרכז המגרש, ביחד עם ביברס נאתכו ואביחי ידין, יביא לתוצאות ללא ספק.

ומה לגבי מכבי חיפה? האם ימשיכו הירוקים להוות כוח מניע בכדורגל שלנו? המבחן הרציני ביותר הוא זה של יניב קטן, שינסה לשמור על יציבות ולתת שתי עונות טובות ברצף. אייל גולסה, בירם כיאל, מוחמד גדיר, פטר מסיללה וליאור רפאלוב מרכיבים את החבורה שצריכה לנצוץ ולהוביל, ביחד עם דקל קינן, קטן וגוסטבו בוקולי.

הכוח הצעיר וסימן השאלה

בני יהודה, עם הצעירים והרעננות בכל העמדות, החל מזו של המאמן, תתברג גם היא בחמישייה הראשונה. גיא לוזון, מאמן צעיר אך שנון, למד להיזהר מיהירות-יתר ולהתמקד במה שהוא עושה היטב - עבודה יסודית. עם שיטת המשחק שלו, שילוב הצעירים ובייחוד עליונותו של הכוכב אלירן עטר, אני צופה שלחבורה הזאת יהיה מה לומר בליגה העונה.

התעלומה הכי גדולה בעיניי תמשיך להיות אשדוד. האם יצליח יוסי מזרחי להחדיר בשחקניו את ההבנה שכדורגל מנצחים בעזרת כיבוש שערים אבל רק בתנאי שסוגרים גם מאחורה? אשדוד אמנם חזרה מפיגור הכי הרבה פעמים בעונה שעברה, אבל בליגה של 16 קבוצות (ורובן חושבות בעיקר על הישרדות) אשדוד תתקשה להפוך את הקערה על פיה לאחר שתספוג. תוסיפו את עזיבתו הצפויה של דוד רביבו – אחד מהשחקנים הכי משמעותיים בליגה בעונה שעברה ותקבלו סימן שאלה גדול.

עוד יכתיבו את הקצב: הצעירים, הקהל של ב"ש, המאמנים על הגדר

הצעירים שלטעמי יתפסו את השלטון השנה: אייל גולסה, מוחמד גדיר, בירם כיאל, יובל אבידור, ציון צמח, יובל שפונגין, אלירן עטר, עוז ראלי, טל בן חיים, אביחי ידין, עלי עותמן. גם אבירם ברוכיאן, עמית בן שושן וברק יצחקי כמובן, שיובילו את בית"ר קדימה.

הקהל של הפועל באר שבע יחזיר הרבה צבע ליציעים. מדובר בקהל חם ותוסס, שבהחלט יספק קונטרה הולמת במשחקים מול בית"ר ירושלים, מכבי חיפה והתל אביביות.

המאמנים שיצטרכו להיזהר: בעכו, נצרת, סכנין, נתניה וגם פתח תקוה יידרשו מובילי הדרך לספק תוצאות ומהר. גם בבאר שבע עמדת המאמן רגישה תמיד, לתשומת לבו של הקורא גיא עזורי.

כי בבית יושבים ראובן עטר, ניצן שירזי, פרדי דוד, דודו דהאן, אלי כהן ועוד רבים וטובים (יותר או פחות) שמחכים לקבוצה ויהיו מוכנים לקחת כמעט כל תפקיד שיוצע להם בליגת העל. בעצם, אולי הגיע זמן שמעגל המאמנים הקבוע יורחב ויכלול אנשי מקצוע מוכשרים ומנוסים לא פחות (ולעיתים יותר), כמו שייע פייגנבוים, לופא קדוש, אייל לחמן, ניר קלינגר, גילי לנדאו ומישל דיין.

לסיום, נזכיר את התורה בה דוגלת פיפ"א, זו שלעיתים נשכחת במחוזותינו: משחק הוגן. אני מאחל לכולנו שנפנים סופסוף כי מדובר בסך הכל בספורט – ועוד בזה שאנחנו אוהבים יותר מכל.