אחד הימים היותר יפים של התקופה האחרונה הוא היום בו הכריזה ההתאחדות לכדורגל בארגנטינה על הבאתו של הגדול מכולם דייגו ארמנדו מראדונה לנהל את הנבחרת הלאומית שלהם. בעיני כל ארגנטינאי מצוי (שאינו מוכן לשמוע על הברזילאי השכן, פלה) דייגו הוא גאון שללא עוררין מפיח רוח חיים חדשה באוהדי הכדורגל המשלוהבים.
האיש הכה שנוי במחלוקת. הפנומן שהיה לאגדה במגרשי הכדורגל ואיש לא יכול לקחת ממנו את יכולתו הוירטואוזית במגרש. האיש שכל איבריו הם שמחה ורגש בכל אשר קשור לכדורגל. הוא אינו מתבייש לבכות, גם שכל העולם עוקב אחר ביצועיו. הוא אינו מפחד לשדר רגש – שמא יחשבו שהוא מאצ'ו.
האיש נמוך הקומה הזה, מטר שישים ואחת סנטימטר של עוצמה ויכולת בלתי ניתנים לחיקוי. דייגו ארמנדו הבהיר לכולם בעולם שהיתרון העצום שלו הוא .... גובהו הנמוך מאוד. נקודת כובד שיווי המשקל שלו היא כזו שאפשרה לו להיות להטוטן ווירטואוז עם הכדור מכיוון שהוא יכל למעשה לבצע סלאלום עם כדור כשידו האחת נוגעת בדשא ורגלו השמאלית האימתנית מובילה ומגינה על הכדור מבלי יכולת היריב לקחת ממנו את הכדור . דייגו אשר בנקודת ג'י נמוכה הצליח להפיל שומרים רבים בהטיות הגוף הנפלאות שלו – למרות שלא היה גמיש ו/או אלסטי כלל וכלל.
לדייגו ארמנדו היה ועדיין שריר תאומים ענק ומלא עוצמה. יחסית לגובהו הנמוך הוא ידע להשתמש בעוצמה זו ביכולת הניתור הנהדרת שלו. נכון שהוא כבש עם היד, אבל כולנו ראינו את יכולת הניתור הנפלאה שלו כשהוא למעשה עבר במעט בראשו את השוער המזנק מולו כשידיו של זה פרושות אל על.
האיש הזה הסתבך כל כך בפרשיות שונות וקשות; מאפייה איטלקית, סמים. נשים, הכאת אנשים ולעיתים גם שוטרים, השמנה רבת יתר ומחלות, עד שכולם כבר הספידו אותו מזמן. הנה הוא חוזר – אותו גאון כשחקן והרבה פחות מרשים כמאמן.
בהתאחדות לכדורגל בארגנטינה לא התרגשו כלל ועיקר מדוגמאות מהעולם שלא צלחו – של כוכבים שפרשו להיות מאמנים מובילים ולא כל כך הצליחו בדרכם זו. מישל פלאטיני הצרפתי, היום נשיא אופ"א, בהחלט דוגמה לכוכב על שלא צלחה דרכו כמאמן. גלן הודל האנגלי שהיה כוכב נבחרת כשחקן אבל מאמן נבחרת כושל, דונגה הברזילאי שעדייין לא ברור באם הוא סיפור הצלחה כמאמן הנבחרת שלו, יורגן קלינסמן הגרמני פרש מהנבחרת תוך זמן קצר, רוד חוליט ההולנדי, לוקה ויאלי האיטלקי והרשימה ארוכה.
דייגו למען האמת חסר נסיון באימון ברמות הגבוהות ביותר. הוא גם אינו טקטיקן שהוכיח את עצמו כמו אלה פרגוסון של מנצ'סטר יונייטד ולא מרשים כמטפח כשרונות כמו ארסן ונגר בארסנל. הוא אפילו לא מוריניו זיקו או סקולארי בתחום האימון.
אבל הוא הדייגו האמיתי. הוא האיש בעל האנרגיות האדירות אשר יכול לקחת את אותה חבורה מופלאה של ארגנטינה ולהצעיד אותה בטירוף חושים לעבר המונדיאל 2010. הוא עומד להוכיח שהוא יודע כדורגל מצויין ולמעשה רק צריך לנהל נכונה את חבורת המצטיינים שיש לו בסגל שיצעידו את השחקנים שלו. כל אותם מאמנים מוכשרים שהצעידו את הנבחרות הצעירות של ארגנטינה להשיגים כולל באולימפיאדה אינם מסוגלים להביא את אוסף הכשרונות להצלחות במונדיאל. דייגו – יכול והוא יעשה זאת.
השחקנים - מי יעמוד מול השם הענק הזה? השחקנים כולל מסי, ישחקו במשנה מרץ כי על הקו שלהם עומד הגדול מכולם ואף אחד מהם לא ירצה בשלב ראשון בבודאות להתחכם עם הבוס החדש הידוע במזגו החם ובפטיל הקצר. אבל בכדורגל – אין עליו.
הפרשנים - מי יפרשן נגד הגאון? מי ילין על חוסר הנסיון שלו כמאמן לעומת המשקל הסגולי הרב שיש לו, תרתי משמע. הנבחרת המקרטעת כרגע במשחקי ההכנה למונדיאל 2010 צריכה את המשהו הזה שדייגו יביא מיידית. את הכריזמה מלאת אנרגיות של כוכב העל שתחבר אותם יחד. כל אלה הספקנים בנסיונו, יצטרכו לתת לו את הצ'אנס המגיע לו.
האוהדים – מה יש להם לבקש? למרות שבסקר שערכו בעיתון נפוץ 51% מהנשאלים אמרו שמארדונה לא צריך להיות המאמן הלאומי (אנחנו הרי יודעים מה שווים סקרים), ניצחון ראשון יביא את כל הספקנים שבם להגיד – כמה טוב שבאת הביתה דייגו.
.
בקטגוריית הטכניקה – לנבחרת הזו שחקנים מצויינים ולדייגו זה יהיה כמו חומר ביד היוצר. בעצם העובדה שדייגו לוקח את בילרדו כמנהל מקצועי הוא מבין שעליו להשתמש ביידע והנסיון של המאמן המנוסה הזה ולהביא את האני שלו. ביחד הם יביאו את השינוי. גם מאמן השוערים החדש, שהינו שוער עבר מצטיין בנבחרת, מביא עימו רענון וצוות של הבוס החדש.
מאמן נתניה – לותר מתיאוס הינו עוד אגדת כדורגל עולמית ולאלה ששכחו היה שחקן השנה בעולם. הוא אינו מציג רזומה אדיר באימון אבל אנחנו יודעים ורואים מה הוא עושה עם חבורה מוכשרת כמו בנתניה.
ההתנהגות - אני באופן אישי מתרגש לראות את מראדונה על הקווים. ברור לי שאחת הנקודות הכי קריטיות למבחן – היא דוקא התנהגותו מול השופטים בזמן משחק. כמאמן ולא כאוהד עם השם הנפלא שיש לו. מבחנו של דייגו הוא בעצם ההתנהגות שלו בזמן משחק. לכל הספקנים שדואגים איך הוא ינהל משחק, אני משוכנע שהוא יעשה זאת בתבונה וביצירתיות שאיפיינה אותו גם כשחקן.
האם בריאותו תחזיק מים – גם זה נתון שייבחן לאורך זמן ומתח משחקים. כי אנחנו יודעים שהיו לו נפילות קשות בתחום הזה וכעת כאשר מפתחות האימון בידו הלחץ יילך וייגבר.
לכדורגל העולמי – יש אור חדש מכיוון ארגנטינה. לכדורגל הארגנטינאי יש תזרים אנרגיה חדש. תוסס עם הכוכב הגדול בכל הזמנים. לנו כאן, ולי כאחד שאוהב לראות את אותם גדולי הדור מובילים את הנבחרות שלהם, יש תקווה שארגנטינה תחזור ותהווה גורם במונדיאל הבא.