פחות מחודש למשחק הראשון של עונת 2011/12 ולאף אחד אין מושג כיצד תראה מכבי חיפה. את האמת, זה לא מפתיע. מאז החלו האוליגרכים והמיליארדרים למיניהם להשתלט על קבוצות ליגת העל, נשיא האלופה, יעקב שחר, לקח צעד אחורה ובצדק אפשר לומר, אבל בשנתיים האחרונות הצעד הפך גדול מדי.
ב-12/13 ביולי תפתח חיפה את משחקיה במוקדמות ליגת האלופות. מי יעמוד בין הקורות? מי יהיו צמד הבלמים? מי יתופקד כמגן שמאלי? ליאור רפאלוב נשאר? ומה עם תומר חמד? ולדימיר דבאלשווילי? ואני יכול עוד להמשיך.
אלישע לוי? גם לו כנראה אין תשובות. אני האחרון שמזלזל במעמדו של האיש על הקווים בקרית אליעזר, אך כשאתה לא בעל המאה אתה גם לא בעל הדעה. אלישע יכול רק לבקש, מי שקובע בסוף הוא שחר.
כשהמאמן רצה את טוטו תמוז הנהדר בעונה שעברה, הוא הפסיד אותו להפועל תל-אביב בשל פער של כמה עשרות אלפי דולרים. לעומת זאת, הוא קיבל במיליון דולר את איגנסיו קאנוטו (מי?) החלש ואת שלומי אזולאי מהפועל כפ"ס. כעת, הוא צפוי לאבד את תומר חמד וליאור רפאלוב ולקבל את בלם היידוק ספליט, יוריצה בולייאט, במיליון יורו ואולי גם את וויאם עמאשה מקרית שמונה.
מצד אחד, הירוקים משחררים ירוקים ומצד שני, שומרים אותם בארנק. מי קובע את מדיניות הרכש בקבוצה? האם זה יעקב שחר, אלון חרזי, אלישע לוי או אולי סוכן העל, פיני זהבי? לא מובן לי למה משחררים סכומים אדירים על שחקנים אלמוניים מחו"ל במקום להביא רכש עם קבלות. טוטו תמוז בזמנו, דלה איינוגבה כעת, למשל. אני ממש לא נגד הנסיונות למצוא שחקנים זרים ברחבי העולם, אך כאשר חוסכים על שחקן כמו טוטו ומשקיעים על קאנוטו, ישנה בעיה.
בנוסף אני שואל, למה בכל עונה צריך להחליף 3-4 שחקנים ולהביא חדשים? המשכיות היא אחד הדברים הכי חשובים בקבוצת כדורגל. במקום לשלם סכומי עתק לשחקנים מבחוץ, יכלו בחיפה לפתוח את החוזים של שחקני הבית המצטיינים ולהשאיר אותם פה, לפחות עונה נוספת.
אין ספק שעבור חמד, לעבור לריינג'רס זו התקדמות, אבל לפי המו"מ האיטי בין הצדדים, הצעה אטרקטיבית מהאלופה יכולה היתה להשאירו בליגת העל. לגבי רפאלוב אין לי בכלל ספק. קלאב ברוז'? תעשו לי טובה. חוץ מאליניב ברדה קשה למצוא שם של שחקן ישראלי שהתקדם דרך הליגה הבלגית.
אם דברים לא ישתנו מקצה לקצה, כרגע הקבוצה של אלישע לוי לא יכולה אפילו להגיע לשלב הבתים של הליגה האירופית, אז שלא לדבר על ליגת האלופות.
הכתוב הינו טור דעה
